שירת הצופים למרחוק | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
יום העצמאות
שיחות ליום העצמאות

קטגוריה משנית

ספריה
מועדים
לזמן הזה - יום העצמאות

1411

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן גרסיה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

להסתכל גבוה
"מי חכם וישמור אלה ויתבוננו חסדי ד'" (תהלים קז, מג). יש שנים שצריכים להיות בהן חכמים במיוחד, שנים שהקשיים בהן רבים ולכאורה יש הסתר פנים, וצריך התבוננות כדי לראות את חסדי ד'.
"קול צופייך נשאו קול יחדיו ירננו כי עין בעין יראו בשוב ד' ציון" (ישעיהו נב, ח). מי אלה הצופים? אלה התצפיתנים העומדים על מגדלים גבוהים, עם מכשירים מיוחדים ומסתכלים למרחקים. הם רואים מה שאלה שנמצאים על הקרקע לא רואים, הם רואים מעבר לאופק, הם רואים למרחקים גדולים. הם נושאים קול, יחדיו ירננו, כי הם רואים "עין בעין", הם רואים בצורה ממשית, בעין בשר, "בשוב ד' ציון" ושרים ביחד מכל המגדלים. אבל לא כולם רואים את המראה הזה. אלה שנמצאים למטה על הקרקע, לא רואים. הם לא מבינים מדוע הצופים נושאים קול? מדוע הם שרים ולמה הם שמחים? כי רק כשמסתכלים גבוה אפשר לראות את המהלכים העליונים האלוקיים, שריבונו של עולם אכן שב לציון. הרב צבי יהודה היה מסביר את המילים "עין בעין" כשמתאימים את העין שלנו לעין ד', לעין האלוקית, לעין העליונה, וכשמסתכלים במבט האלוקי על המציאות, אז רואים "בשוב ד' ציון". היום יש אמצעים חדישים שאפשר באמצעותם לראות בלילה ואז חשיכה הופכת לאורה. מי שאין לו את המכשירים האלה רואה חושך, מי שיש לו את המכשירים הללו רואה בלילה כאור היום. יש גם היום מכשירים אופטיים מיוחדים שאפשר באמצעותם לראות מעבר לעננים, דרך מחיצות. מי שיש לו את הכלים הללו יכול לראות דברים שאחרים לא רואים. כך גם במבט הרוחני. הגדולים המסתכלים למרחבים, למעמקים ולגבהים רואים את כל ההיקף של הדורות, ומתוך המבט הכולל הזה מסתכלים על המאורעות העכשוויים. הם רואים אותם באופן אחר לגמרי ממה שאלה שאין להם המבט הגדול, הרחב, המקיף, שרואה דורות על גבי דורות, "בינו שנות דור ודור" (דברים לב, ז). מי שרואה את כל הגלות הארוכה על כל צרותיה, האינקוויזיציה, ההשמדות, הגירושים, הרדיפות, ההשפלות, השואה, ומתבונן מתוך כך על השינוי הגדול שחל בעם ישראל מאז קום מדינת ישראל, רואה את המאורע ההיסטורי העצום ששינה את מעמדם של ישראל ושינה את כבודו של ריבונו של עולם אלוקי ישראל, שהרי כבודו של ריבונו של עולם תלוי בכבודם של ישראל, כמו שמביא במסילת ישרים (פרק יט; פרק כד) בשם תנא דבי אליהו. וכמה מסכנים הם צרי האופק שלא יכולים לראות למרחקים. הם רואים רק את ההווה הצר ולא קולטים את גודל המאורעות ואת משמעותם, הם לא רואים את גדולת המאורע של תקומת מדינת ישראל, שעל ידה נפתחו שערי ארץ ישראל, והגלויות מתקבצות, וארץ ישראל וירושלים נבנות ומתרחבות. וכמה מיוסרים האנשים שדוק ותבלול על עיניהם, שלא רואים במבטם הצר את האור הגדול, הם רואים את הקשיים ולא רואים את התוצאות של הקשיים, רואים את הצרות ולא רואים את הישועות הבאות מהצרות, הם סובלים, הם נאנחים והצופים הרואים למרחקים מרימים את קולם: "נשאו קול", ו"יחדיו ירננו" כי מבט נכון על המציאות הוא גם טוב ומשמח ועושה את האדם מאושר. מבט מסולף על המציאות גם אינו נכון מצד עצמו וגם מעיק על האדם. זוהי הבחינה של "שכר מצוה – מצוה" (אבות ד, ב) עצם המצווה הוא שכרה. אדם שמתרומם ורואה למרחקים מכוון עינו לעין האלוקית רואה הטוב והוא מאושר, טוב לו. אדם שמסתכל במבט מעוות, במבט קטן, לא רק שטועה, הוא גם סובל, גם מתייסר, נשאר נמוך, החטא הוא העונש בעצמו.
מתי זכינו למעמד כזה שאנו עומדים מול נשיא המדינה הגדולה בעולם ומנהלים אתו משא ומתן ולא נענים לכל דרישותיו, ועומדים בעניינים מסוימים על דעתנו? אמנם לא הגענו עדיין למעמד השלם שלא נצטרך להתחשב כלל במדינות אחרות, אבל לעומת השפלות שהיינו בימי גלותנו אנו כעת במצב חדש לגמרי, כבוד שמים מתעלה בכבודם של ישראל. כוחות הביטחון שלנו הם השומרים על שר החוץ של אמריקה בביקוריו, הוא אינו בעל הבית כאן אלא הוא אורח שלנו של מדינת ישראל.
איך מתמודדים עם המחבלים המתאבדים
הקושי הגדול של התקופה הזו של הטרור המתמשך למעלה משנה וחצי, הוא הפחד. תחושת הפחד יותר חמורה מהפגיעות עצמן, שהן בסדר גודל של פחות מתאונות הדרכים, כי תחושת הפחד מכבידה ומשתקת. "וממנה יושע" (ירמיהו ל, ז) המטרה של תחושת הפחד הזו היא להוליד ביטחון הנובע מאמונה. וכך דורשים חז"ל בילקוט שמעוני (ישעיהו, רמז תעד), על הפסוק: "אנכי אנכי הוא מנחמכם מי את ותיראי מאנוש ימות" (ישעיהו נא, יב):
"ותיראי מאנוש ימות". למה את מתיראת? שמא אין את יודעת מי את? אין את בתו של אברהם יצחק ויעקב, בתם של שלשה הררי עולם את, ואת מתיראת מן בריה ומן אנוש, אנוש שהיום חי ומחר הוא מת? אין את יודעת מה עשיתי לכל אותם שנזדווגו להם: אמרפל שנזדווג לאברהם, פלשתים ואבימלך שנזדווגו ליצחק, עשו שנזדווג ליעקב, הפלתי אותם בידם, כך כל מי שיבא ויזדווג לכם נופל לפניכם.
