ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איטה בת חנה ארנרייך אליהו בן שרה זלדה כרמל רחלי בת רוזי בוסקילה
"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה ...
וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" (שמות א' א,ח).
פסוקים אלה מקבעים בצורה ברורה שתי מציאויות
א. עם ישראל – בני יעקב נמצאים במצרים.
ב. המצרים שכחו את יוסף, תקופת שלטונו של יוסף במצרים הסתיימה ואין לה יותר כל משמעות.
השאלה הגדולה הייתה מה קרה מבחינת עם ישראל?
האם בניו של יעקב שמרו על זיכרונה של ארץ ישראל והמשיכו להשתוקק לחזור אליה?
האם מורשתו של יוסף, נער עברי, שהודה בארצו חיה וקיימת בתודעתם או ח"ו גם היא נשכחה?
נעמוד בדברינו על צעד נוסף שנקט יעקב, כדי להדגיש לדורות את מקומה של ארץ ישראל בתודעת העם היהודי, למרות הירידה למצרים ולמרות היותו של יוסף משנה למלך מצרים. דבר שנצטרך עוד יותר כשחלף זמן רב מאז הירידה וכשמעמדו של העם השתנה ממצב של מקורבים למלכות למצב של:
"וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם" (שם, שם יא).
יעקב פתח את ברכתו ליוסף במילים הבאות:
"בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר" (בראשית מ"ט כב).
בדברינו לפרשת ויחי תשס"ב הסברנו את הפסוקים בדרכו של האונקלוס: יוסף נמשל לגפן = פֹרה, פוריה המטפסת על החומה ונהנית מאספקת מים רצופה וטובה.
הבאנו גם את דבריו של פרו' יהודה פליקס ז"ל, שמסר לנו כי הגפן הייתה העץ הנפוץ ביותר בארץ ישראל עד לכיבוש המוסלמי (לפני כ 1400 שנה ). כיבוש שהשחית את הארץ מבחינות רבות והביא לעקירתן של גפנים רבות ולנטיעת עצי זית במקומם. הדגשת הקשר בין הגפן ליוסף מחדדת ומחזקת את הקשר בין יוסף לארץ ישראל.
פעמים רבות בתנ"ך נמשל גם כל עם ישראל לגפן, (ישעיה ה' א-ז, ירמיהו ב' כא, תהילים פ' ט ועוד).
אין זה פלא שהגפנים המשובחת של ארץ ישראל והיין המופק מהן מפורסמים בעולם כולו גם כיום.
אם כך, זכינו לפירוש חדש. בכך שיעקב מדמה את יוסף בנו לגפן, הוא מכריז בכך כי גם כאשר הוא נסיך מצרי, הלבוש בלבוש מצרי, מסופר ומגולח כמשנה למלך מצרים ומכהן תחת שם מצרי - צפנת פענח - הוא עדיין נער עברי, המודה בארצו ואיננו שוכח את מכורתו.
יש בכך מסר לצאצאיו של יוסף ולכל בני יעקב, גם למרות ירידתם מצרימה, הם נשארים בני ישראל גם במשמעות של בני ארץ ישראל, המשתוקקים וכספים לחזור לארצם.
חשיבות גדולה יש במעבר בין ספר בראשית, שהוא ספר הליכתם וחייהם של האבות לארץ ישראל ובארץ ישראל ובין ספר שמות, שהוא ספר השעבוד ממצרים וגאולתם של ישראל בדרכם חזרה לארצם.
צעד זה מצטרף לצעד המשמעותי שנקטו יעקב ויוסף קודם למיתתם והוא השבעת יוסף כי יקבור את אביו יעקב בקברי אבותיו בחברון והשבעת בני ישראל כי בצאתם ממצרים יקחו עמם גם את עצמות יוסף.
הבה נתפלל כי גם בימנו יזכור כל העם בכל מקום שהוא
כי אין להפריד בין הדבקים, עם ישראל וארץ ישראל.

איך מותר להכין קפה בשבת?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

אנחנו קודש למענך

"עין במר בוכה ולב שמח"

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

הנאה ממעשה שבת

שלושה שותפים באדם

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















