ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איטה בת חנה ארנרייך אליהו בן שרה זלדה כרמל רחלי בת רוזי בוסקילה
(השאלה, אם מעמד זה קדם למעמד ההתגלות בסנה או שהוא מאוחר לו נדונה בעבר בדברינו לפרשת שמות תשס"ה).
במסגרת מעמד זה משתמשת התורה בביטוי מיוחד:
"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי יְקֹוָק" (שמות ו' ח).
חז"ל ובעקבותיהם הראשונים קושרים את נשיאת היד למשמעות של שבועה. וז"ל הפסיקתא זוטרתא: "אין יד אלא שבועה" (שמות פרשת בשלח פרק יז), ובעקבותיה גם רש"י, אבן עזרא ורמב"ן.
ר' חיים פלטיאל [תלמיד חבר של המהר"ם מרוטנברג] מוסיף לשבועה את עניין תקיעת הכף: "ולכך בני אדם שנותנים תקיעת כף של ימין אין לו התרה דנשבעין בתורה דה' אצבעות שביד כנגד ה' חומשי תורה וה' אצבעות של זה וה' אצבעות של חבירו הוא נגד י' דברות". לפי הדגשתו, דבר שנעשה בתקיעת כף, אי אפשר לחזור ממנו ואין לו התרה.
ביטוי מיוחד זה, "נָשָׂאתִי אֶת יָדִי", מופיע בתנ"ך כולו תמיד בהקשר להבטחה לעם ישראל - צאצאי אברהם יצחק ויעקב, על ארץ ישראל. לעתים בצורה חיובית כמו בפרשתנו או בנבואות הנחמה של סוף ספר יחזקאל:
"לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְקֹוִק אֲנִי נָשָׂאתִי אֶת יָדִי ....וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא" (ל"ו ז-ח)
"וּנְחַלְתֶּם אוֹתָהּ אִישׁ כְּאָחִיו אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לְתִתָּהּ לַאֲבֹתֵיכֶם" ( מ"ז יד).
לעתים, ביטוי זה מופיע בצורה שלילית, כמו למשל בענין חטא המרגלים:
"בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם וְכָל פְּקֻדֵיכֶם לְכָל מִסְפַּרְכֶם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה אֲשֶׁר הֲלִינֹתֶם עָלָי: אִם אַתֶּם תָּבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לְשַׁכֵּן אֶתְכֶם בָּהּ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן" (במדבר י"ד כט-ל)
או בנבואות הפורענות והתוכחה של יחזקאל:
"גַּם אֲנִי נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָהֶם בַּמִּדְבָּר לְהָפִיץ אֹתָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹת אוֹתָם בָּאֲרָצוֹת" (כ' כג).
גם בתהילים נוקט המשורר ברוח קדשו, באותה לשון בהקשר של חטא המרגלים:
"וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ... וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר" (ק"ו כד-כו).
ננסה להסביר, מדוע? יתכן מאוד ויש בכך מסר מאוד חשוב!
הקב"ה הבטיח את ארץ ישראל לעם ישראל. הבטחה זו, גובתה בשבועה שחיזקה מאוד את הזיקה בין עם ישראל וארצו ונתנה לה עומק אין סופי מצד אחד, וקשר עליון מצד שני (עיינו בדברי הרמב"ן שהוזכר לעיל על הביטוי בו אנו עוסקים). אבל, לשבועה זו גם היבט נוסף, היא מחייבת את שני הצדדים, כמו תקיעת כף=נשיאת יד. היא מחייבת את עם ישראל לדבוק בארצו, לישב אותה, להפריח את שממותיה ולכסוף אליה תכלית הכוסף בהעדרו ממנה. לכן, כל מצב של "מאיסה בארץ חמדה", יש לו משמעות חמורה והוא מעין הפרת השבועה ואי עמידה בהתחייבות שניתנה עליה תקיעת כף. נשיאת היד הייתה הדדית והיא מחייבת את שני הצדדים.
גם כאשר יש קשיים, נזכור מצד אחד את השבועה שנשבע הקב"ה, אבל נזכור גם את הקשיים הגדולים שעמדו בפני אבותינו במשך מאתיים השנים האחרונות, כשהחלו גלי העליה המבורכים של חזרתנו לארצנו. קשיים שבני דורנו אינם מסוגלים אפילו לדמיין. למרות הכל, הם עלו ארצה נאחזו בה, נלחמו עליה ולא הפרו את התחייבותם.
נשתדל ללכת בדרכם ולהמשיך לדבוק ב'ארץ חמדה', להקים בה חברת מופת במדינה יהודית ודמוקרטית, עצמאית ומתוקנת.
זכויות יוצרים בעידן האינטרנט נהנה מיגיע חברו ללא רשותו - רשע
מתוך הכנס "זכויות יוצרים בעידן האינטרנט"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