הנדבך הנוסף בשנה זו הנדרש מאתנו הוא החישול של הכוחות הרוחניים, הגילוי של עוז הרוח וכוח הסבל וזהו שלב נוסף בבניין האומה. הטרור הערבי של מחבלים מתאבדים מראה כמה התקדמנו ועל כן הערבים המיואשים עושים מעשי ייאוש, הם מתוסכלים ומיואשים. כבר למדונו חכמינו שככל שאנו נתקדם בדרך גאולתנו ירבו ההפרעות. תלמידי הגר"א הרבו לדבר על כך בשמו (קול התור, עמ' 128). אך גם בתוך הקשיים הללו שאנו עוברים ועברנו במשך השנה וחצי האחרונה, אנחנו צריכים לראות את האור הגדול, ההולך ואור. הרי מעשה הייאוש של האויבים, של המחבלים, ההתאבדויות, ההתנהגות הזאת מראה בעצם שהם איבדו את הביטחון. זה בדיוק מה שאמרו לנו גדולי ישראל שבעת הגאולה מתגברת הסט"א מפני שהיא יודעת שזהו סופה, וככל שהגאולה מתקדמת אז הסט"א הולכת ומתבטלת, ואז היא עושה את המאמצים היותר גדולים כדי לעצור את מהלכי הגאולה אבל זה לא בידה ולכן היא משתוללת. ארץ ישראל כבר לא יכולה לסבול את הזרים שבתוכה והם חשים את זה. הם נשׂארים ועושים את כל המאמצים כדי להישאר כאן, אבל הארץ כבר לא יכולה לסבול אותם, בניה חזרו אליה, בניה חוזרים אליה והיא לא יכולה לסבול זרים בתוכה. ומזה כל התסיסה, וכל הניסיונות שלהם לעצור את המהלך האלוקי הזה של שיבת עם ישראל לארצו. אבל זה בלתי אפשרי. אפשרי להפריע, להציק, אבל לא לעצור. זה המהלך שאנו עוברים עכשיו, אין אפשרות של שני עמים בארץ הזאת, הארץ שייכת רק לעם ישראל, וכל הזרים שבתוכה צריכים לקבל את זכות השיבה לארצותיהם, למדבריות סעודיה, לכווית, למדברות סהרה וללוב. הארץ הקטנה-גדולה הזאת יכולה להכיל בקרבה רק את העם הקטן-הגדול הזה, עם ישראל. וזה הבירור שאנו עכשיו עוברים. רמאללה תחזור לידינו וכן כל הערים, ערי ארץ ישראל, חברון ויריחו ושכם וטול כרם וקלקיליה והכפרים, הכול חייב לחזור אלינו, וכל הסערה הזאת העולמית והמקומית היא מפני שריבונו של עולם מזעזע את הארץ, הארץ מזדעזעת כי היא משתוקקת אל בניה, והבנים משתוקקים אל הארץ. והסט"א מנסה לעכב, ולא יעלה בידיו, היא לא תצליח.
במדרש ילקוט שמעוני (ישעיהו, רמז תעה) אומר על הפסוק: "מה נאוו על ההרים רגלי מבשר" (ישעיהו נב, ז):
בשעה שהקב"ה גואל את ישראל, שלשה ימים קודם שיבוא משיח, בא אליהו ועומד על הרי ישראל... אומר להם: בא שלום לעולם, בא שלום לעולם, שנאמר: "מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום". כיון ששמעו רשעים הם שמחים ואומרים זה לזה: בא שלום לנו. ביום שני בא ועומד על הרי ישראל ואומר: באה טובה לעולם באה טובה לעולם, שנאמר: "מבשר טוב". ביום שלישי בא ועומד על הרי ישראל ואומר: באת ישועה לעולם באת ישועה לעולם, שנאמר: "משמיע ישועה", וכיון שהוא רואה את הרשעים שהם אומרים כך "אומר לציון: מלך אלהיך".
ביום הראשון ששומעים הרשעים את דברי אליהו: "בא שלום לעולם", הם שמחים, הם אומרים: "הנה, שלום עכשיו", בהתחלה "משמיע שלום", אך לא מבינים לאיזה שלום הכוונה, ביום השני בא אליהו ואומר "באה טובה לעולם", ושוב הרשעים שמחים ואומרים: "מזרח תיכון חדש, הכול יהיה טוב", שוב לא מבינים לאיזה טוב מתכוונים, אבל מתכוננים, חושבים שיבוא טוב כמו שהם חושבים. ביום השלישי בא ועומד על ההרים ואומר: באה ישועה לעולם, וכיון שרואה שהרשעים חושבים שהכול עבורם, הוא מכריז ואומר: "אומר לציון מלך אלוקיך", מה שאמרתי בא שלום, באה טובה, באה ישועה הוא מפני שריבונו של עולם חוזר לציון. זה כבר לא לפי התוכנית שלהם. והפסוק הבא: "כל צופיך נשאו קול יחדיו ירננו כי עין בעין יראו בשוב ד' ציון".
ברוך ד' שאנחנו זוכים להיות קשורים אל הצופים הרואים למרחוק והמתבוננים ויודעים לראות את אורה של גאולה ההולך ואור, לא כולם זכו לזה. רק אלה שעומדים על המגדלים, מסתכלים בעיניים גדולות, ויש להם יכולת של הבטה למרחוק וכיוון שרק אנחנו רואים את זה, עלינו מוטלת השליחות להודות בשם כולם לריבונו של עולם על כל הטוב שגמלנו, ועל זה שהביאנו לארץ ישראל ולירושלים, שמקבץ אותנו מכל הארצות, שמחזיר את התורה לאכסניא שלה, לארץ ישראל ולירושלים, שמאחד אותנו כאן בארץ ישראל. האחדות הזאת היא עמוקה מאוד והיא מתגלה על ידי המריבות הרבות שיש בתוכנו כמו שאומר הרב בספר אורות שהמריבות מגלות את האחדות (אורות התחיה, כה), שככל שאנחנו מתחברים ביחד ומתחככים זה בזה נוצרים החיכוכים. והאחדות הזאת הולכת ומופיעה, הולכת ומתגלה. אשרינו ואנחנו מודים לריבונו של עולם "הודו לד' כי טוב כי לעולם חסדו, יאמרו גאולי ד' אשר גאלם מיד צר, ומארצות קבצם" (תהלים קז, א-ג), ומודים ומתפללים. ואחרי התודה הגדולה על כל מה שהקב"ה היטיב לנו, אנחנו צופים את הישועה ומצפים להמשכה הגדול, שבמהרה בימינו נזכה לישועתנו השלמה, לישועת ד', לבניין ירושלים, לבית המקדש, לכל ארץ ישראל, מהנהר הגדול נהר פרת ועד נחל מצרים, לכל הדעות המחמירות, ושרק אנחנו זוכים לקדושת הארץ הזאת שחוזרת לקדושתה על ידי שעם ישראל חוזר אליה, חזק ונתחזק, ולשנה הבאה בירושלים הבנויה.

