ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
מערכת היחסים של ר' דוד עם כל יצור חי היא מן המאלפות. רחמנותו של ר' דוד כלפי כל חי הגיעה עד כדי התמסרות אפילו לבעלי חיים, שנבעה מתוך הקשבה אמיתית לצרכיה של כל בריה ובריה. נראה כי מעבר להקשבה זו, שיסודה בפסוק "ורחמיו על כל מעשיו", יש בסיפור שלנו מסר עמוק עוד יותר.
זמן ההתרחשות של הסיפור שלנו הוא בערב שבת. ערב שבת מסמל עבור כל יהודי זמן של הכנות, התקדשות והיטהרות לקראת שבת המלכה. כולנו מכירים את היצר הרע הפוקד את בתינו דווקא בשעות אלו של תכונה לקראת השבת. דווקא בשעות אלו מתרחשים כל הקלקולים, ההפרעות והתקלות, המשבשים את מהלך ההכנות לקראת השבת. דווקא בשעה שאנו צועדים לקראת הקודש, באים עלינו כל המפריעים הגשמיים לעכב בעדנו את המהלך שבו אנו כה רוצים.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
11 - להסתכל פנימה באמת
12 - הסוס נגד השבת
13 - חינה של ירושלים
טען עוד
כאן בוחר הסוס לעמוד מלכת, כמו אומר לנו כי דרך זו, דרך של התקדשות והטהרות, אינה דרכו. בסופו של דבר הוא סוס, ומה לסוס בקדושת השבת? עולם החומר הוא מגושם ומחוספס, ומה לו ולקדושת השבת? הוא בוחר לעמוד מלכת, הוא חש תחושה של חוסר שותפות בכל התהליך של השבת. לפנינו התנגשות קלאסית בין עולם הרוח ומגמותיו לבין עולם החומר ומגמותיו.
מה עושים לעולם החומר, מה עושים לכל הנטיות החומריות כשהן מעכבות את התפתחותנו הרוחנית? הגישה שהעגלון בוחר בה היא להכות את הסוס. ההכאה היא הדרך היחידה שבה חושב העגלון שיוכל לתפעל את עולם החומר ולכפות אותו להשתתף במגמתו של עולם הרוח. כאילו בדרך של התנגשות חזיתית יוכל האדם להביא לידי השלמה של הנטיות החומריות עם עולם הרוח.
תירוץ מצוי בפיו של העגלון: החמה תשקע והשבת תיכנס, והשניים עלולים לחלל שבת. המציאות שנוצרת היא מציאות של התנגשות בין העולמות. השבת מעמידה את הדברים במצב של ברירה: להכות בעולם החומר או לוותר על הנטיות הרוחניות, המסומלות בחילול השבת.
ר' דוד אינו משלים עם המגמה הזו. הוא מסביר לעגלון כי הלחץ המופעל על השניים בגלל השמש הממהרת לשקוע הוא אכן לחץ שיש להתחשב בו. יש צורך לקחת בחשבון את הצרכים הרוחניים של האדם, ולא לוותר עליהם בשל מניעות חומריות.
ההבדל בין גישתו של ר' דוד לזו של העגלון היא הדרך שבה הם בוחרים להשלים בין הסוס לבין השבת. במקום להכות את הסוס, הוא מצווה על העגלון להתפייס עמו. היחס אל עולם החומר צריך להיות יחס של פיוס. עולם החומר אינו עומד בסתירה לעולם הרוח; הוא נועד לשרת אותו. הבעיה היא כשבני האדם מציירים את העולמות כסותרים וכמתנגשים זה עם זה.
אז אכן מתרחשת מלחמה, הסוס נעצר והשבת עלולה להתחלל. עולם הרוח עלול להיפגע. פיוס עם הסוס משמעו הבנה כי אכן ישנם צריכים גשמיים לכל אדם. יש צורך להיות מודע לצרכים אלו ולתת להם מקום בתוך עולם הרוח, תוך כדי רתימתם למרכבת השבת.
אם לא יתפייס האדם עם הסוס, עתיד הוא לעמוד לפני בית דין של מעלה ולהיתבע על-ידי הסוס לדין תורה. עולם החומר הינו יצירה של בורא עולם. תפקיד יש לו בכל מערך ההתכוננות לקראת הקדושה. תובע הוא את עלבונו, רוצה שישתמשו בו לקדושה. הוא רוצה להיות חלק מהתהליך. אדם המוציא את עולם החומר מתוך מעגל ההתייחסות המקודשת עתיד לתת על כך את הדין. ומה יענה כשיעמוד מול הסוס ולא ידע להשיב, מדוע לא רתם אותו למרכבת השבת?
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
פסח שני
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מהי אמונה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תורה מן השמים
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך מותר להכין קפה בשבת?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
