ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
1. מקור איסור אין מעבירין על המצוות ותוקפו:
מקור האיסור מובא ברש"י (יומא לג ע"א בשם המכילתא) מהפסוק (שמות יב,יז) "ושמרתם את המצות"- שיש לקרוא 'ושמרתם את המצוות' – שלא להמתין שהמצווה תתיישן אלא יש לעשותה מיד. התוספות (יומא לג.) הבין שזו דרשה גמורה והאיסור הוא מדאורייתא, וכך פסקו הלבוש (כה,א) ונשמת אדם (יג,ב). מאידך, הרדב"ז בתשובה (ח"א, תקכט) הבין שהאיסור הוא מדרבנן, והדרשה היא רק אסמכתא בעלמא. וטעמו של האיסור הוא כדי למנוע בזיון מצווה, ולכן יש לקיים את המצווה הראשונה שבאה לידו (ע"פ דברי מלכיאל ח"א, טז). אמנם מהריטב"א (יומא לג ע"א) משמע שהטעם שיש להקדים את הראשונה הוא רק "כדי שלא יתעכב ויתאחר מעשות המצווה".
2. גדרי האיסור:
הלכה פסוקה (260)
רבנים שונים
169 - כללי הפשרה בבית הדין לממונות
170 - אין מעבירין על המצוות
171 - מגורים בחינם?
טען עוד
אמנם לגבי מצווה אחת שיכול לעשותה עכשיו או לדחותה מעט ולעשותה בהידור, כתב תרומת הדשן (לה) ביחס לברכת הלבנה שהגיעה זמנה באמצע השבוע, שאם אין חשש שתתבטל המצווה (כגון שיהיה יום מעונן וכדומה) יש לחכות למוצאי שבת ולעשותה בבגדים נאים, אף שמצוותה כבר עכשיו, ואין בזה משום אין מעבירין על המצוות.
3. עבר על המצווה, ועכשיו שניהם לפניו:
הקהילות יעקב (כתבים חדשים קמ) דן במקרה שבו אדם נאנס ולא קיים את המצווה הראשונה שבאה לידו, ועכשיו שתיהן לפניו יחד, האם צריך להקדים את המצווה הראשונה, או כיוון שכבר העביר עליה, שתיהן שקולות.
וכתב שיש לפשוט משיטת רבי עקיבא בסוגייתנו, שהרי הכהן פגע תחילה כשיצא מקודש הקודשים בקרן דרומית מערבית, ועבר ולא היזה עליה בגלל גזרת הכתוב שחייבה לצאת 'מכל המזבח', אבל מיד אחרי ההזאה הראשונה בקרן מזרחית דרומית הוא מזה בקרן דרומית מערבית, שזו כאמור הקרן שפגע בה תחילה. כך שמוכח שאף אם עבר על המצווה, אם שתיהן עתה לפניו, עדין נשאר דין קדימה לאותה מצווה.
לכאורה, שאלה זו תלויה במחלוקת ראשונים. תפילין של יד קודמות לתפילין של ראש, אך במקרה שאדם פגע בתפילין של ראש תחילה, לפי הנמוקי יוסף (הל' תפילין ח ע"ב) יניח את של ראש תחילה ואחר כך של יד, כיוון שנזדמנה לו של ראש תחילה, ואילו לפי הרמב"ם (תפילין ד,ח וכך פסק השו"ע כה, ה) יעזוב את של ראש ויחזור ויניח את של יד תחילה – משמע שעדיין יש להקדים את המצווה הראשונה. אולם הדברי מלכיאל (ח) מבאר שבתפילין ישנה גזרת הכתוב מיוחדת – "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך", ודרשו חז"ל (מנחות לו ע"א) שצריך קודם הנחה של יד ואחר כך של ראש, ולכן אי אפשר להוכיח מכאן לגבי 'אין מעבירין על המצוות'.
אמנם במקרה שכבר הניח תפילין של ראש, פסק הביאור הלכה (כה ד"ה 'פגע') שאין צריך להוריד את של ראש, שהרי להלכה תפילין של יד אינן מעכבות תפילין של ראש (ע' שו"ע או"ח כו, א), ובוודאי אין לומר שיסלק עכשיו מצווה ממנו רק כדי לקיים מצווה מן המובחר. וראייתו מהגמרא (יבמות לט ע"א) שכאשר יש כמה אחים שיכולים לייבם או לחלוץ, אף שמצווה לכתחילה שהאח הגדול ייבם או יחלוץ, מכל מקום אם הוא במדינת הים צריך הקטן לייבם או לחלוץ, ואין ממתינים לגדול.
סיכום:
דין 'אין מעבירין על המצוות', נלמד מהפסוק (שמות יב, יז) "ושמרתם את המצות". לפי התוספות זהו איסור דאורייתא, אך לפי הרדב"ז האיסור מדרבנן והדרשה מהפסוק היא אסמכתא בעלמא. ומצאנו שני טעמים להלכה זו:
1. למנוע עיכוב ואיחור בעשיית המצווה הראשונה(ריטב"א) .
2. שלא יהיה ביזיון למצווה הראשונה (דברי מלכיאל). בגדרי הדין נחלקו האחרונים: לפי הרדב"ז יש לעשות את המצווה הראשונה שבאה לידו, אך לפי החכם צבי כשהמצווה האחרת עדיפה - כגון שהיא תדירה יותר, היא קודמת. אמנם כשיש רק מצווה אחת לפניו, ניתן לדחותה כדי לקיימה בהידור לאחר מכן (תרומת הדשן) . במקרה שעבר והעביר על המצווה, ועכשיו שתי המצוות לפניו, מסיק הקהילות יעקב מסוגייתנו (יומא נ"ח ע"ב) שעדיין יש להקדים את המצווה הראשונה שעבר עליה.
הלכה פסוקה טענת שוכרים ששילמו דמי שכירות במזומן ותשלום חשבונות עבור שוכרים אחרים במתחם
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