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

9 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (1)
שיעור מס' 90
ט"ו סיון תשפ"ג
11 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק יח (6)
שיעור מס' 117
כ"ב תמוז תשפ"ג
12 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (2)
שיעור מס' 91
ט"ז סיון תשפ"ג
38 דק'
שלח לך
שמחת ארץ ישראל
שיחת מוצאי שבת שלח לך תשע"ו
סיון תשע"ז

שיחות ליום העצמאות

9 דק'
יום העצמאות תשפ"ו
מהעבר הקשה לגאולה הנפלאה
הרב משה גנץ | ה' אייר תשפ"ו
20 דק'
שיחות ליום העצמאות
כולנו עם אחד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | יום העצמאות תשס"ו
6 דק'
יום העצמאות תשפ"ו
כוחה של הכרת הטוב- בין זיכרון משפחתי לעבודת השם
הרב בעז אשל | ה' אייר תשפ"ו
1:03
יום העצמאות תשפ"ו
ניסים מתוך ועדת חוץ ובטחון
חה"כ צבי סוכות | ה' אייר תשפ"ו

שיחות ליום העצמאות

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב ינון גרוסברג
הרה"ג יעקב אריאל
הרה"ג דוב ליאור
הרב אורי שרקי
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרב חיים כץ

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו