ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
שלושה חלקים לסיפור שלפנינו. הראשון הוא סיפור המסגרת על ר' דוד מללוב, ההולך בדרך ומגיע למקום שאין מכירים אותו, ואישה מכה אותו בטעות; השני הוא דברי הניחומים שאומר ר' דוד לאישה המכה, שלא אותו היכתה אלא את בעלה; והשלישי הוא המסקנה שמסיק ר' דוד מהמקרה, כי לעתים קרובות מכים אדם משום שחושבים שהוא בעצם אחר.
את עיסוקנו בסיפור נתחיל דווקא מן החלק האחרון, מסקנתו של ר' דוד. האישה המכה חשבה שר' דוד הוא בעלה הבורח, ומשום כך היכתה אותו. ההכאה יסודה בטעות, בראייה חיצונית רגעית של המציאות, בזיהוי לא נכון של הנפשות הפועלות.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
10 - נשמה שנתת בקרבי
11 - להסתכל פנימה באמת
12 - הסוס נגד השבת
טען עוד
מכאן אנו פונים אל החלק השני של הסיפור, והוא דברי ההרגעה של ר' דוד לאישה שהיכתה אותו מתוך טעות. ר' דוד אומר לה שאין לה על מה להצטער, משום שסוף סוף לא אותו היכתה אלא את בעלה. ר' דוד שופט את הדברים מזווית הראייה של האישה, ומזווית ראייה זו צדקה האישה במעשה שעשתה וכוונתה היתה נכונה.
הדברים הללו משלימים את הנקודה בה פתחנו. ההבנה כי אין למהר לגנות אדם, משום שייתכן כי בעומק אישיותו הוא אדם אחר ממה שנראה מבחוץ עלולה להביא לכך שלא נגנה שום תופעה. אנו עלולים לקבל בסלחנות כל מעשה, גם כזה שבאמת אינו ראוי. כלפי סכנה זו אומר ר' דוד שאין צורך להצטער על המכות שספג, שכן בסופו של דבר היכתה את בעלה, והוא אכן היה ראוי למכות.
כוונתה של האישה לא היתה להכות את ר' דוד אלא את בעלה. כוונתה של האישה היתה לגנות ולמחות על מה שבאמת מן הראוי היה למחות כנגדו. היא טעתה בזיהוי האדם שכלפיו עליה להפנות את זעמה המוצדק, אולם הביקורת לכשעצמה צודקת היא.
כאן המקום לשוב אל סיפור המסגרת על ר' דוד מללוב, שהוכה משום שאישה חשבה שהוא בעלה שעזבה לאנחות. סיפור מסגרת זה מזכיר לנו את תיאורה של כנסת ישראל בנבואות רבות, ובעיקר במגילה איכה. "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה", לא אלמנה אלא כאישה שהלך בעלה למדינת הים והוא עתיד לחזור אצלה.
אם נחבר את סיפור המסגרת שלנו עם דבריו של ר' דוד מללוב על כך שלעתים אנו כועסים משום שאנו חושבים מישהו או משהו לדבר אחר, נוכל לומר כי יש כאן גם אמירה כלפי האישה, החושבת כי בעלה באמת עזב אותה, החושבת שהיא כאלמנה, המפתחת רגשות קשים כלפי בעלה כשבעצם אין הדברים כפי שהיא רואה אותם מבחוץ.
אמירתו של ר' דוד מללוב יש עמה לקח גדול בבואנו לשפוט את התופעות העוברות על כנסת ישראל. לעתים אנו חשים נבגדים, נעזבים. אנו כועסים, אנו בוכים, אנו מטיחים. אולם כאן מזדקרת לעומתנו אמירתו של ר' דוד מללוב, על פעמים רבות כל-כך שאנו מכים משום שנדמה לנו שהדברים הם אחרים ממה שהם.
צריכים אנו להבין שאין המדובר בבעל מרדן שעזב את אשתו מתוך קשיות לב, אלא בר' דוד שהתפרסם בזכות טוב לבו ואהבתו הגדולה לכל ברייה. צריכים אנו להבין את הטעות שבהסתכלות על "בשצף קצף הסתרתי רגע פני ממך", ולחשוף את עומק החסד של "ובחסד עולם רחמתיך, אמר גואלך ה'".
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
איך ללמוד אמונה?
איך ללמוד גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
