ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
1. מקור איסור אין מעבירין על המצוות ותוקפו:
מקור האיסור מובא ברש"י (יומא לג ע"א בשם המכילתא) מהפסוק (שמות יב,יז) "ושמרתם את המצות"- שיש לקרוא 'ושמרתם את המצוות' – שלא להמתין שהמצווה תתיישן אלא יש לעשותה מיד. התוספות (יומא לג.) הבין שזו דרשה גמורה והאיסור הוא מדאורייתא, וכך פסקו הלבוש (כה,א) ונשמת אדם (יג,ב). מאידך, הרדב"ז בתשובה (ח"א, תקכט) הבין שהאיסור הוא מדרבנן, והדרשה היא רק אסמכתא בעלמא. וטעמו של האיסור הוא כדי למנוע בזיון מצווה, ולכן יש לקיים את המצווה הראשונה שבאה לידו (ע"פ דברי מלכיאל ח"א, טז). אמנם מהריטב"א (יומא לג ע"א) משמע שהטעם שיש להקדים את הראשונה הוא רק "כדי שלא יתעכב ויתאחר מעשות המצווה".
2. גדרי האיסור:
הלכה פסוקה (260)
רבנים שונים
169 - כללי הפשרה בבית הדין לממונות
170 - אין מעבירין על המצוות
171 - מגורים בחינם?
טען עוד
אמנם לגבי מצווה אחת שיכול לעשותה עכשיו או לדחותה מעט ולעשותה בהידור, כתב תרומת הדשן (לה) ביחס לברכת הלבנה שהגיעה זמנה באמצע השבוע, שאם אין חשש שתתבטל המצווה (כגון שיהיה יום מעונן וכדומה) יש לחכות למוצאי שבת ולעשותה בבגדים נאים, אף שמצוותה כבר עכשיו, ואין בזה משום אין מעבירין על המצוות.
3. עבר על המצווה, ועכשיו שניהם לפניו:
הקהילות יעקב (כתבים חדשים קמ) דן במקרה שבו אדם נאנס ולא קיים את המצווה הראשונה שבאה לידו, ועכשיו שתיהן לפניו יחד, האם צריך להקדים את המצווה הראשונה, או כיוון שכבר העביר עליה, שתיהן שקולות.
וכתב שיש לפשוט משיטת רבי עקיבא בסוגייתנו, שהרי הכהן פגע תחילה כשיצא מקודש הקודשים בקרן דרומית מערבית, ועבר ולא היזה עליה בגלל גזרת הכתוב שחייבה לצאת 'מכל המזבח', אבל מיד אחרי ההזאה הראשונה בקרן מזרחית דרומית הוא מזה בקרן דרומית מערבית, שזו כאמור הקרן שפגע בה תחילה. כך שמוכח שאף אם עבר על המצווה, אם שתיהן עתה לפניו, עדין נשאר דין קדימה לאותה מצווה.
לכאורה, שאלה זו תלויה במחלוקת ראשונים. תפילין של יד קודמות לתפילין של ראש, אך במקרה שאדם פגע בתפילין של ראש תחילה, לפי הנמוקי יוסף (הל' תפילין ח ע"ב) יניח את של ראש תחילה ואחר כך של יד, כיוון שנזדמנה לו של ראש תחילה, ואילו לפי הרמב"ם (תפילין ד,ח וכך פסק השו"ע כה, ה) יעזוב את של ראש ויחזור ויניח את של יד תחילה – משמע שעדיין יש להקדים את המצווה הראשונה. אולם הדברי מלכיאל (ח) מבאר שבתפילין ישנה גזרת הכתוב מיוחדת – "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך", ודרשו חז"ל (מנחות לו ע"א) שצריך קודם הנחה של יד ואחר כך של ראש, ולכן אי אפשר להוכיח מכאן לגבי 'אין מעבירין על המצוות'.
אמנם במקרה שכבר הניח תפילין של ראש, פסק הביאור הלכה (כה ד"ה 'פגע') שאין צריך להוריד את של ראש, שהרי להלכה תפילין של יד אינן מעכבות תפילין של ראש (ע' שו"ע או"ח כו, א), ובוודאי אין לומר שיסלק עכשיו מצווה ממנו רק כדי לקיים מצווה מן המובחר. וראייתו מהגמרא (יבמות לט ע"א) שכאשר יש כמה אחים שיכולים לייבם או לחלוץ, אף שמצווה לכתחילה שהאח הגדול ייבם או יחלוץ, מכל מקום אם הוא במדינת הים צריך הקטן לייבם או לחלוץ, ואין ממתינים לגדול.
סיכום:
דין 'אין מעבירין על המצוות', נלמד מהפסוק (שמות יב, יז) "ושמרתם את המצות". לפי התוספות זהו איסור דאורייתא, אך לפי הרדב"ז האיסור מדרבנן והדרשה מהפסוק היא אסמכתא בעלמא. ומצאנו שני טעמים להלכה זו:
1. למנוע עיכוב ואיחור בעשיית המצווה הראשונה(ריטב"א) .
2. שלא יהיה ביזיון למצווה הראשונה (דברי מלכיאל). בגדרי הדין נחלקו האחרונים: לפי הרדב"ז יש לעשות את המצווה הראשונה שבאה לידו, אך לפי החכם צבי כשהמצווה האחרת עדיפה - כגון שהיא תדירה יותר, היא קודמת. אמנם כשיש רק מצווה אחת לפניו, ניתן לדחותה כדי לקיימה בהידור לאחר מכן (תרומת הדשן) . במקרה שעבר והעביר על המצווה, ועכשיו שתי המצוות לפניו, מסיק הקהילות יעקב מסוגייתנו (יומא נ"ח ע"ב) שעדיין יש להקדים את המצווה הראשונה שעבר עליה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
