ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(נ. תחילת פרק החליל – נא. במשנה למטה)
א. האם החליל דוחה את השבת?
בתנאים:
משנתנו – החליל לא דוחה שבת ויו"ט בשמחת בית השואבה.
ברייתא – רי"ס בר"י – דוחה, חכמים – לא דוחה.
A. במה נחלקו -
| שמחת בית השואבה רק שמחה יתירה | שיר של קרבן השיר בפה חלק מעבודת הקרבן בזמן ניסוך היין | |
| א. רב יוסף (נ: 9+) | לא דוחה רק שמחה יתירה | מחלוקת האם עיקר שירה בפה או בכלי |
| ב. רבי ירמיה ב"א (נא. שליש) | מחלוקת האם שמחה יתירה גם דוחה | דוחה |
(נא. באמצע)
B. קושיות על רב יוסף -
- ברייתא לטובת ר' ירמיה – נחלקו בשמחת בית השואבה.
רב יוסף –
זה אכן קשה על א,
אך יתכן שנחלקו בשני המקרים?
- משנתנו – "זהו חליל שאינו דוחה את השבת", משמע בחליל של עבודה דוחה.
מכאן שיש דעה כזו שבשואבה לא ובקרבנות כן, כלומר שבקרבנות לא נחלקו.
ב. עיקר שירה בפה או בכלי?
לרב יוסף, המחלוקת בשיר של התמידים – האם עיקר שירה בכלי או בפה.
(נ: שליש)
A. ניסיון תלייה של מחלוקת אחרת שלהם בזה – כלי שרת שעשאן מעץ –
| רבי - פסול | רי"ס בר"י - כשר | |
| הסבר רב יוסף האבוב של משה היה עץ, והשאלה היא האם הוא חלק מהותי מהשירה | עיקר שירה בפה | עיקר שירה בכלי ולומדים מהאבוב לכל השאר |
| דחייה | ||
| 1. עיקר שירה בכלי | לא לומדים שאר כלי שרת מהאבוב, כי באבוב אי אפשר אחרת ובכלי שרת אפשר ממתכת | מובן לומדים אפשר משאי אפשר |
| 2. עיקר שירה בפה – כך שלכאורה עץ פסול, אלא שנחלקו האם בכלל לומדים מהמנורה שצריך כלי שרת ממתכת: | כלל-פרט-כלל לרבות כל כלי מתכות, אך לא עץ | ריבוי-מיעוט-ריבוי לרבות גם כלי עץ, ורק למעט כלי חרס. |
(נא. 1+)
B. ניסיון תלייה במחלוקת תנאים -
לגבי השירה – ודאי שרק לוויים, ואם זר שר חייב מיתה,
אך מי היו המנגנים בכלים?
| ר"מ – עבדי כהנים | ר' יוסי – ישראלים מיוחסים | ר' חנינא בן אנטיגנוס - לויים | |
| רב פפא | עיקר שירה בפה | עיקר שירה בכלי | |
| דחייה | אם כך למה לרבנן צריך דווקא ישראלים מיוחסים? | ||
| אלא – לפי כולם עיקר שירה בפה, והמחלוקת לא במה צריך, אלא במה עשו בפועל, ונפק"מ לסמוך על זה לייחוס ולמעשר. | לא סומכים לייחוס | סומכים לייחוס | סומכים גם למעשר |
(דילוג נא. מהאמצע עד 11- מסוף הגמרא)
C. תלייה בפסוקים -
| עיקר שירה בפה | עיקר שירה בשיר |
| דברי הימים ב פרק ה, יג – "וַיְהִי כְאֶחָד למחצצרים וְלַמְשֹׁרֲרִים לְהַשְׁמִיעַ קוֹל אֶחָד לְהַלֵּל וּלְהֹדוֹת לַיקֹוָק...", ולא מוזכר כלי שיר (החצוצרות זה לתקיעה בזמן הקרבן). | משוררים דומיא דמחצצרים – ששניהם בכלי. |
| העיקר היה בפה, והכלים "לבסומי קלא". | דברי הימים ב פרק כט, כז – "וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ לְהַעֲלוֹת הָעֹלָה לְהַמִּזְבֵּחַ וּבְעֵת הֵחֵל הָעוֹלָה הֵחֵל שִׁיר יְקֹוָק וְהַחֲצֹצְרוֹת וְעַל יְדֵי כְּלֵי דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל". |
רבנים בבית המדרש
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
