ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
הסיפור שלפנינו מפגיש אותנו עם שתי תפיסות עולם, שלכאורה נראות קרובות מאוד אחת לשנייה, והן הקבלה והחסידות. אולם מתוך הסיפור מתברר כי קיים הבדל גדול בין התפיסה הקבלית לבין התפיסה החסידית.
התפיסה הקבלית שרטטה את המציאות האלקית בעולם בקו חד של סדר והדרגה. עולמות מסודרים על גבי עולמות, ספירות על גבי ספירות ורקיעים על גבי רקיעים. בעלי הקבלה עסקו רבות בלימוד ובניתוח הסדר המורכב הזה, שתורת הקבלה ראתה בו את חזות העולם כולו ואת דרך ההנהגה של בורא העולם בעולמו.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
9 - שלם בלב שבור
10 - נשמה שנתת בקרבי
11 - להסתכל פנימה באמת
טען עוד
הקדמה זו מעניקה עומק למפגש שבין המחבר לבין ר' משה מקוברין. המחבר שואל אותו על דבר הקבלה והכוונות. כוונתו של השואל היא ביחס לחכמת הקבלה בכוונות הראויות בשמות השונים של הבורא. המחבר עוסק בדרגות השונות, במינוחים השונים. ר' משה מקוברין מסיט את המשמעות של המילים הללו לכיוון אחר.
חכמת הקבלה היא חכמת קבלת עול מלכות שמים. הכוונות השונות מכוונות לדבר אחד ויחיד, והוא כוונת הלב לשמים. השאלה המטרידה את ר' משה מקוברין איננה מאיזה מקום מגיעה קבלת העול, מאיזו דרגה, ספירה או רקיע. השאלה הממלאת את מאוויו של ר' משה מקוברין היא עצם קבלת העול, עצם התכוונות הלב אל השמים. בכל נקודה שבה האדם נמצא, מכל מקום ומכל מחשבה, יכולה לבוא כוונת הלב וקבלת העול.
כאן מזכיר ר' משה את המילים "ה' אלקי", ותוהה כיצד זה אפשר שכשאדם מזכיר את המילים הללו, שמשמעותם שהוא שלי ואני שלו, שלא תצא נשמתו ממנו מרוב דבקות. צמד השמות הוי"ה ואלקים, שאותם מזכיר ר' משה, הינם שני שמות בסיסיים ביותר ביחס לבורא עולם.
להבחנת המשמעות שנתנה הקבלה בין שני שמות אלו בא גם ביטוי הלכתי. כתבו בעלי ההלכה שכשאדם אומר שם הוי"ה עליו לכוון "שהוא היה הווה ויהיה", ואילו כשהוא אומר שם אלקים עליו לכוון כי הוא "תקיף ובעל הכוחות כולם".
כל זה מקבל משמעות והוראה שונה לחלוטין בשעה שר' משה עומד בתפילה. כשהוא אומר "ה' אלקי", הוא מגלה את האלקים המצוי בכל והמתגלה בו, בתוכו, בתוך גופו ואישיותו. אז צפה ועולה האהבה העמוקה שבין האדם לאלקיו: הוא שלי ואני שלו. גישה זו מעמידה במרכז הקשר והזיקה שבין האדם לאלוקיו את האהבה הטבעית שבאדם, את הקשר הבלתי אמצעי עם בורא עולם, את חשיפת האלקות בכל מקום, וגם בתוך האדם עצמו.
התרגשות רבה אופפת את ר' משה בשעה שהוא רק מעלה על דל שפתיו את הרעיון הנלבב הזה, והוא נופל מתעלף מרוב אהבה ודבקות העולות מתוך צמד המילים, "ה' אלקי".
עיון בסדר התפילה מגלה כי הפעם הראשונה שצמד המילים הללו, "ה' אלקי", נזכר בתפילה, היא בתפילת "אלקי נשמה": "כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך ה' אלקי ואלקי אבותי, ריבון כל המעשים אדון כל הנשמות, ברוך אתה ה' המחזיר נשמות לפגרים מתים".
דווקא בעת שר' משה אומר תפילה זו, העוסקת בנתינת הנשמה מאת האלקים אל תוך גופו של האדם, יוצאת נשמתו ממנו מרוב אהבה ודבקות. מי שיודע לחוש בנתינת הנשמה אל תוך גופו, מי שיודע לראות את הנוכחות האלקית בכל מקום וגם בתוך עצמו, הוא זה שנשמתו יוצאת ממנו מרוב דבקות ואהבה.
במצב כזה, חילוקי הדרגות שבין שם הוי"ה ושם אלקים מטשטשים, וההרגשה המתוקה של הנוכחות האלקית בכל, וגם בתוך האדם פנימה, כובשת את התודעה הפנימית. ר' משה נופל מתעלף אל מול התחושה העמוקה של "המחזיר נשמות לפגרים מתים".
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
מה המשמעות הנחת תפילין?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
משמעות המילים והדיבור שלנו
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
