בית המדרש

  • מדורים
  • הלכה פסוקה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

אין מעבירין על המצוות

undefined

תשע"ד
4 דק' קריאה
הגמרא (יומא נח ע"ב) דנה באופן הזאת דם פר ושעיר של יום הכיפורים על קרנות מזבח הקטורת, שנעשית לאחר ההזאות בקודש הקודשים. לרבי עקיבא מתחיל הכהן להזות בקרן מזרחית דרומית, ואילו לרבי יוסי הגלילי הכהן מתחיל להזות בקרן מזרחית צפונית. ואף שעקרונית היו צריכים להזות על אחת מהקרנות שבצד המערבי של המזבח, שהרי הכהן כשיוצא מקודש הקודשים מגיע לצד המערבי של המזבח, וההלכה היא שאין מעבירין על המצוות, בכל זאת הוא מתחיל מהקרן שבצד המזרחי, לאור דרשת חז"ל: "ויצא אל המזבח – עד דנפיק מכוליה מזבח" (ויקרא טז, יח). יישום של הכלל שאין מעבירין על המצוות ראינו בעבר (יומא לג ע"א) שדישון מזבח הפנימי קודם להטבת חמש הנרות, מטעם שאין מעבירין על המצוות – כשנכנס הכהן מהעזרה להיכל הוא נפגש קודם עם המזבח הפנימי ורק אח"כ עם המנורה, ולכן דישון המזבח הפנימי קודם.

1. מקור איסור אין מעבירין על המצוות ותוקפו:
מקור האיסור מובא ברש"י (יומא לג ע"א בשם המכילתא) מהפסוק (שמות יב,יז) "ושמרתם את המצות"- שיש לקרוא 'ושמרתם את המצוות' – שלא להמתין שהמצווה תתיישן אלא יש לעשותה מיד. התוספות (יומא לג.) הבין שזו דרשה גמורה והאיסור הוא מדאורייתא, וכך פסקו הלבוש (כה,א) ונשמת אדם (יג,ב). מאידך, הרדב"ז בתשובה (ח"א, תקכט) הבין שהאיסור הוא מדרבנן, והדרשה היא רק אסמכתא בעלמא. וטעמו של האיסור הוא כדי למנוע בזיון מצווה, ולכן יש לקיים את המצווה הראשונה שבאה לידו (ע"פ דברי מלכיאל ח"א, טז). אמנם מהריטב"א (יומא לג ע"א) משמע שהטעם שיש להקדים את הראשונה הוא רק "כדי שלא יתעכב ויתאחר מעשות המצווה".

2. גדרי האיסור:
מהרדב"ז בתשובה (ח"ד,יג) עולה שהמצווה הראשונה שתבוא לידו עליו לעשותה, ואין משגיחים אם המצווה שפגע בה תחילה היא קלה או חמורה, "שאי אתה יודע מתן שכרן של מצוות". ולכן אדם בבית הסוהר שהתירו לו לצאת לתפילה יום אחד בשנה, לא יחכה ליום הכיפורים או לקריאת מגילה, אלא ייצא ויתפלל מיד. לעומתו, החכם צבי (קו) כותב שרק בשתי מצוות שוות נאמר הכלל שאין מעבירין על המצוות, אבל כשמצווה אחרת עדיפה – היא קודמת. וראייתו מהגמרא (מנחות מט ע"א) שדנה לגבי ציבור שיש להם קרבן אחד, האם יקריבו אותו היום בתור מוסף, בגלל שהוא הראשון, או שיקריבו אותו למחר בתור קרבן תמיד, כיוון שתדיר קודם. ולפי הרדב"ז אין מקום להתלבטות זו, אלא צריכים לעשות את הראשון שהוא מוסף.
אמנם לגבי מצווה אחת שיכול לעשותה עכשיו או לדחותה מעט ולעשותה בהידור, כתב תרומת הדשן (לה) ביחס לברכת הלבנה שהגיעה זמנה באמצע השבוע, שאם אין חשש שתתבטל המצווה (כגון שיהיה יום מעונן וכדומה) יש לחכות למוצאי שבת ולעשותה בבגדים נאים, אף שמצוותה כבר עכשיו, ואין בזה משום אין מעבירין על המצוות.

