ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
- מדורים
- רביבים
תשובה: מצוות כיבוד הורים מן התורה חלה רק לגבי ההורים שילדוהו (הורים ביולוגיים) ולא על הורים מאמצים (סוטה מט, א). אבל מצד החובה המוסרית, כיוון שההורים המאמצים נהגו בו כבן, אף הוא צריך לנהוג עמהם כפי שנוהגים עם הורים ביולוגיים. וכן אמרו חכמים (מגילה יג, א): "כל המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו". ומבחינה מסוימת חובתו המוסרית של בן מאומץ אפילו גדולה יותר, שכן טבע העולם הוא שהורים מטפלים ומגדלים את ילדיהם, אבל כאשר בני זוג לוקחים ילד יתום או עזוב ומטפלים בו ומגדלים אותו, הרי שחסידותם מרובה יותר, וממילא החובה להכיר להם על כך טובה גדולה יותר. וכן אמרו חכמים (כתובות נ, א) שהמגדל יתום ויתומה בביתו ומשיאן נחשב "עושה צדקה בכל עת". ועוד מבואר במדרש (שמו"ר מה, ו) שיש לקב"ה אוצרות למתן שכר לצדיקים, ובתוכם אוצר מיוחד למתן שכר למגדלים יתומים בביתם.
ואם כן ברור שהבן המאומץ חייב מצד המוסר לכבד את הוריו כפי שבן רגיל מכבד את הוריו. ואם יכבדם פחות מהמקובל, תהיה בכך פגיעה קשה בכבודם.
טיפול רפואי של בן בהוריו
אולם כיוון שחיובו של הבן המאומץ לכבד את הוריו המאמצים הוא מצד המוסר, ממילא בדברים שאינם מצד המוסר אין עליו חיוב. למשל: לבן רגיל אסור לבצע בהוריו טיפול רפואי שעלול להוציא מהם דם. ואף שכוונתו לטובה והוא נחשב רופא מומחה, מכל מקום הדבר אסור משום חומרת האיסור שנאמר (שמות כא, טו): "מכה אביו ואמו מות יומת". ואפילו אם יבקשו ממנו - לא ייענה להם, זולת מקרים של פיקוח נפש או מקרים הקרובים לכך (ע' שו"ע ורמ"א יו"ד רמא, ג).
אבל על בן מאומץ אין איסור, ואם הוריו המאמצים מבקשים ממנו לבצע בהם טיפול רפואי, והוא יכול לבצעו בצורה טובה - מצווה לסייע להם.
נישואין וירושה
האימוץ אינו יוצר יחסי משפחה על פי ההלכה, ולכן מותר לבן מאומץ לשאת את אחותו. לעומת זאת, אסור על הבן המאומץ להתחתן עם אחותו בת הוריו הבילוגיים, למרות שלא הכירה עד כה.
וכן על פי ההלכה כאשר ההורים המאמצים נפטרים, אין הילדים המאומצים יורשים אותם, אלא אם כן נכתבה צוואה לטובתם.
קדיש על הורים מאמצים
שאלה: האם ראוי שבן מאומץ יאמר קדיש על הוריו?
תשובה: מצווה שיאמר עליהם קדיש. ובמיוחד אם אין להם בנים אחרים, מצווה עליו לומר עליהם קדיש. ואמנם באשכנז, בתקופה שנהגו שאין שני אנשים אומרים ביחד קדיש, היו נוהגים לערוך תור, וכל יתום אבל היה מחכה לתורו לומר קדיש. ובמציאות זו נחלקו הפוסקים האם גם בן מאומץ יכול לתפוש מקום בתור. לדעת הרמ"א (תשובה קיח) יש לו זכות להיות כאחד האבלים בתור, ולדעת החתם סופר (או"ח קסד) אינו יכול לתפוש מקום על חשבון האבלים האחרים. אבל כיום, שנוהגים שכמה אבלים אומרים ביחד קדיש, אין בכך התנגשות, וגם לפי החתם סופר הבן המאומץ יאמר קדיש עם שאר היתומים.
האם ליצור קשר עם אב גרוש בניגוד לרצון האם
שאלה: אני בן להורים גרושים. בן שלוש הייתי כשהתגרשו. כל ימי גדלתי אצל אימי, ורק לעיתים נדירות פגשתי את אבי. אין לי טענות נגד אימי, היא גידלה אותי במסירות ובאהבה, אולם נדמה לי שהיא קצת נטעה בי עוינות כלפי אבי והשתדלה לנתק אותי ממנו. בדרך כלל הייתי שומע ממנה שהוא דוחה את התשלומים שהוא צריך לשלם לה עבורי ולא אכפת לו ממני. ממה שראיתי בפעמים הבודדות שנפגשתי אתו, הוא נראה אדם רגיל, לא רע במיוחד, והוא עובד ומפרנס את משפחתו.
