^ 1.וזו לשונו: "לפיכך גם בכל העניינים שבדברי רבותינו שנראים כאילו מחולקים הם על מציאות ממשית של גופי מעשים, יתכן שהמחלוקות הללו אינן באמת אלא בהגדרת הערך של עניינים אלה והבחנת חשיבותם לעניין דין תורה".
^ 2.ואולי הלך בדרך ביניים, הקרובה לדרכו של רש"י, וסבר שאם כל קרן הייתה משונה ודאי היינו מבינים שהחיוב הוא מטעם קנס, אולם הואיל ואין זה משונה לגמרי אנו מבינים שזהו חיוב גמור, ומכל מקום הואיל ומצאנו שהתורה חייבה על נזק משונה (לא לגמרי), לא פלוג וכלול בכך גם משונה לגמרי.
^ 3.ואמנם יש לשאול, אם למ"ד שהגדרת קרן היא כוונתו להזיק, שן משונה נכללת בשן, לכאורה גם למ"ד שהגדרת קרן היא נזק משונה, שן משונה היא בכלל שן אלא שנכנסת גם להגדרת קרן, ואם כן היה עליה להיות גם שן וגם קרן, ואם כך עדיין ניתן לחייב נזק שלם מטעם שן, אך יש לענות כעין דברי ר' נחום, שלמ"ד שקרן קנסא והגדרתו היא נזק משונה, הגדרה זו מלמדת גם על שאר האבות ומצמצמת אותם, שכל נזק משונה אינו נכלל בשאר האבות, ורק למ"ד שקרן ממונא והגדרתו היא כוונתו להזיק, אין חילוק בשאר האבות בין משונה ללא משונה.
^ 4.זו לשונו: "והלכתא דקנסא הוי, הלכך כל דבר משונה אף על פי שיש הנאה להזיקן נפק לה מתורת שן והוי קרן כגון כלבא דאכל אימרי ושונרא דאכלה תרנגולי רברבי ומשלם חצי נזק, אבל צרורות אף על גב דמשלם חצי נזק ממונא הוא דכי אורחיה הוא אלא דהלכה גמירי לה דמשלם חצי נזק".