3. עבר על המצווה, ועכשיו שניהם לפניו:
הקהילות יעקב (כתבים חדשים קמ) דן במקרה שבו אדם נאנס ולא קיים את המצווה הראשונה שבאה לידו, ועכשיו שתיהן לפניו יחד, האם צריך להקדים את המצווה הראשונה, או כיוון שכבר העביר עליה, שתיהן שקולות.
וכתב שיש לפשוט משיטת רבי עקיבא בסוגייתנו, שהרי הכהן פגע תחילה כשיצא מקודש הקודשים בקרן דרומית מערבית, ועבר ולא היזה עליה בגלל גזרת הכתוב שחייבה לצאת 'מכל המזבח', אבל מיד אחרי ההזאה הראשונה בקרן מזרחית דרומית הוא מזה בקרן דרומית מערבית, שזו כאמור הקרן שפגע בה תחילה. כך שמוכח שאף אם עבר על המצווה, אם שתיהן עתה לפניו, עדין נשאר דין קדימה לאותה מצווה.
לכאורה, שאלה זו תלויה במחלוקת ראשונים. תפילין של יד קודמות לתפילין של ראש, אך במקרה שאדם פגע בתפילין של ראש תחילה, לפי הנמוקי יוסף (הל' תפילין ח ע"ב) יניח את של ראש תחילה ואחר כך של יד, כיוון שנזדמנה לו של ראש תחילה, ואילו לפי הרמב"ם (תפילין ד,ח וכך פסק השו"ע כה, ה) יעזוב את של ראש ויחזור ויניח את של יד תחילה – משמע שעדיין יש להקדים את המצווה הראשונה. אולם הדברי מלכיאל (ח) מבאר שבתפילין ישנה גזרת הכתוב מיוחדת – "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך", ודרשו חז"ל (מנחות לו ע"א) שצריך קודם הנחה של יד ואחר כך של ראש, ולכן אי אפשר להוכיח מכאן לגבי 'אין מעבירין על המצוות'.
אמנם במקרה שכבר הניח תפילין של ראש, פסק הביאור הלכה (כה ד"ה 'פגע') שאין צריך להוריד את של ראש, שהרי להלכה תפילין של יד אינן מעכבות תפילין של ראש (ע' שו"ע או"ח כו, א), ובוודאי אין לומר שיסלק עכשיו מצווה ממנו רק כדי לקיים מצווה מן המובחר. וראייתו מהגמרא (יבמות לט ע"א) שכאשר יש כמה אחים שיכולים לייבם או לחלוץ, אף שמצווה לכתחילה שהאח הגדול ייבם או יחלוץ, מכל מקום אם הוא במדינת הים צריך הקטן לייבם או לחלוץ, ואין ממתינים לגדול.

סיכום:
דין 'אין מעבירין על המצוות', נלמד מהפסוק (שמות יב, יז) "ושמרתם את המצות". לפי התוספות זהו איסור דאורייתא, אך לפי הרדב"ז האיסור מדרבנן והדרשה מהפסוק היא אסמכתא בעלמא. ומצאנו שני טעמים להלכה זו:
1. למנוע עיכוב ואיחור בעשיית המצווה הראשונה(ריטב"א) .
2. שלא יהיה ביזיון למצווה הראשונה (דברי מלכיאל). בגדרי הדין נחלקו האחרונים: לפי הרדב"ז יש לעשות את המצווה הראשונה שבאה לידו, אך לפי החכם צבי כשהמצווה האחרת עדיפה - כגון שהיא תדירה יותר, היא קודמת. אמנם כשיש רק מצווה אחת לפניו, ניתן לדחותה כדי לקיימה בהידור לאחר מכן (תרומת הדשן) . במקרה שעבר והעביר על המצווה, ועכשיו שתי המצוות לפניו, מסיק הקהילות יעקב מסוגייתנו (יומא נ"ח ע"ב) שעדיין יש להקדים את המצווה הראשונה שעבר עליה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il