ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
מיכאל בן זהבית
וּמִפְּנֵי שֶׁתִּמְצָא הָאָדָם מִשְׁתַּתֵּף עִם שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים הַטִּבְעִיִּים בְּהַרְבֵּה פְּעֻלּוֹת1 , וְדָבָר זֶה בְּוַדַּאי מִצַּד הַנֶּפֶשׁ הַחִיּוּנִי2 אֲשֶׁר בָּאָדָם, אֲשֶׁר בּוֹ מִשְׁתַּתֵּף עִם שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים הַטִּבְעִיִּים. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיוּ לוֹ פְּעֻלּוֹת גַּם כֵּן מִתְיַחֲסִים אֶל נַפְשׁוֹ הַשִּׂכְלִית הָאֱלֹהִית, כִּי לֹא יִגָּרַע כֹּחוֹ3 .
האם הפעולות שעושה האדם לצורך קיומו הפיזי הן יעודו?
כִּי מַה שֶּׁהָאָדָם הוּא בַּנַּאי וְנַגָּר וְעוֹשֶׂה מְלֶאכֶת הָאֲפִיָּה וְהַבִּשּׁוּל וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה מִתִּקּוּן הַבְּגָדִים, שֶׁוַּדַּאי אַף כִּי דְּבָרִים אֵלּוּ צְרִיכִים לוֹ נֶפֶשׁ הַשִּׂכְלִית4 , מִי הוּא עָרֵב לִי5 שֶׁהַדָּבָר הַזֶּה הוּא מִצַּד שְׁלֵמוּת שֶׁבּוֹ, וַהֲרֵי רָאוּי וּמְחֻיָּב שֶׁיִּהְיוּ לוֹ פְּעֻלּוֹת אֱלֹהִיוֹת שֶׁיִּפְעֹל בָּעוֹלָם אֲשֶׁר בְּרָאוֹ, כְּפִי מַעֲלַת נַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית. וְאוּלַי כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר זָכַרְנוּ הֵם מִצַּד חִסָּרוֹן שֶׁבָּאָדָם.
הוכחה שפעולות אלו הן מצד פחיתות וחסרון ולא מצד מעלתו
וּבְסוֹף קִדּוּשִׁין(פב, ב) : תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי צְבִי קַיָּץ6 , וַאֲרִי סַבָּל, וְשׁוּעָל חֶנְוָנִי, וְהֵם מִתְפַּרְנְסִים שֶׁלֹּא בְּצַעַר, וְהֵם לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְשַׁמְּשֵׁנִי, וַאֲנִי נִבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת קוֹנִי. וּמָה אֵלּוּ שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְשַׁמְּשֵׁנִי, מִתְפַּרְנְסִים שֶׁלֹּא בְּצַעַר, וַאֲנִי שֶׁנִּבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת קוֹנִי עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! אֶלָּא שֶׁהֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי, וְקִפַּחְתִּי אֶת פַּרְנָסָתִי7 , שֶׁנֶּאֱמַר(ירמיהו ה, כה) : עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה וגו' עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁבֵּאֲרוּ, כִּי הַפְּעֻלּוֹת וְהַמְּלָאכוֹת שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם לְצֹרֶךְ פַּרְנָסָה, אֵינָם מִצַּד מַעֲלַת הָאָדָם. אֲבָל8 הֵם לוֹ מִצַּד פְּחִיתוּת וְחִסָּרוֹן.
כשהיה האדם שלם בגן עדן לא היה צריך לפעול לצורך קיומו הפיזי, וכך גם בעלי החיים כעת
וּכְשֶׁנִּבְרָא הָאָדָם לֹא נִבְרֵאת עִמּוֹ הַמְּלָאכָה וְתִקּוּן בְּגָדִים וּבִנְיַן הַבָּתִּים, רַק בְּגַן עֵדֶן הָיָה בְּלֹא דְּבָרִים אֵלּוּ. וְאִם כֵּן, אֵין אֵלּוּ הַפְּעֻלּוֹת לָאָדָם מִצַּד הַשְּׁלֵמוּת. שֶׁלֹּא נִמְצָא בְּבַעֲלֵי חַיִּים אֵלּוּ הַפְּעֻלּוֹת, וְהֵם מִתְפַּרְנְסִים בְּלֹא דְּבָרִים אֵלּוּ. אִם כֵּן, פְּעֻלּוֹת אֵלּוּ הֵם לָאָדָם מִצַּד חִסָּרוֹן*, שֶׁחָטָא וְקִפַּח פַּרְנָסָתוֹ. וְלוּלֵא זֶה לֹא הָיָה צָרִיךְ לִדְבָרִים אֵלּוּ.
_______________________
במציאות האדם עושה 1 פעולות רבות אשר הן זהות לפעולות בעלי החיים הטבעיים, כאכילה ושתיה, שינה, רביה ועשיית מלאכות. דבר זה נובע מצד 2 הנפש הטבעית שנמצאת באדם - שכן הנפש הטבעית נמצאת באדם כמו בשאר בעלי החיים. אבל מוכרחות להיות פעולות, אשר אותן צריך לפעול האדם, שהן נובעות מצד מהותו הרוחנית אלוקית. 3 לא יתכן שבזה יהיה האדם פחות משאר הנבראים הממלאים תפקידם בהתאם למהותם.
אנו מוצאים את האדם פועל ויוצר באופנים שונים כגון: בניה, נגרות, אפיה, בישול ותפירה. אומנם 4 למלאכות אלו נדרש שכל אנושי, 5 אך אין זה אומר שפעולות אלו הן התפקיד שלמענו נוצר האדם, כי האדם נוצר למלא תפקיד אלוקי בהתאם למהותו הרוחנית-אלוקית. יתכן וכל הפעולות שהזכרנו, פועל אותן האדם מצד החסרון שבו ולא מצד מעלתו.
