ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת אסתר
נחה היתה דעתינו אילו היתה זו דרכו של מקרא. אך אדרבה, היפוכם של דברים הוא, ישנן פרשיות רבות במקרא שניתן, לכאורה, להסבירן בדרך הטבע, ולימדתנו בהן התורה אמונה מהי!
יוסף יורד למצרים בעטיה של מכירתו, אך משכיל הוא להבין כי "לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלוקים" (בראשית מה, ח).
הקב"ה מבטיח ליהושע במערכה השניה של העי "כי בידך אתננה" אע"פ שקשה לצייר אפשרות צבא המונה כמאה ושמונים אלף לוחמים ("כל עם המלחמה" ועיין ביהושע ב, יג. כמה מנו שניים וחצי השבטים) לא יצליחו לכבוש עיר שמנין כל תושביה שנים עשר אלף איש. וכן ברבות מפרשיות המקרא, מלמדת אותנו הנבואה להתבונן ולראות את יד ה' אשר פעלה כל זאת.
במגילה אנו לא רק חשים בחסרון מבט זה, אלא אף בהעדר מכוון של הזכרת שם-שמים ואף במקומות בהם מתבקש הדבר ביותר. למשל:
א. "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה" (ג, ב) מדוע?
ב. "ויזעק זעקה גדולה ומרה" (ד, א), וכן אסתר מבקשת: "לך כנוס את כל היהודים וצומו עלי ואל תאכלו שלושת ימים" - ומדוע לא מפורשת תפילה וזעקה לרבש"ע?
ג. "קיימו וקיבלו" - מה קיימו ומה קיבלו? ועוד.
הסתרת הפנים שבאותו הדור
הפסוק: "וכלים מכלים שונים", הנקרא בניגון של מגילת איכה, נדרש בגמרא ביחס לכלי המקדש אשר בהם אחשורוש בתום שבעים שנה לחורבן, וכמכריז על אבדן תקות הגלות (מגילה יט ע"א).
עת הפקידה האלוקית הגיע, אך תחת אשר ישובו ישראל לארצם ויבנו את בית המקדש, עלו לציון ארבעים ושנים אלף מישראל, ויתרת העם בחרו להשתתף בסעודתו של אחשורוש אף שהשתיה היתה כדת אין אונס .
אם נעיין, נבחין מבין השיטין בגערה בזרע קודש על בחירתם זו. וזהו אולי פשר ריבוי הרמיזות על המלך, על היכלו וכן על היום הגדול והקדוש. תחת "ראיתי את ה' ישב על כסאו" (מלכים א' כב, יט), בחרו להם ישראל ב"המלך יושב על כסא מלכותו".
הפסוק "חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן", קושר אותנו אל התכלת והארגמן ותולעת השני והשש שבמשכן. תחת החצר הפנימית והחצר החיצונה שבבית ה', פוגשים אנו, ב"אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא יקרא - אחת דינו להמית" ומעין "הזר הקרב יומת".
המלך פותח בספר הזכרונות ולא ביום הכיפורים. הפור והגורל מזכירים לנו את הגורלות אשר ביום הקדוש, אחד לה' ואחד לעזאזל. אף אסתר לובשת בגדי מלכות ונכנסת אל המלך פעמיים (ה, א; ח, ג). וכן בגמרא אמר ר' יוסי ב"ר חנינא: "בהראותו את עושר כבוד מלכותו" - מלמד שלבש בגדי כהונה. כתיב הכא: "ועקר תפארת גדולתו" וכתיב התם: "לכבוד ולתפארת" (מגילה יב, א).
אחשוורוש כותב שטנה על יושבי יהודה וירושלים (עזרא ד, ו), ואף מנסה לבנות תמורה רוחנית לבית המקדש. וכך אומר לה אחשוורוש לאסתר: "עד חצי המלכות" - חצי, ולא דבר החוצץ למלכות. דהיינו בית המקדש (מגילה טו, ב).
ומבאר המהר"ל באור חדש עמוד קסג: "וכאשר יבנה בית המקדש, דבר זה הוא ביטול מלכות אחשוורוש, שהרי כל הסעודה שעשה אחשוורוש לא עשה רק כאשר אמר כי לא יהיו ישראל נגאלים עוד, כי מלכותם מבטל את מלכות אחשוורוש".
לרגע נדמה כי עלה הדבר בידו, - המירו ישראל את בירת הנצח בשושן הבירה, ואת החצר הפנימית בחצר אחרת. ואולי אף באופן נסתר את מלכו של עולם במלך בשר ודם.
וכך דורשת הגמרא: אסתר מן התורה מנין? שנאמר "ואנוכי הסתר אסתיר פני מהם ביום ההוא".
כך היא גאולתן של ישראל
"למנצח על איילת השחר" זהו מזמורה של אסתר, מזמורם של ישראל, הרחוקים כל כך, עד כי נדמה כי אפסה התקוה לגאולתם. כבאותה שעת בוקר אחר אשר תש כוחם של מאורות הלילה וטרם הפציע אורו של יום.
אלא ש"נצח ישראל לא ישקר", ודוקא דרך סיבוך זה, דרך ההתרחקות עד לנקודה הרחוקה ביותר במעגל, עד אשר חרב חדה הונחה על צווארם, התעוררה ההכרה כי לא באר מים חיים בארה של שושן, אף לא משענת ובית לעם ה'.
עת צרה אשר ליעקב הכשירה את הלבבות ליום פקודה. יום בו עלו מושיעים לשפוט את רודפיהם, ולה' היתה המלוכה. בפורים מקבלת האומה את התורה מחדש. ומבואר בתוספות כי בשבועות קבלו ישראל את התורה שבכתב, ואילו בפורים קבלו ישראל את התורה שבעל-פה.
בשבועות זמן מתן תורתנו, ירדה לישראל תורה מן השמים באתערותא דלעילא, ואילו בפורים, מתוך הסיבוכים והסתר הפנים הולכת האומה ומפלסת דרכה באתערותא דלתתא. רק בסופו של תהליך יכולים אנו לשחזר וליזכור ימות עולם, ולהבחין היאך עמד המלך כל העת והיאך אף המקרה והרשעה בעומק תוכיותם, עושי דברו הם. רק אז זוכים אנו להכיר כי המלך הנזכר פעמים רבות כל כך במגילה, הוא אכן מלכו של עולם
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך ללמוד אמונה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
דיני קדימה בברכות
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תורה מן השמים
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
