בית המדרש

  • מדורים
  • רביבים
לחץ להקדשת שיעור זה

זמן נר חנוכה בימינו

גם בימינו יש להשתדל לחזור מהעבודה מוקדם ולהדליק נרות חנוכה סמוך לצאת הכוכבים * האם נכון לדחות את ההדלקה כדי לא לבטל שיעור תורה קבוע * החוזר מעבודתו מאוחר ישתדל מאוד להדליק לא יאוחר מתשע בערב * כאשר בן הזוג או אחד מבני הבית מאחר להגיע, האם להדליק בזמן או לחכות לו? * המאחרים להדליק יקפידו לא לאכול לפני ההדלקה * מי שגר בקומה גבוהה, היכן ידליק נרות? * מחלוקת הפוסקים האם אפשר להדליק בברכה במסיבות ובכנסים ציבוריים וכיצד לנהוג למעשה

undefined

הרב אליעזר מלמד

כסלו תשע"ד
5 דק' קריאה
תשס"ז - זמן הדלקת נרות חנוכה
קבעו חכמים להדליק את נרות החנוכה בזמן שבו יתפרסם הנס ביותר. בעבר לא הייתה תאורת רחוב בלילה, ובני האדם היו חוזרים לביתם לפנות ערב, ואז היו הרחובות מלאים באנשים שחזרו לביתם. לפיכך אמרו חכמים שזמנה של הדלקת הנרות "משתשקע החמה ועד שתכלה רגל מן השוק" (שבת כא, ב).
ואף שכיום יש לנו תאורת חשמל, וזמן סיום העבודה וחזרת האנשים לביתם מאוחר יותר מצאת הכוכבים, מכל מקום יש להשתדל לסיים את העבודה מוקדם, כדי לחזור הביתה לפני צאת הכוכבים ולהדליק נרות בזמן שקבעו חכמים - היינו בצאת הכוכבים.

מה להקדים: תפילת ערבית או הדלקת נרות?
הנוהגים להתפלל ערבית בצאת הכוכבים, צריכים להקדים את תפילת ערבית להדלקת נרות, מפני שתפילת ערבית תדירה, וקוראים בה גם קריאת שמע שהיא מצווה מהתורה. ולאחר סיום תפילת ערבית יש לחזור הביתה בזריזות כדי להדליק נרות סמוך כמה שאפשר לזמן צאת הכוכבים.
ומי שאינו רגיל להתפלל ערבית בצאת הכוכבים אלא מאוחר יותר, עדיף שלא ישנה מרגילותו, וכך יוכל להדליק נרות בזמן המהודר ביותר, בצאת הכוכבים, ויתפלל ערבית בשעה שהוא רגיל להתפלל תמיד. אמנם יקפיד שלא לאכול ארוחת ערב לפני כן. ואם יש חשש שבעקבות המסיבה שלאחר הדלקת נרות ישכח להתפלל ערבית, עדיף שיתפלל בצאת הכוכבים וידליק נרות אחר כך.

האם לבטל שיעור תורה כדי להדליק בצאת הכוכבים?
במקום שמתקיים שיעור תורה קבוע אחרי תפילת ערבית, ואם ילכו להדליק נרות אחרי תפילת ערבית הלימוד יתבטל, עדיף שיקיימו את השיעור ואחר כך ידליקו נרות, שמצוות לימוד תורה עדיפה על הדלקת נרות בזמן המהודר.

האם אפשר לאחר את הדלקת הנרות עד החזרה מהעבודה?
מי שקשה לו לחזור לביתו בצאת הכוכבים, כגון שהוא חייב לעבוד עד השעה שבע, רשאי להדליק נרות בברכה לאחר שיחזור מעבודתו. ואמנם יש סוברים שזמן הדלקת נרות הוא דווקא בחצי שעה הסמוכה לשקיעה (רמב"ם). אולם לדעת רבים, מה שאמרו חכמים להדליק נרות אחר השקיעה, התכוונו שכך נכון לכתחילה, אבל בדיעבד אפשר להדליק נרות גם אחר כך.
ועוד, שגם לדעת הסוברים שבעבר היה צריך להדליק דווקא בתוך החצי שעה מצאת הכוכבים, זה היה מפני שכולם חזרו אז מעבודתם, והיו מדליקים בפתח הבית, ורק אז היה מתפרסם הנס. אבל מתקופת הראשונים, שמפני הסכנה רבים החלו להדליק בתוך הבתים, עיקר פרסום הנס הוא לבני הבית, וכבר אין הבדל אם ידליקו עם חשיכה או מאוחר יותר.
בנוסף לכך, בדורות האחרונים שעת החזרה מהעבודה התאחרה, וכיוון שאנשים הולכים ברחוב עוד מספר שעות בלילה, אפשר לומר שכל עוד אנשים רבים הולכים ברחוב ניתן להדליק נרות לכתחילה. ואמנם כשהדבר אפשרי עדיף להדליק בזמן שתיקנו חכמים, אך מכל מקום כאשר יש צורך אפשר לאחר את הדלקת הנרות.
אבל יש להשתדל מאוד שלא לאחר את הדלקת הנרות מעבר לשעה תשע בערב, מפני שאז הוא הזמן שהמאחרים ביותר חוזרים מעבודתם, וגם ברחובות כבר יש פחות אנשים.
והמאחר להדליק צריך להקפיד שלא לאכול אכילת קבע עד שידליק נרות (פניני הלכה זמנים יג, ו, 13).

