- פרשת שבוע ותנ"ך
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בָּנַי הֵם
לפני מותו יעקב קורא ליוסף ומברך את שני בניו:
וְעַתָּה שְׁנֵי-בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד-בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי-הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ-לִי:
(בראשית פרק מח פסוק ה')
והנה שלושה פסוקים אח"כ, שואל יעקב את יוסף את השאלה הבאה:
וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי-אֵלֶּה:
(שם פסוק ח')
והשאלה הזועקת:
וכי יעקב לא ידע מי אלה? הן אך מעט קודם הוא ידע להגדיר מי הוא אביהם " שְׁנֵי-בָנֶיךָ ", ואף נקב בשמם "אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ-לִי"!
מסביר רש"י:
"וירא ישראל את בני יוסף – בקש לברכם ונסתלקה שכינה ממנו, לפי שעתיד ירבעם ואחאב לצאת מאפרים, ויהוא ובניו ממנשה.
ויאמר מי אלה – מהיכן יצאו אלו שאינן ראוין לברכה."
כלומר,
ודאי שיעקב ידע מי הם אלו הבאים אליו לקבל את הברכה. אלא שהוא ראה ברוח הקודש את צאצאיהם- את ירבעם, אחאב ויהוא, ועליהם הוא שאל "מי אלה" – מי הם אלו שאינם ראויים לברכה. כיצד יצאו צאצאים כאלו ממשפחת יוסף?
ומה השיב יוסף על שאלה זו?
הפסוק הבא בתורה הינו:
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אָבִיו בָּנַי הֵם אֲשֶׁר-נָתַן-לִי אֱלֹהִים בָּזֶה
(שם פסוק ט')
וצריך ביאור, מה תשובה יש בכך, הן יעקב אבינו ידע שהם צאצאיו, אך שאלתו מהיכן יצאו צאצאים אלו.
מסביר רש"י
"הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה, ובקש יוסף רחמים על הדבר ונחה עליו רוח הקדש:"
ועדיין צריך בירור, ומה בכך? עדיין יקשה " מהיכן יצאו אלו שאינן ראוין לברכה:"?
אלא שמונח כאן יסוד גדול.
יוסף הצדיק רומז למשיח בן יוסף. יעקב רואה ברוח קודשו את דור הגאולה. "בקש יעקב לגלות את הקץ לבניו". אלא ש"נסתלקה ממנו שכינה" . הוא רואה בנים שמתנהגים כמו ירובעם , כמו אחאב, כמו יהוא, והוא שואל "מִי-אֵלֶּה"? מהיכן יצאו בנים כאלו?
ויוסף הצדיק הרומז למשיח בן יוסף משיב: בָּנַי הֵם!
גם אם מעשיהם קשים, עדיין כח משיח בן יוסף מופיע בהם. בניו של יוסף הם-ירובעם ואחאב משבטי יוסף, וממשיכי דרכם מבני משיח בן יוסף.
ואכן, "ובקש יוסף רחמים על הדבר ונחה עליו רוח הקדש". משיח בן יוסף מבקש רחמים על פעולותיו, על בניו, על פועליו שנראים כירובעם ואחאב, ובסופו של דבר בקשתו מתקבלת. נחה רוח הקודש על יעקב אבינו, והוא מברכם.
אך יש "תנאי" אחד בעניין: "הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה". – טהרת המשפחה הישראלית.
נישואין וגירושין כהלכה, בית יהודי המושתת על חופה וקידושין, הוא הבסיס שגם יהודים שמעשיהם נראים כירובעם ואחאב, אכן יזכו לברכת יעקב.
הנקודה הזו, שעמדה בבסיס הקמתה של מדינת ישראל, שענייני האישות במדינה יהיו מסורים בידי הרבנות הראשית, היא הבסיס לכך שהבנים אשר אינם מקפידים בשאר המצוות, יזכו לברכת יעקב.
גם יהודי אשר אינו מקפיד על שמירת תורה ומצוות, יהיה זכאי לקבל את ברכת יעקב למנשה ואפרים, אם שורש לידתו יהיה כמוהם. לידה ע"י אירוסין וכתובה. נתינת אפשרות להשמטת דבר זה מבסיס המשפחה הישראלית, משמעותה הוצאת השראת השכינה בישראל, וחסימה לַברכות.
אינני עוסק כאן באילו המכונים "פסולי חיתון", אשר על פי דין תורה, את בעייתם אין לפתור כלל. בכשרי חיתון עסקינן. ביהודים הכשרים לבוא בקהל, ויכולים ואף מצווים להינשא כדת משה וישראל, אלא שחשקה נפשם להינשא בדרך אחרת. עליהם נאמר, שאפילו אם רק את הנקודה הזו ישמרו, הרי הם ראויים לברכת יעקב.
"מסלול" נוסף לנישואין שלא על פי תורה, כדי לאפשר למי שאינו מעוניין להינשא ברבנות, להעמיד את ביתו על יסודות אחרים, משמעותו הוצאת הקדושה מן הבית, ומניעת הקדושה ממדינת ישראל.
על הדבר הזה עלינו לעמוד בכל משמר בחוקי הכנסת ובאווירה הציבורית. לעמוד, כדי שברכת יעקב לבניו תתקיים במדינתנו.
וְעַתָּה שְׁנֵי-בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד-בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי-הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ-לִי:
(בראשית פרק מח פסוק ה')
והנה שלושה פסוקים אח"כ, שואל יעקב את יוסף את השאלה הבאה:
וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי-אֵלֶּה:
(שם פסוק ח')
והשאלה הזועקת:
וכי יעקב לא ידע מי אלה? הן אך מעט קודם הוא ידע להגדיר מי הוא אביהם " שְׁנֵי-בָנֶיךָ ", ואף נקב בשמם "אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ-לִי"!
מסביר רש"י:
"וירא ישראל את בני יוסף – בקש לברכם ונסתלקה שכינה ממנו, לפי שעתיד ירבעם ואחאב לצאת מאפרים, ויהוא ובניו ממנשה.
ויאמר מי אלה – מהיכן יצאו אלו שאינן ראוין לברכה."
כלומר,
ודאי שיעקב ידע מי הם אלו הבאים אליו לקבל את הברכה. אלא שהוא ראה ברוח הקודש את צאצאיהם- את ירבעם, אחאב ויהוא, ועליהם הוא שאל "מי אלה" – מי הם אלו שאינם ראויים לברכה. כיצד יצאו צאצאים כאלו ממשפחת יוסף?
ומה השיב יוסף על שאלה זו?
הפסוק הבא בתורה הינו:
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אָבִיו בָּנַי הֵם אֲשֶׁר-נָתַן-לִי אֱלֹהִים בָּזֶה
(שם פסוק ט')
וצריך ביאור, מה תשובה יש בכך, הן יעקב אבינו ידע שהם צאצאיו, אך שאלתו מהיכן יצאו צאצאים אלו.
מסביר רש"י
"הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה, ובקש יוסף רחמים על הדבר ונחה עליו רוח הקדש:"
ועדיין צריך בירור, ומה בכך? עדיין יקשה " מהיכן יצאו אלו שאינן ראוין לברכה:"?
אלא שמונח כאן יסוד גדול.
יוסף הצדיק רומז למשיח בן יוסף. יעקב רואה ברוח קודשו את דור הגאולה. "בקש יעקב לגלות את הקץ לבניו". אלא ש"נסתלקה ממנו שכינה" . הוא רואה בנים שמתנהגים כמו ירובעם , כמו אחאב, כמו יהוא, והוא שואל "מִי-אֵלֶּה"? מהיכן יצאו בנים כאלו?
ויוסף הצדיק הרומז למשיח בן יוסף משיב: בָּנַי הֵם!
