ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- שיעורים נוספים
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"אני מבקש להתייחס לדבריו של הרב אליעזר מלמד בעניין הסכמי קדם נישואין - ההסכם לכבוד הדדי.
א. הרב מלמד מבקר את ההסכם, מדוע הוא לא מחייב את בני הזוג לפנות לבית הדין. להווי ידוע, במדינת ישראל לא יכול זוג להיפרד אלא בבית הדין, רק שם ניתן להסדיר גט. לכן, בוודאי שההסכם מחייב להגיע לבית הדין כדי להסדיר את הגט. מגמת ההסכם היא למנוע את הריב והוויכוחים שלפני הסדרת הגט. מחברי ההסכם מקווים שזוגות שיגיעו חס ושלום למצב משברי, והם יהיו חתומים על ההסכם, יצליחו ע''י ההסכם להגיע להסכמה על הסדרת הגט, בלא להגיע לבית הדין או לבית המשפט לענייני משפחה. לאחר מכן הם יגיעו לבית הדין כדי לבצע את נתינת הגט.
ב. הרב מלמד טוען מדוע ההסכם אינו מטיל על האשם בפירוק המשפחה קנס כלשהו.
יש בידינו גירסה של ההסכם המכילה סעיף המטיל קנס על האשם העיקרי בפירוק המשפחה. אך עלינו לדעת שברוב מוחלט של המקרים אין אשם עיקרי, אלא לשני הצדדים יש אחריות למצב, כך שמציאות זו של הטלת קנס על האשם העיקרי תהיה נדירה ביותר. מאידך גיסא, הכנסת סעיף כזה להסכם תגרום לכל הזוגות המצויים במצב הנידון להיכנס לסחרור של הבאת הוכחות לכך שבן הזוג השני הוא שגרם למשבר, לא רק כדי להינצל מהקנס, אלא גם כדי להוכיח לעצמו ולבני משפחתו ולכל הקרובים אליו שהוא לא אשם. מצב זה מקשה כל כך על כל המשפחה שהתלבטנו הרבה זמן מה עדיף, הכנסת הסעיף או ויתור עליו. בסופו של דבר סיכמנו עם הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט''א, עמו התייעצנו רבות בעת ניסוח ההסכם, שנדפיס את ההסכם בשתי וורסיות, וכל אחד יבחר לעצמו את הנוסח המתאים לו. הרב גולדברג רוצה שהסעיף יופיע בהסכם.
לסיכום, ההסכם מנסה להכין את בני הזוג למצב שאנו מתפללים שלא יקרה, אך לדאבוננו הוא מצוי היום בכל החברה בישראל באחוזים שהולכים וגדלים. ברור שזוג שמגיע לשעת משבר ויש בידו הסכם כזה, יצליח להתנהל בדרך מכובדת ונעימה יותר מאשר בלעדיו. האם זמן הנישואין מתאים לעסוק בנושא כזה? חז''ל חשבו שכן, ולכן תיקנו לחתום על הכתובה לפני החופה. גם הכתובה עוסקת בנושא הנידון. ומתחום אחר - בעלותי לרכב אני חוגר את עצמי למרות שאני מקווה להגיע בשלום למחוז חפצי, אך אין זה מונע ממני להתכונן לאפשרות שאני מאד מקווה שלא תקרה".
עד כאן מכתבו של הרב קנוהל.
תגובה לתגובה
אמנם נכון שאת הגט מסדר רק בית הדין, אבל נותרת השאלה היכן יערכו הדיונים על ענייני הממון ומשמורת הילדים. פעמים רבות הצד הרוצה להתגרש, כמו ששלמות המשפחה אינה יקרה בעיניו, גם כבוד התורה ובית הדין אינו יקר בעיניו, והוא מכריח את בן זוגו להתדיין בבית משפט אזרחי ולהיות שותף בהרמת יד על תורת משה, כדברי הרמב"ם (הל' סנהדרין כו, ז). ועל כן, אם כבר עושים הסכם, חובה לכתוב בו באופן הברור והמוחלט ביותר, שכל סוגי הדיונים המשפטיים ייערכו אך ורק בבית הדין.
מתוך כך, אפשר לקבוע בחוזה שהצד המוסרי יבוא לידי ביטוי, וכאשר ישנו צד שאשם בפירוק הנישואין, הוא ישלם על כך את המחיר. ואמנם נכון שלא תמיד יש אשם, אולם פעמים רבות על פי ההלכה ישנו אשם, כגון שאחד מסרב למלא את תפקידו הזוגי בחיי האישות, או כשהבעל אינו מוכן לפרנס. ללא קביעה שהאשם צריך לשאת במחיר הגירושין, נותנים ביד הרוצה להתגרש נשק רב עוצמה, ולצד המתגונן, שחייו נחרבו, אין דרך לתבוע פיצויים ממוניים על כך. ושמחתי לשמוע שכיוונתי לדבריו של חבר בית הדין העליון, הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א. זה שיש איזו גרסה אחרת, טובה יותר, השמורה באיזה מקום, אינו מועיל.
בפועל ההסכם המופץ על ידי הארגונים הפמיניסטיים פגום, והחותם עליו בלא לעגן את שני היסודות הללו באופן מוחלט, מקלקל יותר מאשר מתקן. לאחר ששני היסודות הללו יעוגנו בבסיס ההסכם - יש מקום לשקול לחתום עליו, מתוך ביטחון שבית הדין ידע להיעזר בהסכם הנ"ל כדי לקצר ולזרז תהליכים.
כבוד בית הדין הוא כבוד שמים
בנוסף לסכנה שבית המשפט ישתמש בהסכם זה באופן המנוגד למוסר ולהלכה, יש כאן בעיה כללית, שחומרתה עולה על הבעיה ההלכתית המקומית.
