ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- חופה, חתונה ושבע ברכות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
בברכה האחרונה של ברכת הנישואין אנו מבקשים:
"מהרה ה' אלוקינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול מצהלות חתנים מחפתם ונערים ממשתה נגינתם".
ובודאי התפילה מבוססת על נבואתו של ירמיהו הנביא (לג, י, יא):
"כה אמר ה' עוד ישמע במקום הזה אשר אתם אומרים חרב הוא מאין אדם ומאין בהמה בערי יהודה ובחֻצות ירושלים הנשמות מאין אדם ומאין יושב ומאין בהמה קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות כי טוב כי לעולם חסדו מביאים תודה בית ה' כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה אמר ה'".
נבואה זו באה לאחר הנבואה המופיעה בירמיהו (ז, לד), והשבתי מערי יהודה ומחצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה כי לחרבה תהיה הארץ , ולפיכך בברכה אנו מבקשים, מהרה ישמע קול השמחה, שיקרב הקדוש ברוך הוא מועד מימוש נבואת הנחמה עלינו.
אלא שיש לשאול מדוע מתייחס הנביא רק לערי יהודה וחוצות ירושלים ואינו מדבר על שאר ערי ישראל שאינם בגבול יהודה. וכעין זה מצינו בהלכות תשעה באב אורח חיים (סימן תקסא), שהרואה ערי יהודה בחרבנם או הרואה ירושלים, או המקדש בחרבנם קורע. וביאר הב"ח שם דאין קורעים על שאר ערי ישראל, דלא חשיבי כל כך. (עיין במשנה ברורה שם) אמנם נימוק זה מבאר מדוע אין צורך לקרוע על חורבן הערים, אולם עדיין יש להבין מדוע לא נתפלל על ישובן שיתמלאו בקול ששון ושמחה וקול חתן וכלה. אכן יותר יש להבין מדוע ערי ישראל חשובות פחות מערי יהודה.
ואמנם מצאנו במסכת סנהדרין (יא, ב), דאין מעברין את השנים אלא ביהודה. חנניה איש אונו אומר, אם עברוה בגליל אינה מעוברת. וביאר ר' יהודה בריה דר' שמעון בן פזי טעמו, דאמר קרא (דברים, יב, ה), לשכנו תדרשו ובאת שמה כל דרישה שאתה דורש לא יהיו אלא בשכנו של מקום. וכן שנינו במסכת מנחות (פג, ב) דעומר ושתי הלחם באות מהארץ. וביארה הגמרא (שם סד, ב), דעומר בא לכתחילה מיהודה משום דאין מעבירין על המצות (ואמרו טעם נוסף, משום דבעינן כרמל שהוא רך ומלא, ואם יביאו אותו ממקום רחוק הרוח נושבת עליו והוא מתקשה. אכן נראה מתוס' (פה, א), ד"ה אין מביאין, וכו', שרצו לומר שלכתחילה כל המנחות באות מיהודה. ועל כרחך הטעם דאין מעבירין על המצות, דלא שייך הטעם משום כרמל, שאינו בשאר מנחות. ואף על פי שדחו זאת דלא מישתמיט בשום דוכתא דליבעי במנחות מן הקרוב לירושלים. יש לומר שהטעם הוא, דבשלמא בעומר שיש מצות קצירה בקמה, הראשון שמוצא הוא בסביבות ירושלים. אך בשאר מנחות שבאות מהסולת הראשון שמוצא יכול להיות מהסולת שיש לו בביתו ואינו דוקא מירושלים או הקרוב לה. לפיכך אין דין אין מעבירין על המצות שייך בזה).
לפיכך נראה ששאר ערי ישראל מתברכות דרך ערי יהודה וכאשר הנביא אומר שערי יהודה תהיינה שוממות מקול שמחה ומקול חתן וכלה, ממילא יוצא שגם בשאר ערי ישראל יהיה כך. והוא הדין בנחמה כאשר השמחה חוזרת לערי יהודה ממילא חוזרת השמחה גם לערי ישראל. ובזה אפשר להבין את דברי הנביא הנ"ל, עוד ישמע במקום הזה אשר אתם אומרים חרב הוא מאין אדם ומאין בהמה. בערי יהודה ובחֻצות ירושלים הנשמות מאין אדם ומאין יושב ומאין בהמה, וגו'. שבתחילה הנביא אומר, שאתם אומרים שהמקום חרב. ומשמע שבאמת אינו חרב. ולבסוף הוא אומר באותו פסוק בסופו, שערי יהודה וחוצות ירושלים נשמות מאין אדם ומאין יושב ומאין בהמה. ועוד, הוסיף מאין יושב שלא הוזכר באתם אומרים. ובתחילה קראה מקום חרב ולבסוף קראה ערים נשמות. אלא יש לערי יהודה וחצות ירושלים שני פנים. האחד, התוכן הפנימי שהוא הצינור דרכו עובר השפע האלהי לישראל, סגולה זו באה מפני שמקום זה הינו שכנו של מקום. ואתם אומרים, שהוא חרב, לא רק מאדם ובהמה חיצונים שזה הפן השני של יהודה, אלא במהותו החורבן שולט. ועל זה הנביא אומר, שאמנם המקום שמם, שאין בו יושב, לא אדם ולא בהמה. אך כביכול הערים קיימות וחצות ירושלים עומדים, כי גם החורבן שפקד את המקום הוא רק על פני השטח ולא ברובד הפנימי אלהי. הוא שאמרו חכמים (עיין רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ו הלכה טז) והשמותי את מקדשיכם אף על פי שהם שוממים בקדושתם הם עומדים. ואותה קדושה נמשכת גם בערים השוממות, השכנות.
אלא שיש להבין, מדוע לערי יהודה לא מתייחסים לחצות ערי יהודה, כפי שמזכירים חצות ירושלים, ולא אומרים עיר ירושלים. אלא, שחשיבות ירושלים לחֻצותיה, בעוד חשיבות ערי יהודה בעיר בשלמותה ולא לחלקיה השונים בנפרד. כי ירושלים מעניקה שמחה לכל פרט ופרט, לעומת ערי יהודה שכוחן לציבור בכללו. ולפיכך הנביא אומר קול ששון וקול שמחה, וכו', קול נפרד לכל אחד ולא כללן כולם בקול אחד. ולכן הקדים ערי יהודה לחֻצות ירושלים לומר שלא רק הכלל יבנה אלא אפילו כל פרט ופרט בו. יזכנו בוראנו במהרה לקיום נבואת נחמה זו וישתפנו בשמחת עולם זו בקרוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
