ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

תרומה ללא תמורה ;">

בית מדרש סיפורים ותולדות צדיקים סיפורים נוספים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

טבת תשע"ד

תרומה ללא תמורה


סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס

באמצע חודש סיוון בשנת תשע"ב, התקשר בחור צעיר לר' הרצל חי מקריית ים, בעל גמ"ח מזון ופעיל בארגוני חסד, וביקש לתרום תרומה נכבדה, בהדגישו כי ברצונו לתרום עבור "מצווה גדולה". הרצל הצליח להיזכר באותו צעיר שעוסק בנדל"ן ושלא ממש שומר תורה ומצוות. הוא השיב לו שיש מאה ושלושים משפחות שמקבלות בדרך קבע מצרכים מגמ"ח המזון שבהנהלתו, ולפי ניסיונו הוא משער שהקדוש ברוך הוא יזמן בעבורו בקרוב איזו מצווה גדולה.
יומיים לאחר השיחה קיבל הרצל בשורה טובה מאחת המשפחות שמקבלות סיוע קבוע, כי בשעה טובה נולד להם בן. השמחה הייתה גדולה במיוחד, מפני שהיה מדובר באישה שהיה לה ילד אחד, אבל בגלל שלא היה לה שלום בית, רצתה להפיל את עוברה. הרצל, שהיה פעיל גם בארגון 'אפרת' למניעת הפלות, הצליח לשכנע אותה שאם תביא את הילד לעולם דווקא תזכה לשלום בית. וכך, בעזרתם ובתמיכתם של הרצל ואגודת 'אפרת', נמנעה לבסוף הפלה, ובסייעתא דשמיא נולד בן שלם ובריא.
סבתו של הרך הנולד, שבישרה את הבשורה הטובה להרצל, שאלה לבסוף: "האם תוכלו לארגן סעודה מכובדת לכבוד הברית?".
הרצל הבטיח לה: "בעזרת השם, תהיה סעודת מצווה כיד המלך!".
למחרת פנה להרצל אברך, אב לשבעה ילדים, סיפר כי מכונת הכביסה בביתו שבקה חיים, ושאל אם ניתן להשיג דרכו מכונת כביסה משומשת.
הרצל התקשר לאותו תורם צעיר ואמר לו: "מונחות לפניך שתי מצוות גדולות, האחת סעודת ברית מילה של משפחה נזקקת, והשנייה עזרה ברכישת מכונת כביסה למשפחת אברך. איזו תעדיף מבין שתיהן?".
התורם הביע את שמחתו ואמר: "אני מוכן לתרום את כל העלויות של הברית, ואם תוכל לסדר לי להיות סנדק, אתרום גם מכונת כביסה למשפחת האברך".
הרצל הבטיח לבדוק אם הדבר אפשרי. הוא יצר קשר עם סבתו של הרך הנולד ואמר לה שיש אדם שמוכן לתרום את כל עלויות הברית, אך בתמורה הוא מבקש להיות סנדק. הרצל קיבל את הסכמתה של הסבתא לכבד את התורם בסנדקאות, ולאחר מכן עדכן את התורם בתשובה החיובית. הלה נתן להרצל 2,400 שקלים להוצאות הברית וצלם, ועוד 1,200 שקלים למכונת הכביסה למשפחת האברך.
לפתע התקשרה אם התינוק להרצל ואמרה: "עניין הסנדקאות שהבטיחה אמי לא היה כלל על דעתי! אני מעדיפה שהרב עקיבא הכרמי, שהוא המרא דאתרא של קריית שמואל, יהיה הסנדק של בני".
הרצל הסביר לאם הטרייה שהכול כבר מוכן וסגור, וזכות הסנדקאות כבר הובטחה לתורם. אך האם עמדה על שלה: "אני רוצה שהרב הכרמי ישמש סנדק, גם אם בשל כך לא תהיה סעודה גדולה בברית".
הרצל התקשר לתורם הצעיר ואמר לו בצער, שכפי הנראה אירעה אי הבנה במשפחה ולכן הוא לא יוכל לשמש כסנדק.
בצד השני של הקו השתרר שקט, ואז התורם אמר: "מבחינתי הכול בסדר, תמשיך הלאה".
"מה זאת אומרת תמשיך הלאה?!" תמה הרצל, "אחזיר לך את הכסף של מכונת הכביסה, שכן אתה לא תהיה סנדק כפי שביקשת, או לפחות אחזיר את העלות של הצלם בברית. מה תעדיף?".
התורם חזר ואמר: "הכול בסדר מצדי, תמשיך הלאה".
"אוכל לסדר לך את הגשת התינוק לסנדק", הציע הרצל, אך התורם אמר: "מכיוון שלא אזכה במצוות הסנדקאות, אני מעדיף שלא להיחשף. איני רוצה שידעו באופן הזה שאני תרמתי את הכסף, ולכן אני מעדיף לתת הכול בעילום שם".
הרצל היה נפעם מתגובתו האצילית של התורם שאינו שומר תורה ומצוות וסיים את שיחתם: "גדול המעשה השני שלך מן המעשה הראשון. במעשה הראשון תרמת לכל המצוות שהצעתי, כולל מכונת הכביסה, וביקשת סנדקאות בתמורה. אך במעשה השני הסכמת לוותר על הכיבוד והמצווה היקרה, ובכל זאת לא גרעת מאומה מתרומתך. נתת תרומה ללא תמורה, ולכן תהא משכורתך שלמה משמיים".
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il