ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
א. סכך הרחוק ג' טפחים מהדפנות פוסל את הסוכה בגלל הפסק האויר.
ב. סכך פסול הצמוד לדופן עד אורך ד' אמות ואחריו סכך כשר כשיעור סוכה לפחות, הסוכה כשרה יוצאים ידי חובת סוכה בישיבה תחת הסכך הכשר.
בגמרא שם מוסבר ההבדל: הסכך הפסול נחשב כ דופן עקומה - עד ארבע אמות אומרים שהדופן עקומה והסכך הפסול הוא בעצם המשך של הדופן ולכן הסוכה כשרה. כשיש אויר בין הסכך לדופן יותר מג' טפחים יש הפסק בין הסכך לדפנות והסוכה פסולה.
מה המקור לדין של דופן עקומה - בגמרא מסכת סוכה דף ו ע"ב מבואר שדין דופן עקומה הוא הלכה למשה מסיני.
כיצד דופן עקומה מכשירה את הסכך הפסול - רש"י (ד"ה פסולה) והר"ן (דף ב ע"א מדפי הרי"ף ד"ה בנה) מבארים שאנו רואים את הגג הפסול כהמשך של הדופן, ולכן הסוכה כשירה. כשיש אויר (יותר מג' טפחים) בין הסכך לדופן, החלק של האויר לא יכול להחשב כחלק מהדופן ולכן הסוכה פסולה.
כעת נבאר את ההשלכות המעשיות של הסבר זה:
א. היושב מתחת לסכך הפסול לא קיים מצוות ישיבה בסוכה:
הר" ן (שם) מבאר שעל פי הסברו, שהסכך הפסול הוא המשך של הדופן, אי אפשר לשבת תחת הסכך הפסול, כי צריך לשבת תחת הסכך ולא תחת הדופן. כך נפסק גם להלכה בשולחן ערוך סימן תרלב סעיף א.
ב. דין דופן עקומה יחד עם דין גוד אסיק מחיצתא:
הר"ן (שם) פסק שאם המחיצה אע"פ שגובהה עשרה טפחים איננה מגיעה עד גובה הסכך אי אפשר להפעיל את דין דופן עקומה. הר"ן לא ביאר את הסיבה אלא רק אמר שכך מחוייב מהסברו על דין דופן עקומה.
הטור (סימן תרלב בתחילתו) חולק על הר"ן – ופסק שאם גובה הדופן מהרצפה הוא עשרה טפחים, אפילו אם הסכך גבוה ממנה בהרבה, נחשב שהמחיצות נמשכות עד הסכך (מדין גוד אסיק מחיצתא שהוא הלכה למשה מסיני) ואף אם הסכך מעליו הוא פסול, והסכך הפסול נחשב המשך הדופן, ומדין דופן עקומה, הסוכה כשירה.
הב"ח (על בטור שם) המגן אברהם (על שולחן ערוך אורח חיים סימן תרלב סעיף קטן א) והמשנה ברורה (סימן תרלג סעיף קטן ג) פסקו כר"ן ולא כטור.
הסבר טעמו של הר"ן וההשלכה ההלכתית.
רבי עקיבא איגר (שו"ת רבי עקיבא איגר קמא, סימן יב) מסביר שהר"ן סובר שלא משתמשים בשתי הלכות למשה מסיני כשאנו צריכים את שתיהם כדי להכשיר את הסוכה. במקרה שהמחיצות לא צמודות לסכך, צריך להשתמש בהלכה שמחיצות בגובה עשרה טפחים נחשבות כממשיכות עד הסכך ("גוד אסיק מחיצתא"). על גבי זה צריך לומר שהסכך הפסול הוא המשך של הדופן. מכיון שהלכה למשה מסיני הוא חידוש, לא ניתן לבנות הלכה חדשה שמתבססת על שתי ההלכות המחודשות ביחד. לא נמסר לנו בסיני שאפשר גם להחשיב את המחיצות כצמודות לסכך, וגם להחשיב את הסכך כהמשך של אותה הדופן.
על פי זה אומר רבי עקיבא איגר שגם אם המרחק בין המחיצות לסכך הוא פחות מג' טפחים, לא נצרף את הסכך הפסול לדופן עקומה לפי שיטת הר"ן. מכיון שגם דין לבוד (פחות מג' טפחים לא נחשב כדבר נפרד מהמחיצה אלא כהמשך שלה) הוא הלכה למשה מסיני,וכפי שאמרנו לא ניתן לבסס את כשרות הסוכה על שתי הלכות למשה מסיני.
המשנה ברורה (סימן תרלב סעיף קטן ד) - כותב שאם המרחק בין הדפנות לסכך הוא פחות מג' טפחים, אולי ניתן להקל ולהשתמש גם בדין לבוד, וגם בדין דופן עקומה.
ננסה לבאר את ההתלבטות של המשנה ברורה:
החזון איש (חזון איש על אורח חיים סימן עז אות ז) מוכיח שיש מקומות שבהם כן אומרים שתי הלכות למשה מסיני כדי לבסס מציאות מסוימת. לשיטתו דינו של הר"ן קשור רק לדין דופן עקומה, שם ניתן לומר שאי אפשר לומר דופן עקומה כשיש הפרש אויר בין הדופן לסכך,כי הסכך צריך להיות המשך של הדופן.
סיכום - כשיש סכך פסול בין הסכך הכשר למחיצה, אם המרחק קטן מד' אמות הסוכה כשירה כיון שהסכך הפסול נחשב כהמשך של הדופן. מקור הדין - הלכה למשה מסיני.
1) האם ניתן לשבת תחת הסכך הפסול - הר"ן (דף ב עמוד א מדפי הרי"ף דיבור המתחיל בנה) פוסק שאי אפשר לשבת מתחת הסכך הפסול, וכך נפסק להלכה.
2) האם בדופן עקומה הדפנות צריכות להיות צמודות לסכך - הר"ן סובר שהמחצות צריכות להיות צמודות לסכך בדופן עקומה. הטור (בתחילת סימן תרלב) - מספיק שהמחיצות יהיו בגובה עשרה טפחים, למרות שהם רחוקות מהסכך. נפסק כדעת הר"ן.
3) מה הדין כשההפרש בין הדופן לסכך פחות מג' טפחים בדופן עקומה (דין לבוד) - רבי עקיבא איגר (שו"ת רבי עקיבא איגר קמא, סימן יב ) פוסק שהסכך צריך להיות צמוד לחלוטין למחיצות. המשנה ברורה (סימן תרלב סעיף קטן ד) כתוב שאולי בהפרש של פחות מג' טפחים ניתן להקל ולהכשיר את הסוכה כדין דופן עקומה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת - מדריך מקיף
הלכה למעשה
השיעור סוקר את סדר ההלכות והמנהגים מליל ערב ראש השנה, תוך התמקדות בדינים הייחודיים לשנה שבה החג חל בשבת וביום ראשון. הדברים כוללים דגשים מעשיים לגבי התרת נדרים, הכנות מראש, שבת ויום טוב, תפילות, קידוש וסדר הסימנים.
