ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש משנה וגמרא סוכה

מסכת סוכה דף ל"ו

הרב אורי בריליאנטט' אדר ב' התשע"ד
301
מוקדש להצלחת
עם ישראל
לחץ להקדשת שיעור זה

(לה: במשנה – לו: במשנה)


פסולים פיזיים באתרוג


א. חזזית


על רובו – פסול


על מיעוטו – כשר


            חומרות:



  1. אם מפוזר ב2-3 מקומות – פסול (מנומר).

  2. על חוטמו – פסול במשהו.

  3. קולא בגמרא – רק ביום הראשון ("ולקחתם" – לקיחה תמה) אבל בשאר – ניתן לקחת ביסים מהאתרוג.

  4. חומרא(ללישנא אחת) – אם זה מעכברים, גם בשאר הימים (מאוס ואינו הדר).

  5. מפולש – פסול.

  6. עבה כאיסר.

  7. גודל מינימלי -
    ר"י מחמיר - כביצה
    ר"מ מקל – מספיק אגוז.

  8. גודל מקסימלי -
    ר"י מחמיר - שיאחז שתיים בידיו
    רי"ס מקל – אפילו אחת בשתי ידיו.

  9. לגבי המינימום -
    המחלוקת דומה למחלוקת בשבת מה הגודל המקסימלי של אבנים שחכמים התירו לטלטל לצורך קינוח –


ב. ניטל הפיטם(באופן לא טבעי) – פסול.


ג. נקלף (הקליפה הדקה החיצונית), רש"י –


            אם הכל – כשר (משנה)


            אם חלק – פסול (רבא, מנומר).


ד. נסדק (בקליפה העבה) – פסול.


ה. ניקב –


            חסר – פסול.


            לא חסר – כשר.


                        חומרות:


ו. כסימן טריפה שנימוח הבשר של הריאה?


בריאה – אם גם הבשר וגם הסמפונות נרקבו – טריפה. אם רק הבשר – כשר.
באתרוג – אם כל הפנים נרקב – רבא מניח שפסול. אם חדרי הזרע נשארו (מקביל לסמפונות) – זאת השאלה של רבא.


ראיה שפסול – ברייתא שפוסל תפוח וסרוח.[1]



דחייה – גם סרוח זה שרקוב בחלק החיצוני.


ז. אתרוג כושי


בדומה לכושי – פסול.


מארץ כוש – לכאורה המשנה פסלה, והברייתא התירה.


            תשובות:


            אביי – המשנה רק פסלה דומה לכושי, אך מארץ כוש כשר תמיד.


            רבא – המשנה פסלה מארץ כוש במקום שלא רגילים בו (ארץ ישראל).


ח. אתרוג הבוסר –


חכמים – כשר, ר"ע – פוסל.


            רבא – ר"ע כר"ש שאתרוג הבוסר לא חייב במעשרות,
            כי הטעם של שניהם – אתרוג הבוסר אינו פרי.


            דחיית אביי – ניתן להסביר את ר"ע ור"ש בצורה שונה:


                        פסול ללולב – כי אינו הדר.


                        פטור ממעשרות – כי אינו ראוי להזריע ("תבואת זרעך").


(אגב, זה מזכיר את הסוגיא בדף לא: האם ר"מ שמצריך אתרוג לא קטן ולא ירוק זה משום הדר או משום שאינו פרי).


ט. אתרוג בדפוס –


אם שמר על הצורה הטבעית – כשר,


            רבא – ואפילו שעשה למשל מדפים, כל עוד הצורה הכללית הטבעית נשמרה.


י. גודל האתרוג


במשנה -


הערות אצלנו -


ר"י מקל – עד כביצה,
ר"מ מחמיר – רק עד אגוז.



  1. לגבי המקסימום –


רי"ס מוכיח מר"ע שנכנס עם אתרוג גדול,
ר"מ דוחה – שחכמים אמרו לר"ע שזה אינו הדר.


 




[1] גם ההו"א קצת קשה, כי מי אמר שמדובר שחדרי הזרע קיימים? אולי גם הם נרקבו ואז ודאי שפסול לפי רבא.




עוד בנושא סוכה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il