מוסכם להלכה שגם כאשר הדיינים הם יהודים, אם כללי פסיקתם אינם לפי התורה, דינם כדין ערכאות של גויים, והתורה צוותה (שמות כא, א): "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" - לפניהם ולא לפני ערכאות. וכפי שכתב הרמב"ם (הל' סנהדרין כו, ז): "כל הדן בדייני גויים ובערכאות שלהן, אע"פ שהיו דיניהם כדיני ישראל, הרי זה רשע וכאילו חרף וגידף והרים יד בתורת משה רבנו, שנאמר: ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, לפניהם ולא לפני גויים, לפניהם ולא לפני הדיוטות". וכך כתב בשולחן ערוך (חו"מ כו, א).
לדאבון ליבנו נושא זה פרוץ אצל רבים, וכאשר כותבים חוזה ולא מעגנים כראוי את ההליכה לבית הדין, דומה הדבר לאדם שחולה בסרטן וסובל מנזלת, והולך לבקש רפואה לנזלת ומתעלם מהסרטן. אמנם בהווה הנזלת יותר מטרידה, אבל מה יהיה על העתיד. אמנם יש חושבים שעדיף להם כשהם נמצאים בפרוזדור, שהוא עולם הזה, ללכת לבית המשפט, אבל כשיגיעו לטרקלין, הוא עולם האמת, מה יענו כשיאמרו להם: אתם הרמתם יד על תורת משה.
כיוון שכבר יושבים לחתום על הסכם, איך לא מעגנים את הדבר היסודי הזה? וכי לא תעלה מאליה השאלה: לכבוד עצמכם דאגתם ולכבוד שמים לא דאגתם?
שלא יהיה ספק, ברור שגם הרב קנוהל מסכים שחובה להתדיין בפני בית הדין בלבד, אלא שהוא סבר שאפשר לכתוב חוזה בלי להכניס את היסוד הזה, ולדעתי כתיבת חוזה שאין בו התייחסות לשאלה המרכזית הזאת פוגמת את החוזה מיסודו.
תיקון המצב
ההסכם המדובר, לאחר שיתוקן, אולי ימעט את הקשיים. דבר זה צריך להיבחן בשטח. אולם ניתן לעשות כמה תיקונים שבוודאי יפחיתו מהקשיים המיותרים המלווים כיום את המתגרשים, וזאת על ידי חיזוק בתי הדין ונתינת כלים בידם להעמיד את הדין על תילו ולהעניש את אלה שאינם מצייתים לדין.
כאן המקום לשבח את ח"כ גילה פינקלשטיין על החוק שהעבירה, לפיו בית הדין יוכל להעניש בחומרה סרבני גט. פעולות כאלה יוכלו לרומם את מעמד בתי הדין ולהרים את קרן תורת ישראל.
כמו כן יש לפעול למען הגדלת מספר הדיינים, כדי שיוכלו להתמודד עם העומס ולתת טיפול אישי משופר לכל זוג. אמנם, גם כיום משך ההמתנה לקביעת דיון בבית הדין קצר יותר מאשר בבתי המשפט. בבית הדין ממתינים כחודשיים, ולבית המשפט כארבעה חודשים. אלא שמתנהלת הסתה מכוונת כנגד בתי הדין, שמציירת לציבור, ובעיקר לנשים, מציאות שקרית. ההסתה נובעת בבסיסה מעמדות אנטי דתיות, אולם מצטרפים אליה שיקולים כספיים של עורכי דין, שמרוויחים יותר כאשר הדיונים מתנהלים בבתי המשפט.
לפטר דיינים שאינם הגונים
מתוך עמדה כזו אפשר גם לבוא בתביעה לתקן חולאים מסוימים. ישנם דיינים בודדים שמאחרים, סוחבים תיקים ומחללים שם שמים. ואם על מי שהולך לבתי משפט אזרחיים אמרו שהוא כאילו מחרף ומגדף ומרים יד בתורה משה, הרי על אותם הדיינים אפשר לומר שהם ממש מחרפים ומגדפים, ולא רק מרימים יד בתורת משה אלא אף מהרסים ומחריבים ומכים בתורה, ומוציאים את דיבתה רעה, וגורמים לציבור הרחב להתרחק מאמונה ומתורה.
ועל כמותו אמרו חז"ל (סנהדרין ז, א): "כל המעמיד דיין שאינו הגון - כאילו נוטע אשירה בישראל". "וכל המעמיד דיין שאינו הגון גורם שיממון לעולם" (מדרש תנאים לדברים א, יג). וכן כתבו הרמב"ם (הל' סנהדרין ג, ח) והשולחן ערוך (חו"מ ח, א) שהמעמיד דיין שאינו הגון עובר בלא תעשה, שנאמר: "לא תכירו פנים במשפט". ואין לומר שכיוון שאותו דיין כבר נתמנה, אין עוברים באיסור כאשר משאירים אותו בתפקידו. אלא כל שעה נוספת שהוא יושב על כסאו מתרבה חילול ה', ועוברים עליו באיסור "לא תכירו פנים במשפט".
מי שמכיר בערכו המקודש של בית הדין נתבע לפעול למען הסרת הדיינים שאינם הגונים. ומי יודע אם לא התרשלנו בזה, והוא רחום יכפר עון. ומתוך שנפעל ונתקן את מה שבידינו נתפלל למלך אוהב צדקה ומשפט - "השיבה שופטנו כבראשונה", ותפילתנו שכבר לא תהיה כצפצוף הזרזיר, תתקבל ותיענה.
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