כיום אני בשנות השלושים לחיי. שנים ארוכות לא שמעתי ממנו דבר. גם כאשר היה מתקשר אלי מעת לעת, היו שיחות קצרצרות, כך שאינני יודע אם הוא רוצה בקשר עימי. אני מתלבט, האם רצוי שאצור עמו קשר? האם כדאי לבוא לבקר אצלו או לקבוע אתו פגישה? יש לציין שאני חושש שאם אימי תדע שיצרתי עמו קשר, היא תפגע מאוד.
מצוות כיבוד הורים מחייבת קשר
תשובה: חובה עליך ליצור קשר עם אביך. הרי מצוות כיבוד הורים מחייבת התייחסות של כבוד, וניתוק קשר הוא חוסר כבוד מוחלט, ומנוגד בתכלית למצוות כיבוד הורים.
אמנם במקרים חריגים, כאשר הקשרים מביאים תמיד להתפרצויות ומריבות קשות, יש מקום ליצור מרחק מסוים מההורים כדי שלא להיכשל באיסור חמור של פגיעה ישירה בהם. אולם גם אז אין מדובר על ניתוק מוחלט.
במקרה שלך, אין שום סיבה להניח שפגישות עם אביך יובילו לעימותים קשים. אולי אביך רוצה מאוד בקרבתך, ורק מפני שאתם התרחקתם ממנו הבין שאינו רצוי, ומתוך חשש לתגובה קשה כבר אינו מנסה ליצור קשר עמוק. ואולי הוא אינו יודע כיצד ליצור עמך קשר. בכל אופן, בהתנכרותך כלפיו אתה עובר על מצוות התורה שנזכרה בעשרת הדיברות: מצוות כיבוד הורים.
וגם אם אמך תבקש ממך במפורש שלא להתקשר אליו, אסור לך לשמוע בקולה. שכן למדנו שיש לכבד הורים בתנאי שאינם מצווים לעבור על אחת מהמצוות, אבל אם יבקשו לעבור על אחת המצוות - אין לשמוע בקולם (שו"ע יו"ד רמ, טז). ולכן אף אם תאמר לך במפורש שלא לדבר עם אביך - אסור לך לשמוע בקולה.
אלא שעליך להשתדל להפיג את חששותיה של אמך, ולומר לה כי אתה מעריך מאוד את התמסרותה כלפיך. אתה יודע שהיא גידלה אותך והשקיעה את כל חייה למענך, ואין לך מילים לבטא את הרגשתך כלפיה, ולעולם תכיר לה על כך טובה. ותדגיש שאין בקשר עם אביך שום ביטוי להתרחקות ממנה ח"ו. וכך תרבה בדברים כדי לפייסה.
ואם לדעתך לא תוכל לשכנע אותה, מותר לך לשנות ולהסתיר מפניה את הקשר עם אביך, מפני השלום. אולם בכל אופן, גם אם תדע על כך ולא תתפייס - עליך ליצור קשר עם אביך ולכבדו, שנאמר: "כבד את אביך ואת אמך".
ההיגיון וההלכה
גם ההגיון מחייב זאת, שכן מה יותר טבעי מאשר שבן יכיר את אביו. הקשר הטוב של בן עם הוריו מבטא בעצם קשר של אדם עם עצמו, שהרי הוריו הם השורשים שמהם צמח, ואם הוא בהתנכרות עמהם, הוא במידה רבה מנוכר לעצמו. גם אינך יודע כמה שנים עוד תוכל ליצור קשר עמו. אולי ימות ותישאר מתוסכל כל ימיך.
אשרינו שה' נתן לנו את התורה, שגם במקרים מסובכים מבחינה נפשית, היא סוללת לנו את דרך האמת והחסד, ועל ידה נוכל להגיע לשלמות בעולם הזה ובעולם הבא.
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מריקבון עצמות לכוח מניע
הקנאה היא כוח עוצמתי בנפש האדם, שיכול לפעול בשני כיוונים מנוגדים לחלוטין. מחד, קנאה שלילית שאינה מובילה לעשייה מייצרת תחושת חוסר צדק ומביאה לריקבון פנימי, בעוד שמאידך, קנאה חיובית יכולה לשמש מנוע לצמיחה, ללמידה ולרכישת קניינים רוחניים וחומריים. המפתח לטרנספורמציה זו טמון באימוץ תודעת שליחות, המאפשרת לאדם לשמוח בחלקו ובתפקידו הייחודי בעולם מתוך הבנה שכולנו שותפים באותה הממלכה.
לקראת הנישואין מההצעה עד החתונה - בניית הקשר
שיחת הכנה לקראת הדייטים בה נבאר לעומק את מפת הדרכים מהדייט הראשון ועד לחתונה, נלמד איך לייצר תקשורת מקרבת, להימנע מטעויות קריטיות, להתגבר על אמונות מגבילות ולבנות קשר עמוק בקצב הנכון. את השיחה העביר יונתן קורנבלום, מאמן אישי לחתונה.