בסוף מסכת קידושין שנינו: תניא, רבי שמעון בן רבי אלעזר אומר: מימי לא ראיתי צבי קיץ 6 [מייבש תאנים], וארי סבל, ושועל חנוני, והם מתפרנסים שלא בצער, והם לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני. ומה אלו שלא נבראו אלא לשמשני, מתפרנסים שלא בצער, ואני שנבראתי לשמש את קוני על אחת כמה וכמה! אלא שהריעותי את מעשי, וקפחתי 7 [הפסדתי, חיסרתי] את פרנסתי, שנאמר: עונותיכם הטו אלה וגו' עד כאן. מבואר מדבריו כי הפעולות שפועל האדם לצורך קיומו הפיזי אינן מצד מעלת מהותו 8 אלא הן נובעות מחסרון.
בשעה שנברא האדם לא נבראו עמו מלאכות אלו של תפירה ובנאות, בגן עדן היה ללא פעולות אלו. אם כן מלאכות אלו אינן מתפקידי האדם בעולם מעצם בריאתו. כמו כן בעלי החיים מתקיימים ללא מלאכות אלו, אם כן מלאכות אלו נובעות מפאת חטא האדם והם חסרון לו, ואילולי חטאו היה מתקיים ללא מלאכות אלו.
ביאורים
דורות רבים עסקו בשאלה הגדולה והמורכבת – שאלת הייעוד והתפקיד של האדם.
העולם הזה, דורש מכל אדם עיסוק מרובה בחיי החומר – צורך להתפרנס, לאכול, לישון וכדומה. בנוסף, קיימות בעולם תרבויות רבות, שעוסקות בדמיון וברגש, והן גורמות לאדם להתבלבל ו'לחפש את עצמו'. על האדם מוטל לחפש ולברר מהו תפקידו, וכיצד יוכל לממש את מה שנדרש ממנו, ולא 'להתבזבז' סתם.
זוהי תחילתו של 'מסע החיפושים' שהמהר"ל עורך כאן. הוא מלמד אותנו שלא ייתכן שתפקידו של האדם יהיה מצומצם לעיסוק בענייני העולם הזה, ומביא לכך ראיה מכך שבמקור, לפני שחטא האדם, הוא לא היה משועבד להם. לפיכך ברור שהמלאכה והעיסוק החומרי הרב נובעים מקללה, מירידה של העולם.
ההתבוננות הזאת, נותנת לאדם מֵמד חדש של הסתכלות על חיי החומר, האדם נדרש להניח במרכז חייו את העיסוק בחיי הרוח, וחיי החומר כשלעצמם אינם עיקר התכלית.
חז"ל בגמרא הביאו כראיה לעניין זה את בעלי החיים. מהלך החיים של בעלי החיים בנוי מנטיות טבעיות הקיימות בהם ולא ממה שהם בוחרים לעשות, ולכן הם יכולים להוות דוגמה טובה ליחס הנכון והטבעי לַצורך להתפרנס. בעלי החיים אמנם משתדלים להשיג לעצמם מזון, אך פרנסתם אינה כרוכה בצער.
מזה ניתן ללמוד לחיי האדם. האדם עלול להיות משועבד כל חייו לטרחה כדי להשיג את ענייני העולם הזה. להיות עסוק ברדיפה מתמדת אחר הנאות העולם, ואחר השגת עוד ועוד נכסים. וכך במקום להיות רגוע ופנוי לעניינים החשובים באמת, להשתעבד לטרחה עבור ענייני העולם הזה.
הרחבות
*ירידה לצורך עלייה
פְּעֻלּוֹת אֵלּוּ הֵם לָאָדָם מִצַּד חִסָּרוֹן . תופעה זו נכונה בכל מדרגות החיים: הצומח מורכב גם מחלק דומם, והחלק הדומם שבצמח נזקק למזון . ללא מזון הוא קמל ונרקב, אף על פי שדוממים רגילים אינם זקוקים למזון. החי נזקק לכוח התנועה שלו בשביל להזין את עצמו, אף על פי שהצמח יכול להשיג את מזונו בלי לנוע ממקומו. כך גם האדם נזקק לשכל שלו בשביל להזין עצמו ובשביל לחיות. וכך כותב הרב קוק : "כל מדרגה נזקקת לאותם חלקים שישנם במדרגה שתחתיה... (ו)היא מסגלתם לפי ערכה, מתחילת הווייתם. הצומח לא יקח בקרבו את הדומם בתכונת הדומם, ואחר כך ישרה עליו כוח הצמיחה, כי אם מתחילת התהוותו יתהווה על פי הצביון הנצרך למעלת הצמיחה, וכן החי יקח את עניין הצמיחה על פי התכנית של כוח החיים..." [הגדה של פסח בהוצאת 'מכון הרצי"ה' עמ' רה].
אם כן, מחיסרון זה שנחסרנו אחר חטא אדם הראשון נוצרה מציאות חדשה בעולם, וממנה תועלת חשובה: שתתפשט המדרגה האנושית על כלל האישיות, וגם השגת המזון תיעשה באופן נעלה המיוחד לאדם ולא באותו אופן של הבהמה. אמנם במצב זה לא נהיה לעולם. המהר"ל כאן מלמדנו שכאשר נבוא למצב מתוקן יותר לא יהיה עוד צורך בזה ויסורו מאתנו טרחות אלו.
שאלות לדיון
האם בסופו של דבר מעלת האדם היא יתרון, הרי לבעלי חיים אין דאגות, אכזבות ומשברים?
למה העונש על חטאו של אדם הראשון הוא דבר שמסיח את דעתו של האדם מעבודת ה'? האם לא ראוי לעזור לאדם לחזור בתשובה?
הצטרף לדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

איך מותר להכין קפה בשבת?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

אנחנו קודש למענך

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

בדיקת פירות ט''ו בשבט

למה ללמוד גמרא?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

הלכות שטיפת כלים בשבת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

הלכות חמץ ומצה מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.

חקת פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?

נדרים מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.

קרח קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.

אורות ישראל ותחייתו הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.

יסודות התורה והאמונה שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.

תורה והלכות ציבור אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם

מלכים - הרב עידו יעקובי סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?

לנתיבות ישראל תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.

אור החיים על הפרשה טענות קורח ועדתו
אור החיים על פרשת קורח חלק ב''
קורח פגם בשורש נשמתו עד ליעקב אבינו. קורח התלונן על זה שישראל רגיל לא יכול לגשת לעבודת אהרון. משה הבין את הטענות של קורח ועדתו למרות שהם לא סיימו לפרש את דבריהם. הטעם שהמבחן עם המחתות היה בבוקר ולא מיד, או כי אולי כבר הקריבו את הקטורת של בין הערביים או כי בין הערביים זה זמן של תגבורת הדינים או שמשה רצה לתת להם זמן להתבונן במעשיהם אולי הם יחזרו בתשובה. משה טען לקורח שהוא מזלזל בלוויה שהוא קיבל.

אור החיים על הפרשה איך קורח העז לחלוק על משה רבנו ?
אור החיים על פרשת קורח חלק א'
אור החיים על פרשת קורח חלק א'

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת קרח
איזה מצוה אינו חייב הוא עצמו בזה רק משיגיע לי"ג שנה ולא מגיל חינוך | עֲשָׂרָה דְּבָרִים נִבְרְאוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת ואחד מהם הוא פִּי הָאָרֶץ. מה מיוחד בדבר זה שהיה צריך להיברא כבר בתחילת בריאת העולם. ומדוע נבראה דווקא בערב שבת בין השמשות ולא בשאר ימי בראשית | וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כׇּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כׇּל הָרְכוּשׁ. מה הטעם שלא נאמר וְאֵת כׇּל 'רכושם'. האם הרכוש של בני קרח שעשו תשובה ולא מתו ניצל? | וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע. למה נקט כְּרָגַע. והיא לכאורה מיותרת. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א מהות העבודה
דרך הקודש ג'
מהות העבודה כוללת שני חלקים, הראשון דמיוני- רגשי., והשני ממשי - מעשי. תוכנה של העבודה הפנימית היא סידור המחשבות, הרגשות והיחס בניהם. העבודה יכולה להעשות בצורה של עבודה פנימית שמקרינה כלפי חוץ, ויכולה להיות עבודה שמאירה לעולם ומשפיעה על הנפש
















