ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן עזרא
וברש"י ביאר:
"מה ראו שלא דרשו וחי בהם ולא שימות בהן...."
והקשה שם בתוספות בד"ה מה ראו, וז"ל :
"וקשה דהא בפרהסיא הוה ומסקינן בסנהדרין (דף עד.) דלכולי עלמא בפרהסיא חייב למסור עצמו אפילו אמצוה קלה, כלומר אין דין וחי בהם במקרה זה, ואם כן חוזרת השאלה מדוע צריכים אנו ללמוד ק"ו מהצפרדעים?
וקשה לי עוד יותר, שהרי הצפרדע אין לה דין וחי בהם, ואם כן מה הראיה מהצפרדעים שיש למסור את נפשו ואם כן מה כוונת רש"י ?
ועונה שם התוספות:
"ומפר"ת דצלם זה שעשה נבוכדנצר לאו ע"ז הוה אלא אינדרטא שעשה לכבוד עצמו ולכך קאמר מה ראו וכן משמע מדכתיב לאלהך לית אנחנא פלחין ולצלם דדהבא לא נסגוד משמע דאלהא דידיה וצלמא תרי מילי נינהו ואתי נמי שפיר הא דאמרינן באלו נערות (כתובות לג:) אלמלי נגדו לחנניה מישאל ועזריה פלחו לצלמא ואי ע"ז הוה ח"ו שהיו משתחוים לו ומיהו לשון פלחו לא אתי שפיר",
כלומר לא מדובר בע"ז ממש, ולכן אלמלא למדו ק"ו מהצפרדעים, לא היו מוסרים את נפשם.
ותירוץ נוסף אומר ר"י וזה לשון התוספות:
"ור"י מפרש מה ראו שלא ברחו שהרי קודם המעשה היו יכולים לברוח כמו שעשה דניאל כדאמר בחלק (סנהדרין צג.) ג' היו באותה עצה".
אכן מדובר בע"ז, אלא שיכלו לברוח ומהצפרדעים הם למדו לא להמלט.
תשובה שלישית כדי ליישב את קושיית התוספות פירש המהרש"א בחידושי אגדות:
"והנראה לקיים פירש"י ולא תקשי הא אמרינן בע"ג אל יעבור ויהרג דאפי' נוטלין את נפשך איכא למימר דתודוס לא ס"ל הכי אלא ס"ל כרבי ישמעאל דפליג דקאמר בפרק בן סורר (עד.) מנין שאם אומרים לו לאדם עבודת כוכבים שיעבור ואל יהרג ת"ל וחי בהם וגו'
ומה שהקשו עוד דהא פרהסיא כ"ע מודו יהרג ואל יעבור כדאיתא פרק בן סורר (שם:)
י"ל דלאו קושיא היא דלא פרהסיא הוה דלא הוו שם עשרה מישראל בצלם שהעמיד בבקעת דורא וכדאמרי' גבי נעמן שלא היו עשרה מישראל בבית רמון דליכא פרהסיא אלא בעשרה מישראל כדכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל ..."
ולכאורה כל העניין הזה תמוה ביותר:
עצם ההוכחה כי טודוס איש רומי הוא אדם גדול, מהק"ו תמוהה ביותר מה הקשר בין גדלותו של טודוס ובין הק"ו הנ"ל שהוא לכשעצמו תמוה . ומה העניין במאמר חז"ל הזה הבא ללמד אותנו ?
ונראה להרחיב קצת את העניין ומתוך כך יתבארו יותר הדברים.
במדרש שיר השירים, מסופר כי נבוכדנצר העמיד צלם והפריש מכל אומה ואומה שלשה שלשה, ושלשה מכל ישראל, וחנניה מישאל ועזריה שהיו השלשה מישראל עמדו ומיחו על עצמן ולא עבדו עבודת כוכבים,
הלכו להם אצל דניאל, אמרו לו רבינו דניאל, נבוכדנצר העמיד צלם והפריש מכל אומה ואומה שלשה שלשה ולנו הפריש מכל ישראל, מה אתה אומר לנו נסגוד ליה או לא,
אמר להם הנה הנביא לפניכם לכו אצלו, הלכו להם מיד אצל יחזקאל, אמרו לו כמו שאמרו לדניאל נסגוד ליה או לא, אמר להם כבר מקובל אני מישעיה רבי (ישעיה כ"ו) חבי כמעט רגע עד יעבור זעם, (כלומר התחבאו ברחו, עד יעבור זעם ולא תצטרכו להשתחוות) והם לא הסכימו כי חששו שאם הם לא יבואו, עדיין יהיה חילול ה' כי יחשבו שהם היו והשתחוו ולא ישימו לב.
