ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(נ. תחילת פרק החליל – נא. במשנה למטה)
א. האם החליל דוחה את השבת?
בתנאים:
משנתנו – החליל לא דוחה שבת ויו"ט בשמחת בית השואבה.
ברייתא – רי"ס בר"י – דוחה, חכמים – לא דוחה.
A. במה נחלקו -
| שמחת בית השואבה רק שמחה יתירה | שיר של קרבן השיר בפה חלק מעבודת הקרבן בזמן ניסוך היין | |
| א. רב יוסף (נ: 9+) | לא דוחה רק שמחה יתירה | מחלוקת האם עיקר שירה בפה או בכלי |
| ב. רבי ירמיה ב"א (נא. שליש) | מחלוקת האם שמחה יתירה גם דוחה | דוחה |
(נא. באמצע)
B. קושיות על רב יוסף -
- ברייתא לטובת ר' ירמיה – נחלקו בשמחת בית השואבה.
רב יוסף –
זה אכן קשה על א,
אך יתכן שנחלקו בשני המקרים?
- משנתנו – "זהו חליל שאינו דוחה את השבת", משמע בחליל של עבודה דוחה.
מכאן שיש דעה כזו שבשואבה לא ובקרבנות כן, כלומר שבקרבנות לא נחלקו.
ב. עיקר שירה בפה או בכלי?
לרב יוסף, המחלוקת בשיר של התמידים – האם עיקר שירה בכלי או בפה.
(נ: שליש)
A. ניסיון תלייה של מחלוקת אחרת שלהם בזה – כלי שרת שעשאן מעץ –
| רבי - פסול | רי"ס בר"י - כשר | |
| הסבר רב יוסף האבוב של משה היה עץ, והשאלה היא האם הוא חלק מהותי מהשירה | עיקר שירה בפה | עיקר שירה בכלי ולומדים מהאבוב לכל השאר |
| דחייה | ||
| 1. עיקר שירה בכלי | לא לומדים שאר כלי שרת מהאבוב, כי באבוב אי אפשר אחרת ובכלי שרת אפשר ממתכת | מובן לומדים אפשר משאי אפשר |
| 2. עיקר שירה בפה – כך שלכאורה עץ פסול, אלא שנחלקו האם בכלל לומדים מהמנורה שצריך כלי שרת ממתכת: | כלל-פרט-כלל לרבות כל כלי מתכות, אך לא עץ | ריבוי-מיעוט-ריבוי לרבות גם כלי עץ, ורק למעט כלי חרס. |
(נא. 1+)
B. ניסיון תלייה במחלוקת תנאים -
לגבי השירה – ודאי שרק לוויים, ואם זר שר חייב מיתה,
אך מי היו המנגנים בכלים?
| ר"מ – עבדי כהנים | ר' יוסי – ישראלים מיוחסים | ר' חנינא בן אנטיגנוס - לויים | |
| רב פפא | עיקר שירה בפה | עיקר שירה בכלי | |
| דחייה | אם כך למה לרבנן צריך דווקא ישראלים מיוחסים? | ||
| אלא – לפי כולם עיקר שירה בפה, והמחלוקת לא במה צריך, אלא במה עשו בפועל, ונפק"מ לסמוך על זה לייחוס ולמעשר. | לא סומכים לייחוס | סומכים לייחוס | סומכים גם למעשר |
(דילוג נא. מהאמצע עד 11- מסוף הגמרא)
C. תלייה בפסוקים -
| עיקר שירה בפה | עיקר שירה בשיר |
| דברי הימים ב פרק ה, יג – "וַיְהִי כְאֶחָד למחצצרים וְלַמְשֹׁרֲרִים לְהַשְׁמִיעַ קוֹל אֶחָד לְהַלֵּל וּלְהֹדוֹת לַיקֹוָק...", ולא מוזכר כלי שיר (החצוצרות זה לתקיעה בזמן הקרבן). | משוררים דומיא דמחצצרים – ששניהם בכלי. |
| העיקר היה בפה, והכלים "לבסומי קלא". | דברי הימים ב פרק כט, כז – "וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ לְהַעֲלוֹת הָעֹלָה לְהַמִּזְבֵּחַ וּבְעֵת הֵחֵל הָעוֹלָה הֵחֵל שִׁיר יְקֹוָק וְהַחֲצֹצְרוֹת וְעַל יְדֵי כְּלֵי דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל". |
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
לאן שבים ולמה מתוודים?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
