ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אודליה נחמה בת מיכל
ריבוי המצוות הוא לטובת עם ישראל
הַמִּצְווֹת שֶׁנָּתַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְיִשְׂרָאֵל, יֵשׁ לִשְׁאֹל עֲלֵיהֶם, אִם רִבּוּי הַמִּצְווֹת לְטוֹב לָהֶם, כְּמַשְׁמָעוּת פְּשַׁט הַכָּתוּב שֶׁנֶּאֱמַר(ע"פ דברים ו, כד-כה) : וַיְצַוֵּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ לַעֲשׂוֹת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה… לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים… וּצְדָקָה וגו'. וְעִם כִּי יֵשׁ לוֹמַר שֶׁאֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּרִבּוּי הַמִּצְווֹת, רַק שֶׁהַמִּצְווֹת הֵם לְטוֹב אֶל הָאָדָם, שֶׁבְּקִיּוּם הַמִּצְוָה זוֹכֶה לַחַיִּים הַנִּצְחִיִּים. מִכָּל מָקוֹם, כָּךְ מוֹכִיחַ פְּשַׁט הַמַּאֲמָר הַמְפֻרְסָם(מכות כג, ב) : אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְווֹת, שֶׁנֶּאֱמַר(ישעיהו מב, כא) : ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר*.
לכאורה, עדיף מעט מצוות כדי שיקל לקיים כולם ולזכות בשלימות
וּמֵעַתָּה יֵשׁ לִשְׁאֹל כִּי אֵיךְ יֹאמַר שֶׁה' חָפֵץ לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל לְכָךְ הִרְבָּה לָהֶם מִצְווֹת, וְדָבָר זֶה נֶגֶד הַשֵּׂכֶל, שֶׁהָיָה לוֹ לְמַעֵט בְּמִצְווֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה צָרִיךְ לִשְׁמֹר הַרְבֵּה מִצְווֹת, וְאָז הָיָה זוֹכֶה לָעוֹלָם הַבָּא עַל יְדֵי מִעוּט מִצְווֹת, מִמַּה שֶּׁהוּא מוֹסִיף לָהֶם מִצְווֹת שֶׁאָז אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כָּל כָּךְ לָעוֹלָם הַבָּא1.
___________________________________
יש לברר האם ריבוי המצוות הוא טוב לישראל. כך ניתן להבין מפשט הכתוב: ויצוינו ה' לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה' אלוקינו לטוב לנו כל הימים לחיותינו כהיום הזה. וצדקה תהיה לנו. אמנם אין הוכחה מוחלטת מפסוק זה, מכיון שהפסוק לא עסק בשאלת ריבוי המצוות, וניתן לומר שכוונת הפסוק שבקיום המצוות יזכו לחיי העולם הבא, אף שריבוי המצוות אינו טוב להם. אולם ניתן להוכיח, שריבוי המצוות הוא טוב לישראל, מהמאמר המפורסם במסכת מכות: רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.
לאור דברים אלו יש לשאול, כיצד יתכן לומר שמכיון שה' חפץ לזכות את ישראל לכן הרבה להם תורה ומצוות, הרי עדיף לישראל שיתן להם מעט מצוות ובהן יהיו זוכים לחיי העולם הבא, מאשר שיתן להם מצוות רבות 1ואז יתכנו גם כשלונות ולא יזכו בעולם הבא.
ביאורים
לאחר שבפרקים הקודמים עסק המהר"ל בתפקידם של המצוות, ברמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה, עובר המהר"ל בפרקנו לעסוק בכמות הרבה של המצוות.
מדוע ה' הִרְבָּה מצוות לעם ישראל, הרי לכאורה כך קשה יותר להצליח לקיים את כולן בשלמות?
אחד ההסברים האפשריים הוא שבאמת המצוות לא באו בהכרח להועיל לישראל, אלא הקב"ה דורש מעם ישראל לקיימן והם צריכים לעבוד את הקב"ה בצורה מלאה למרות הקשיים. הגויים מצווים במעט מצוות, שבע מצוות בני נח בלבד, כיוון שהם לא עבדי ה'. לעומת זאת ישראל הם עבדי ה' ואפילו נקראים "בנים למקום", וממילא הוא דורש מאיתם יותר.
הסבר דומה לכך אמרו הנוצרים, בשעה שבאו לבטל את המצוות המעשיות. את ישראל אלוהים שונא, הם אמרו, ולכן הוא דורש מהם הרבה כדי להעניש אותם, אבל אותנו הוא אוהב ולכן הוא ויתר לנו על כמעט כל הדרישות שלו.
לעומת הסברים אלו באה דרשת חז"ל ואומרת את ההיפך הגמור: ה' הִרְבָּה מצוות לישראל כדי לזכות אותם. כיצד? איזו זכות יש בריבוי מצוות? הלוא אם ה' רוצה לתת לנו שכר רב לעולם הבא הוא יכול לתת לנו שכר רב גם על מעט מצוות. יתר על כן, באותה מידה שישראל יכולים לזכות לשכר רב על ידי ריבוי המצוות, הם גם עלולים חס וחלילה להיכשל ועל ידי כך להתחייב בעונש. בהמשך הפרק נראה את ההסברים שמעמיד המהר"ל כנגד קשיים אלה.
הרחבות
*היחס בין תורה שבכתב ותורה שבעל פה
אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא וכו'. נהגו ישראל לומר אמרה זו של רבי חנניא בסיום כל לימוד תורה. מדוע?
הרב צבי יהודה קוק אומר שיש הקבלה מדויקת בין מילותיו של רבי חנניא לפסוק: רבי חנניא אומר: 'רצה', והפסוק אומר: 'חפץ', וכן הלאה: 'הקב"ה - ה'', 'לזכות' - 'למען צדקו' (-לצדק את ישראל), 'הרבה' - 'יגדיל', 'תורה ומצוות' - 'תורה'. הרצי"ה מסביר כי אנו רואים כאן שוני בין הניסוח של תורה שבכתב לניסוח של תורה שבעל פה. בתורה שבכתב אנו נפגשים במושגים כוללים ועמוקים, לעומת התורה שבעל פה, בה אנו נפגשים במושגים מפורטים הקלים יותר להבנה. לדוגמה, הפסוק משתמש בשם הוי"ה, ולעומת זאת רבי חנניא משתמש בכינוי של חז"ל – 'הקדוש ברוך הוא' (שם זה רומז לדרך שבה אנו פוגשים את הקב"ה: כ'קדוש' – עליון ונבדל מבני האדם, וכ'ברוך' – המשפיע ברכה לעולם).
מדברים אלו אנו לומדים שלמרות שאנו נפגשים בהבדל קיצוני בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה, הבדל איננו פירוד . רבי חנניא מחדש חידוש ומקשר אותו לכתובים – "שנאמר". כלומר, כל מה שאמרתי מחובר לתורה שבכתב. אמנם ישנו ניסוח שונה לפי צורך ההסברה, אולם הוא נאמן לכתובים.
מנהג ישראל זה, מבטא את הקשר המוחלט שבין הלימוד האישי של כל אחד מאיתנו למקור – התורה שבכתב [שיחות הרצי"ה, דברים עמ' 107].
שאלות לדיון
האם היינו מעדיפים להיות מצווים רק במצווה אחת, או בכל תרי"ג המצוות?
האם חיים עם הרבה משימות טובים יותר מחיים עם מעט משימות? מהם חיים טובים?
השתתפו עכשיו בדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות:
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