לכן הם החליטו ללכת ולא להשתחוות כדי לקדש שם שמים.
אמר להם יחזקאל, אם כדעתכם המתינו לי עד שאמלך בגבורה
הה"ד (יחזקאל כ') באו אנשים מזקני ישראל לדרוש את ה' וישבו לפני, ומי היו אלו חנניה מישאל ועזריה, אמר לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע חנניה מישאל ועזריה מבקשים ליתן נפשם על קדושת שמך, מתקיים את עליהן או לא, אמר לו איני מתקיים עליהם הה"ד (שם /יחזקאל כ'/) בן אדם דבר את זקני ישראל ואמרת אליהם וגו' הלדרוש אותי אתם באים, מאחר שגרמתם לי להחריב ביתי ולשרוף היכלי ולהגלות בני לבין האומות ואחר כך אתם באים לדרשני, (שם /יחזקאל כ'/) חי אני אם אדרש לכם,
באותה שעה בכה יחזקאל וקונן והילל בעצמו ואמר ווי לשונאי ישראל אבדה שארית יהודה, שלא נשתייר מיהודה אלא אלו בלבד שנא' (דניאל א') ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה מישאל ועזריה וזו תשובה באה להם והוה בכי ואזיל, כיון דאתא אמרו ליה מה אמר לך הקדוש ברוך הוא, אמר להם אינו מתקיים עליכם, אמרו לו בין מתקיים בין שאין מתקיים אנו נותנין נפשותינו על קדושת שמו.
וכאמור התלמוד מביא את הק"ו שדרשו.
ונראה כי חנניה מישאל ועזריה היו מנהיגי הדור, והם חששו לחילול ה' כי חששו שיחשבו שהם השתחוו לפסל של נבוכאדנצאר. (מכאן ראיה לפירוש הר"י).
ונראה לבאר דהנה בסנהדרין ס"ז: "ותעל הצפרדע ...רבי עקיבא אומר: צפרדע אחת הייתה, ומלאה כל ארץ מצרים. אמר לו רבי אלעזר בן עזריה: עקיבא, מה לך אצל הגדה? כלה מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות, צפרדע אחת היתה, שרקה להם והם באו".
לדעת ר"ע שהייתה צפרדע אחת שמילאה את מצרים היה הדבר שלא במסגרת הטבע. ואם כן המחלוקת בין התנאים היא האם מכת צפרדע הייתה במסגרת הטבע או שלא במסגרת הטבע,
ראב"ע גער בר"ע ואמר לו לא הייתה צפרדע מיוחדת שנבראה בשביל המכה אלא צפרדע אחת ששרקה לצפרדעי העולם והם הגיעו הרי שהמכה הייתה במסגרת הטבע.
ונראה לכאורה כי אם הייתה צפרדע מיוחדת שנבראה לצורך המכה מובן מדוע היו צפרדעים שהלכו לכבשן האש כי הם נבראו במיוחד לשם כך.
אמנם למסקנה שהייתה צפרדע אחת ששרקה להם וכל הצפרדעים באו אחריה הצפרדעים הללו לא נוצרו להישרף בתנורים הם היו צפרדעים "רגילים", לא מיוחדים היו כאלו צפרדעים שהלכו לשדות ולמקומות אחרים.
אלו שהלכו לתנורים באו בעקבות הצפרדע הראשונה שהנהיגה את הצפרדעים ובכל זאת פנו לתנור.
מכאן למדנו מהו הכושר הגדול של הנהגה מנהיג יכול למשוך את ההולכים בעקבות הנהגתו גם למסור את נפשם על קידוש ה'.
וזה היה הקל וחומר שעשו חנניה מישאל ועזריה מהצפרדעים, לדעת ראב"ע. שמנהיג יודע לקדש שם שמים ובעקבותיו יבואו אחרים. והיות שהם מנהיגם הם לא יכולים להימלט.
וממילא מובן מה הבדיקה שעשו לטודוס איש רומי אם הוא אדם גדול . האם יש לו כח השפעה לטובה על העם, ועצם הלימוד שלו מהצפרדע מלמד אותנו שמנהיג אמיתי צריך לקדש שם שמים.
בתלמוד בבלי מסכת פסחים דף נג עמוד א : "אמר רבי יוסי: תודוס איש רומי הנהיג את בני רומי לאכול גדיים מקולסין בלילי פסחים...." , הרי שהיה לו כח להנהיג
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
אנחנו קודש למענך
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
דיני פלסטר בשבת
למה ללמוד גמרא?
מה המשמעות הנחת תפילין?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