האם להמתין לבן זוג שמאחר לחזור?
במשפחות רבות מתעוררת שאלה, כיצד ראוי לנהוג כאשר אחד מבני הזוג אינו יכול לחזור מהעבודה בצאת הכוכבים. האם עדיף שבן זוגו ידליק נרות בצאת הכוכבים (סמוך לשעה 17:00), או שעדיף שימתין לו עד שיחזור?
לכאורה על פי שורת ההלכה, עדיף שבן הזוג שנמצא בבית ידליק נרות בצאת הכוכבים, ויפטור בזה את בן זוגו. אולם בפועל, ברוב המקרים עדיף להמתין עד לחזרת בן הזוג. ככלל, ישנן שלוש סיבות, שכל אחת מהן מספיקה לעכב את הדלקת הנרות עד לחזרתו של בן הזוג.

שלוש סיבות לדחיית ההדלקה כדי להמתין לבן הזוג שמאחר
הסיבה הראשונה, כאשר בן הזוג לא יוכל לשמוע את הברכות של הדלקת הנרות בבית הכנסת או במקום אחר. וזאת משום שלדעת רמב"ם ורש"י, אמנם בהדלקה שמדליקים בבית יוצאים כל בני הבית ידי חובת ההדלקה, אבל כל זמן שלא ישמעו את ברכת "שעשה נסים" לא יצאו ידי חובת ההודאה. ולכן אם אין לבן הזוג מקום לשמוע את הברכות, עדיף להמתין לו כדי שיקיים את מצוות ההודאה.
הסיבה השנייה, כאשר עלול להיגרם עלבון או צער לבן הזוג אם ידליקו את הנרות בלעדיו, ששמירת השלום והכבוד בין בני הזוג חשובה יותר מההדלקה בשעה המהודרת.
הסיבה השלישית, כאשר יש חשש שאם לא ימתינו לבן הזוג, הקשר שלו למצווה ייפגע. שיקול זה קיים כאשר בן הזוג מאחר לחזור מעבודתו באופן קבוע, ואם בכל הימים או ברובם לא יהיה נוכח בעת הדלקת הנרות, במשך הזמן הקשר שלו למצווה עלול להיפגע.
נמצא אם כן, שרק כאשר המאחר יכול לשמוע את ברכות הדלקת הנרות במקום אחר, והאיחור הוא חד פעמי כך שאין חשש להפרת שלום הבית או לפגיעה ביחס למצווה, אז עדיף שבן הזוג שנמצא בבית ידליק נרות בזמן המהודר שהוא צאת הכוכבים. אולם בשאר המצבים, מוטב להמתין עד לחזרת בן הזוג. ומכל מקום, גם אז אין לאחר את הדלקת הנרות מעבר לשעה תשע. ועל בני המשפחה להימנע מאכילת קבע מחצי שעה לפני צאת הכוכבים ועד לאחר קיום המצווה.
למנהג אשכנזים, אם ירצו, יוכל בן הזוג שנמצא בבית להדליק נרות בצאת הכוכבים, ולכוון שלא לפטור את בן זוגו, וכשיחזור בן הזוג המאחר, ידליק שוב לעצמו בברכה. אמנם אין הכרח לעשות כך, ואפשר לכתחילה להמתין לשובו של בן הזוג, על פי אחת משלוש הסיבות שנזכרו.

