ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- גמילות חסדים
- שיעורים כלליים
סיפור זה, שעל פניו עוסק בשבח המלאכה, נוגע במבט עמוק של החסידות על העשייה הגשמית בכלל ועל המלאכה בפרט. ר' דוד מגיע לאלקיש בשעה אחת אחר חצות. זמן זה מיועד בדרך כלל אצל הצדיקים ויראי ה' לאמירת תיקון חצות ולתפילה על גלות השכינה ועל הגאולה; אולם מתברר כי בשום מקום אין האור דולק. לכאורה, אין מי שעוסק בייחודים וכוונות גבוהות בזמן הזה, וכולם נמים את שנתם. מי שבכל זאת ער אינו עוסק לכאורה בעיסוקים מקודשים, אלא השכים קום לפרנסתו, או במילים גסות יותר, הוא טרוד ב'לעשות כסף'.
תיאורה של העיירה בשעה שר' דוד ור' יצחק מוורקי מגיעים אליה מעביר לנו מסר סמלי: לכאורה, העיירה כולה ישנה ושרויה בחשיכה, ובכל זאת אצל ר' בעריש האופה יש נקודה של אור. לכאורה, לפנינו דמות קטנה שכל מעייניה בפרנסה ובכסף, אבל המבט העמוק של ר' דוד מוליך לנקודת האור של המציאות, הנקודה האמיתית, שסביבה סובבת המציאות החיצונית כולה.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
13 - חינה של ירושלים
14 - אור בחצות הלילה
15 - חלה של אחדות
טען עוד
רצונו של כל אדם הוא לעשות טוב לזולתו. זהו המניע האמיתי, זהו המניע החזק, שגורם לכל בני האדם לעבוד למען זולתם. בני האדם אינם מודעים למניע העמוק והמקודש הזה. הם חושבים שהמניע הוא הרצון הפשוט לעשות כסף, להתעשר, להרוויח, לחיות חיים טובים וכדומה. אולם מניעים אלו אינם אלא כיסוי למניע העמוק והחשוב, והוא רצונו של האדם להיטיב לזולתו.
בגישתו זו של ר' דוד משקף הוא את אחד היסודות של התפיסה החסידית, הגורסת כי המניעים השונים הגורמים לנו לעשות דברים שונים בחיינו אינם אלא כיסוי למניעים אמיתיים יותר ומקודשים יותר, שיסודם הוא עולם הרוח והכמיהה אליו.
בדרך זו מקבלים מניעים או תשוקות שונות משמעות מקודשת, כמו למשל בפסוק "הנה ימים באים נאום ה' והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'". הרעב הפיזי אינו אלא רעב רוחני המתלבש למראה עינינו בדמותו של רעב פיזי, אולם יסודו בתשוקה לדבר ה'. ר' דוד מזהה את הצורך של בני האדם לעסוק במלאכה כצורך עמוק ביותר של בני האדם להיטיב עם זולתם, אלא שבעולם המעשה מקבל הצורך הזה לבוש של עיסוק במלאכה.
העובדה שהאדם מקבל כסף עבור המלאכה עלולה לפגום באיכות הכוונה הפנימית שעליה מדבר ר' דוד. האדם הופך למי שעובד למען הכסף, והכוונה העמוקה של הטבה עם הזולת הולכת ונעלמת מן המודעות האנושית. אולם גם לקיומו של המניע הכספי מוצא ר' דוד את הצידוק: הכסף נועד על מנת לאפשר לאנשים להמשיך ולעסוק במעשי החסד שהם עוסקים בהם בשעת מלאכתם. בדרך זו הופך ר' דוד את הסיבה לתוצאה ואת התוצאה לסיבה. הכסף אינו הסיבה למלאכה, אלא להיפך, הסיבה למלאכה היא הצורך להיטיב לזולת, והכסף אינו אלא תוצאה אגבית שנועדה לאפשר את המשך מעגל החסד.
מתוך עדותו של ר' יצחק מוורקי עולה כי בשעה שדיבר ר' דוד ראה ר' יצחק שפניו של האופה הולכים ומאירים. הרגעים הראשונים בהם פוגשים ר' דוד ור' יצחק את האופה הם רגעים של אי נעימות מצדו של האופה. הוא חש שנתפס בעיסוק בדברים גשמיים בזמן שהיה צריך לעסוק בדברים הרוחניים התואמים את שעת החצות.
התנהגותו של ר' דוד משקפת לאורך כל הסיפור את המסר של ההטבה לזולת: הוא אינו מוכן להעיר איש כדי למצוא מקום לישון, והוא נוטל על עצמו את המשימה לנחם את האופה שאינו חש בנוח. ר' דוד חושף בכך את נקודת העומק של האור בתוך החושך.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
