ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- חופה, חתונה ושבע ברכות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
בברכה האחרונה של ברכת הנישואין אנו מבקשים:
"מהרה ה' אלוקינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול מצהלות חתנים מחפתם ונערים ממשתה נגינתם".
ובודאי התפילה מבוססת על נבואתו של ירמיהו הנביא (לג, י, יא):
"כה אמר ה' עוד ישמע במקום הזה אשר אתם אומרים חרב הוא מאין אדם ומאין בהמה בערי יהודה ובחֻצות ירושלים הנשמות מאין אדם ומאין יושב ומאין בהמה קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות כי טוב כי לעולם חסדו מביאים תודה בית ה' כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה אמר ה'".
נבואה זו באה לאחר הנבואה המופיעה בירמיהו (ז, לד), והשבתי מערי יהודה ומחצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה כי לחרבה תהיה הארץ , ולפיכך בברכה אנו מבקשים, מהרה ישמע קול השמחה, שיקרב הקדוש ברוך הוא מועד מימוש נבואת הנחמה עלינו.
אלא שיש לשאול מדוע מתייחס הנביא רק לערי יהודה וחוצות ירושלים ואינו מדבר על שאר ערי ישראל שאינם בגבול יהודה. וכעין זה מצינו בהלכות תשעה באב אורח חיים (סימן תקסא), שהרואה ערי יהודה בחרבנם או הרואה ירושלים, או המקדש בחרבנם קורע. וביאר הב"ח שם דאין קורעים על שאר ערי ישראל, דלא חשיבי כל כך. (עיין במשנה ברורה שם) אמנם נימוק זה מבאר מדוע אין צורך לקרוע על חורבן הערים, אולם עדיין יש להבין מדוע לא נתפלל על ישובן שיתמלאו בקול ששון ושמחה וקול חתן וכלה. אכן יותר יש להבין מדוע ערי ישראל חשובות פחות מערי יהודה.
ואמנם מצאנו במסכת סנהדרין (יא, ב), דאין מעברין את השנים אלא ביהודה. חנניה איש אונו אומר, אם עברוה בגליל אינה מעוברת. וביאר ר' יהודה בריה דר' שמעון בן פזי טעמו, דאמר קרא (דברים, יב, ה), לשכנו תדרשו ובאת שמה כל דרישה שאתה דורש לא יהיו אלא בשכנו של מקום. וכן שנינו במסכת מנחות (פג, ב) דעומר ושתי הלחם באות מהארץ. וביארה הגמרא (שם סד, ב), דעומר בא לכתחילה מיהודה משום דאין מעבירין על המצות (ואמרו טעם נוסף, משום דבעינן כרמל שהוא רך ומלא, ואם יביאו אותו ממקום רחוק הרוח נושבת עליו והוא מתקשה. אכן נראה מתוס' (פה, א), ד"ה אין מביאין, וכו', שרצו לומר שלכתחילה כל המנחות באות מיהודה. ועל כרחך הטעם דאין מעבירין על המצות, דלא שייך הטעם משום כרמל, שאינו בשאר מנחות. ואף על פי שדחו זאת דלא מישתמיט בשום דוכתא דליבעי במנחות מן הקרוב לירושלים. יש לומר שהטעם הוא, דבשלמא בעומר שיש מצות קצירה בקמה, הראשון שמוצא הוא בסביבות ירושלים. אך בשאר מנחות שבאות מהסולת הראשון שמוצא יכול להיות מהסולת שיש לו בביתו ואינו דוקא מירושלים או הקרוב לה. לפיכך אין דין אין מעבירין על המצות שייך בזה).
לפיכך נראה ששאר ערי ישראל מתברכות דרך ערי יהודה וכאשר הנביא אומר שערי יהודה תהיינה שוממות מקול שמחה ומקול חתן וכלה, ממילא יוצא שגם בשאר ערי ישראל יהיה כך. והוא הדין בנחמה כאשר השמחה חוזרת לערי יהודה ממילא חוזרת השמחה גם לערי ישראל. ובזה אפשר להבין את דברי הנביא הנ"ל, עוד ישמע במקום הזה אשר אתם אומרים חרב הוא מאין אדם ומאין בהמה. בערי יהודה ובחֻצות ירושלים הנשמות מאין אדם ומאין יושב ומאין בהמה, וגו'. שבתחילה הנביא אומר, שאתם אומרים שהמקום חרב. ומשמע שבאמת אינו חרב. ולבסוף הוא אומר באותו פסוק בסופו, שערי יהודה וחוצות ירושלים נשמות מאין אדם ומאין יושב ומאין בהמה. ועוד, הוסיף מאין יושב שלא הוזכר באתם אומרים. ובתחילה קראה מקום חרב ולבסוף קראה ערים נשמות. אלא יש לערי יהודה וחצות ירושלים שני פנים. האחד, התוכן הפנימי שהוא הצינור דרכו עובר השפע האלהי לישראל, סגולה זו באה מפני שמקום זה הינו שכנו של מקום. ואתם אומרים, שהוא חרב, לא רק מאדם ובהמה חיצונים שזה הפן השני של יהודה, אלא במהותו החורבן שולט. ועל זה הנביא אומר, שאמנם המקום שמם, שאין בו יושב, לא אדם ולא בהמה. אך כביכול הערים קיימות וחצות ירושלים עומדים, כי גם החורבן שפקד את המקום הוא רק על פני השטח ולא ברובד הפנימי אלהי. הוא שאמרו חכמים (עיין רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ו הלכה טז) והשמותי את מקדשיכם אף על פי שהם שוממים בקדושתם הם עומדים. ואותה קדושה נמשכת גם בערים השוממות, השכנות.
אלא שיש להבין, מדוע לערי יהודה לא מתייחסים לחצות ערי יהודה, כפי שמזכירים חצות ירושלים, ולא אומרים עיר ירושלים. אלא, שחשיבות ירושלים לחֻצותיה, בעוד חשיבות ערי יהודה בעיר בשלמותה ולא לחלקיה השונים בנפרד. כי ירושלים מעניקה שמחה לכל פרט ופרט, לעומת ערי יהודה שכוחן לציבור בכללו. ולפיכך הנביא אומר קול ששון וקול שמחה, וכו', קול נפרד לכל אחד ולא כללן כולם בקול אחד. ולכן הקדים ערי יהודה לחֻצות ירושלים לומר שלא רק הכלל יבנה אלא אפילו כל פרט ופרט בו. יזכנו בוראנו במהרה לקיום נבואת נחמה זו וישתפנו בשמחת עולם זו בקרוב.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.