גם אם מעשיהם קשים, עדיין כח משיח בן יוסף מופיע בהם. בניו של יוסף הם-ירובעם ואחאב משבטי יוסף, וממשיכי דרכם מבני משיח בן יוסף.
ואכן, "ובקש יוסף רחמים על הדבר ונחה עליו רוח הקדש". משיח בן יוסף מבקש רחמים על פעולותיו, על בניו, על פועליו שנראים כירובעם ואחאב, ובסופו של דבר בקשתו מתקבלת. נחה רוח הקודש על יעקב אבינו, והוא מברכם.
אך יש "תנאי" אחד בעניין: "הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה". – טהרת המשפחה הישראלית.
נישואין וגירושין כהלכה, בית יהודי המושתת על חופה וקידושין, הוא הבסיס שגם יהודים שמעשיהם נראים כירובעם ואחאב, אכן יזכו לברכת יעקב.
הנקודה הזו, שעמדה בבסיס הקמתה של מדינת ישראל, שענייני האישות במדינה יהיו מסורים בידי הרבנות הראשית, היא הבסיס לכך שהבנים אשר אינם מקפידים בשאר המצוות, יזכו לברכת יעקב.
גם יהודי אשר אינו מקפיד על שמירת תורה ומצוות, יהיה זכאי לקבל את ברכת יעקב למנשה ואפרים, אם שורש לידתו יהיה כמוהם. לידה ע"י אירוסין וכתובה. נתינת אפשרות להשמטת דבר זה מבסיס המשפחה הישראלית, משמעותה הוצאת השראת השכינה בישראל, וחסימה לַברכות.
אינני עוסק כאן באילו המכונים "פסולי חיתון", אשר על פי דין תורה, את בעייתם אין לפתור כלל. בכשרי חיתון עסקינן. ביהודים הכשרים לבוא בקהל, ויכולים ואף מצווים להינשא כדת משה וישראל, אלא שחשקה נפשם להינשא בדרך אחרת. עליהם נאמר, שאפילו אם רק את הנקודה הזו ישמרו, הרי הם ראויים לברכת יעקב.
"מסלול" נוסף לנישואין שלא על פי תורה, כדי לאפשר למי שאינו מעוניין להינשא ברבנות, להעמיד את ביתו על יסודות אחרים, משמעותו הוצאת הקדושה מן הבית, ומניעת הקדושה ממדינת ישראל.
על הדבר הזה עלינו לעמוד בכל משמר בחוקי הכנסת ובאווירה הציבורית. לעמוד, כדי שברכת יעקב לבניו תתקיים במדינתנו.
תפקיד המסורת והשכל בבניין האמונה
הרב חיים כץ | י"ב טבת התשס"ג
ספר בראשית והאמת
הרב דב בערל וויין | יא טבת תשס"ח
סיום ספר בראשית והדרכה לתקופת הבחירות
שיחת מוצ"ש פרשת ויחי תשפ"א
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח טבת תשפ"א

התכנסות לשם שמיים
הרב אביחי קצין | ז' טבת תשס"ח

הרב מאיר גולדמינץ
ראש ישיבת "שירו למלך" - חוות גלעד

בָּנַי הֵם
טבת תשע"ד
נס חנוכה בעולם שכלי ?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
זמן הדלקת נרות חנוכה
דיני קדימה בברכות
איך ללמוד גמרא?
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
מי צריך את הערבה?
סדרת החינוך של הטבע!
מה מברכים על ברקים ורעמים?
האם מותר לפנות למקובלים?
למה ללמוד גמרא?
גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים- בְּגִשְמֵי חַיִים תְּחַיֶה אֲדָמָה
פרשת נח תשע"ז
הרב שמואל אליהו | ל' תשרי תשע"ז

איך לבחור שמות לילדים?
הרב שמואל אליהו | תמוז תשס"ח

הלכות ט"ו בשבט
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ב
