ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
א. סכך הרחוק ג' טפחים מהדפנות פוסל את הסוכה בגלל הפסק האויר.
ב. סכך פסול הצמוד לדופן עד אורך ד' אמות ואחריו סכך כשר כשיעור סוכה לפחות, הסוכה כשרה יוצאים ידי חובת סוכה בישיבה תחת הסכך הכשר.
בגמרא שם מוסבר ההבדל: הסכך הפסול נחשב כ דופן עקומה - עד ארבע אמות אומרים שהדופן עקומה והסכך הפסול הוא בעצם המשך של הדופן ולכן הסוכה כשרה. כשיש אויר בין הסכך לדופן יותר מג' טפחים יש הפסק בין הסכך לדפנות והסוכה פסולה.
מה המקור לדין של דופן עקומה - בגמרא מסכת סוכה דף ו ע"ב מבואר שדין דופן עקומה הוא הלכה למשה מסיני.
כיצד דופן עקומה מכשירה את הסכך הפסול - רש"י (ד"ה פסולה) והר"ן (דף ב ע"א מדפי הרי"ף ד"ה בנה) מבארים שאנו רואים את הגג הפסול כהמשך של הדופן, ולכן הסוכה כשירה. כשיש אויר (יותר מג' טפחים) בין הסכך לדופן, החלק של האויר לא יכול להחשב כחלק מהדופן ולכן הסוכה פסולה.
כעת נבאר את ההשלכות המעשיות של הסבר זה:
א. היושב מתחת לסכך הפסול לא קיים מצוות ישיבה בסוכה:
הר" ן (שם) מבאר שעל פי הסברו, שהסכך הפסול הוא המשך של הדופן, אי אפשר לשבת תחת הסכך הפסול, כי צריך לשבת תחת הסכך ולא תחת הדופן. כך נפסק גם להלכה בשולחן ערוך סימן תרלב סעיף א.
ב. דין דופן עקומה יחד עם דין גוד אסיק מחיצתא:
הר"ן (שם) פסק שאם המחיצה אע"פ שגובהה עשרה טפחים איננה מגיעה עד גובה הסכך אי אפשר להפעיל את דין דופן עקומה. הר"ן לא ביאר את הסיבה אלא רק אמר שכך מחוייב מהסברו על דין דופן עקומה.
הטור (סימן תרלב בתחילתו) חולק על הר"ן – ופסק שאם גובה הדופן מהרצפה הוא עשרה טפחים, אפילו אם הסכך גבוה ממנה בהרבה, נחשב שהמחיצות נמשכות עד הסכך (מדין גוד אסיק מחיצתא שהוא הלכה למשה מסיני) ואף אם הסכך מעליו הוא פסול, והסכך הפסול נחשב המשך הדופן, ומדין דופן עקומה, הסוכה כשירה.
הב"ח (על בטור שם) המגן אברהם (על שולחן ערוך אורח חיים סימן תרלב סעיף קטן א) והמשנה ברורה (סימן תרלג סעיף קטן ג) פסקו כר"ן ולא כטור.
הסבר טעמו של הר"ן וההשלכה ההלכתית.
רבי עקיבא איגר (שו"ת רבי עקיבא איגר קמא, סימן יב) מסביר שהר"ן סובר שלא משתמשים בשתי הלכות למשה מסיני כשאנו צריכים את שתיהם כדי להכשיר את הסוכה. במקרה שהמחיצות לא צמודות לסכך, צריך להשתמש בהלכה שמחיצות בגובה עשרה טפחים נחשבות כממשיכות עד הסכך ("גוד אסיק מחיצתא"). על גבי זה צריך לומר שהסכך הפסול הוא המשך של הדופן. מכיון שהלכה למשה מסיני הוא חידוש, לא ניתן לבנות הלכה חדשה שמתבססת על שתי ההלכות המחודשות ביחד. לא נמסר לנו בסיני שאפשר גם להחשיב את המחיצות כצמודות לסכך, וגם להחשיב את הסכך כהמשך של אותה הדופן.
על פי זה אומר רבי עקיבא איגר שגם אם המרחק בין המחיצות לסכך הוא פחות מג' טפחים, לא נצרף את הסכך הפסול לדופן עקומה לפי שיטת הר"ן. מכיון שגם דין לבוד (פחות מג' טפחים לא נחשב כדבר נפרד מהמחיצה אלא כהמשך שלה) הוא הלכה למשה מסיני,וכפי שאמרנו לא ניתן לבסס את כשרות הסוכה על שתי הלכות למשה מסיני.
המשנה ברורה (סימן תרלב סעיף קטן ד) - כותב שאם המרחק בין הדפנות לסכך הוא פחות מג' טפחים, אולי ניתן להקל ולהשתמש גם בדין לבוד, וגם בדין דופן עקומה.
ננסה לבאר את ההתלבטות של המשנה ברורה:
החזון איש (חזון איש על אורח חיים סימן עז אות ז) מוכיח שיש מקומות שבהם כן אומרים שתי הלכות למשה מסיני כדי לבסס מציאות מסוימת. לשיטתו דינו של הר"ן קשור רק לדין דופן עקומה, שם ניתן לומר שאי אפשר לומר דופן עקומה כשיש הפרש אויר בין הדופן לסכך,כי הסכך צריך להיות המשך של הדופן.
סיכום - כשיש סכך פסול בין הסכך הכשר למחיצה, אם המרחק קטן מד' אמות הסוכה כשירה כיון שהסכך הפסול נחשב כהמשך של הדופן. מקור הדין - הלכה למשה מסיני.
1) האם ניתן לשבת תחת הסכך הפסול - הר"ן (דף ב עמוד א מדפי הרי"ף דיבור המתחיל בנה) פוסק שאי אפשר לשבת מתחת הסכך הפסול, וכך נפסק להלכה.
2) האם בדופן עקומה הדפנות צריכות להיות צמודות לסכך - הר"ן סובר שהמחצות צריכות להיות צמודות לסכך בדופן עקומה. הטור (בתחילת סימן תרלב) - מספיק שהמחיצות יהיו בגובה עשרה טפחים, למרות שהם רחוקות מהסכך. נפסק כדעת הר"ן.
3) מה הדין כשההפרש בין הדופן לסכך פחות מג' טפחים בדופן עקומה (דין לבוד) - רבי עקיבא איגר (שו"ת רבי עקיבא איגר קמא, סימן יב ) פוסק שהסכך צריך להיות צמוד לחלוטין למחיצות. המשנה ברורה (סימן תרלב סעיף קטן ד) כתוב שאולי בהפרש של פחות מג' טפחים ניתן להקל ולהכשיר את הסוכה כדין דופן עקומה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
שמונה פרקים לרמב"ם בריאות הנפש והגוף בראי הרמב"ם
שיעור 7
השיעור עוסק בהקבלת הרמב"ם בין בריאות וחולי הגוף לבין כוחות ותכונות הנפש, ומסביר כיצד סטייה מדרך השכל פוגעת בחוש הבריא של האדם. מתוך כך מודגשת חשיבותם של תיקון המידות, התורה והשמחה כרפואה נפשית מהותית המחזירה את האדם לתפקוד ולחיות אמת.