האם להמתין לבנים ולבנות למנהג ספרדים ואשכנזים?
למנהג הספרדים, לפיו רק אחד מבני המשפחה מדליק נרות בשביל כל בני הבית, על פי אותם השיקולים לפיהם ממתינים לבן הזוג נכון להמתין גם לכל אחד מבני המשפחה שעבר גיל מצוות ואינו יכול להגיע הביתה לשעת צאת הכוכבים.
אבל לפי מנהג אשכנז ידליקו בזמן, וכאשר הבן או הבת שמאחרים יגיעו הביתה, ידליקו נרות בברכה לעצמם.

מקום הדלקת נרות למי שגר בקומה גבוהה
שאלה: מי שגר בקומה רביעית, מעל גובה של עשרים אמה, שאמרו חכמים שהמדליק בגובה זה אינו יוצא ידי חובה, היכן עדיף שידליק נרות, האם ליד הפתח של הדירה הפונה לחדר המדרגות, או בפתח הבניין, או על אדן החלון של דירתו?
תשובה: ישנה מחלוקת היכן הוא מקום הפתח שלו. יש אומרים בפתח הבניין, כי פתח הבית הוא מקום המעבר לכיוון רשות הרבים. ויש אומרים שעליו להדליק בפתח הדירה שלו הפונה לחדר המדרגות, ולדעתם אם ידליק בפתח הבניין לא יקיים את מצוותו, מפני שהמצווה היא להדליק סמוך לביתו ולא ברחוב, והמדליק בפתח הבניין דומה למי שמדליק ברחוב.
וכיוון שיש ספק אם המדליק בפתח הבניין המשותף יוצא ידי חובה, אבל המדליק בפתח ביתו בוודאי יוצא ידי חובה, ברור שבין שתי האפשרויות הללו יש להדליק בפתח הדירה.
ואף על פי כן נראה שעדיף להדליק על אדן החלון הפונה לרשות הרבים. ואף שמצד הדין המדליק מעל גובה עשרים אמה (9.12 מטרים) אינו יוצא ידי חובה, זהו דווקא כאשר הדליק על עמוד באמצע חצרו, אבל אם הוא מדליק בתוך ביתו, כשגובה החנוכייה כמטר וחצי מהרצפה, ודאי יוצא ידי חובתו. וכיוון שאנשים רגילים להסתכל לחלונות הבתים, על ידי שידליק בחלונו יתפרסם הנס יותר.
ואם נוהגים במשפחתם שכל הבנים מדליקים, טוב שאחד ידליק על אדן החלון ואחד בפתח הבית.

הדלקת נרות במסיבות ובאירועי ציבור
רבים נוהגים להדר בפרסום הנס ולהדליק חנוכייה בכל מקום שמתאספים בו אנשים, כגון בחתונה, בר מצווה, בת מצווה, וכן כאשר מתאספים למסיבת חנוכה או לשמיעת הרצאה. השאלה האם מותר לברך על הדלקת הנרות באירועים אלו.
לדעת רבים מרבני דורנו אין לברך על הדלקת נרות במסיבות אלו, מפני שרק בבית הכנסת נהגו להדליק נרות בברכה, אבל אין בידינו כוח לחדש מנהגים במקומות אחרים, והמברך על ההדלקה במקומות אחרים מברך ברכה לבטלה (הרב אוירבך והרב אלישיב).
אולם לדעת כמה פוסקים מותר להדליק נרות בברכה בכל מקום של התאספות ציבורית, מפני שטעם המנהג להדליק בבית הכנסת הוא כדי לפרסם את הנס, ועל כן יש להדליק נרות בברכה בכל מקום שיש בו התאספות ציבורית (הרב ישראלי, הרב עובדיה ביבי"א ח"ז נז, ו). ויותר טוב שישתדלו להתפלל שם מנחה וערבית, או אפילו רק ערבית, ואז אותו מקום ייחשב במידה מסוימת כבית כנסת, וממילא יוכלו להדליק בו בברכה כמנהג (הרב אליהו).
למעשה, מי שרוצה לסמוך על הסוברים שאפשר להדליק בברכה, רשאי. ואם יש באותה התאספות גם אנשים חילונים שאולי לא הדליקו נרות בביתם, ישנה חשיבות מרובה להדליק שם נרות בברכה, מפני שרק אם ידליקו נרות בברכה יעמדו כולם לשמיעת הברכות ויתפרסם הנס לעיניהם וילמדו כיצד לקיים את המצווה. ואם אפשר, עדיף לכבד בהדלקה ובברכה יהודי שאינו רגיל במצוות, ועל ידי כך יהיה ניכר שהמצוות שייכות לכל ישראל, דתיים וחילונים כאחד (פניני הלכה זמנים יג, 18).
מתוך העיתון בשבע
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il