ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יום העצמאות הולך ומקבל משמעות עמוקה משנה לשנה. זאת אנו למדים מיציאת מצרים. הרי המשמעות של היציאה התעצמה כאשר הגענו לארץ ישראל, והתעצמה עוד יותר כאשר נבנה בית המקדש, אז נוכחנו לדעת למפרע את המשמעות העמוקה של יציאת מצרים. וכמו שביציאת מצרים נאמר כי: "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" במובן זה שצריך לחוות איך היציאה ההיא נוגעת אליו במובן מסוים יותר מאשר נוגעת לדורות הראשונים. צריך להתבונן איך אצלו ניכר עוד יותר הערך הנצחי והמתמשך של יציאת מצרים, כך גם לגבי יום העצמאות. אנו צריכים להתבונן מה המשמעות של יום העצמאות בדורנו. בכל שנה עם ישראל מתחזק במדינתו. והכל פועל יוצא מעצם תקומת המדינה שגרמה לעלייה לארץ ישראל, להתיישבות בארץ, והארץ מטהרת ומתקדשת וארץ ישראל הפכה להיות מרכז התורה בעולם וירושלים למרכז התורה שבארץ ישראל. אמנם בדרך, מפעם לפעם יש מעצורים אבל המצב הכללי הוא שהמדינה והעם מתחזקים כל הזמן. הסכנות אמנם לא קטנות במשך הזמן, אך גם היכולת לעמוד בהם הולכת וגדלה.
אך עיקר גודלו של היום הזה הוא לא בהתבוננות על מה שכבר נתגלה לנגד עינינו. אלא היותו שלב לקראת גאולתנו השלמה שעתידה להיות כל כך גדולה ונפלאה, כל כך אידיאלית, שכל מה שמביא לקראתה מקבל גודל נפלא. ובוודאי שתקומת המדינה היא עליית מדרגה גדולה לקראת העתיד הגדול. ולכן השמחה היא גדולה מתוך עין צופיה אל הגאולה השלמה.
חיבור ללא פירוד בגאולה השלמה
מה יהיה אופייה של הגאולה השלמה - המהר"ל בנצח ישראל (פרק מז), מבאר איך תהיה הגאולה על פי דברי חז"ל ועל פי דברי הנביאים. נאמר בירמיהו (לא, ל-לב): "הנה ימים באים נאום ד' וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה... אחרי הימים ההם נאום ד' נתתי את תורתי בקרבם". על פי המדרש (שיר השירים רבה א, טו) מבואר שהתורה תהיה בקרבם ולא תשכח, כלומר יסתלקו הגורמים המשכחים, הגוף יזדכך והלב יהיה טהור. וכן בהושע (ב, יח) נאמר: "והיה ביום ההוא נאם ד' תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי". כלומר הקשר בין ישראל לקב"ה לא יהיה קשר של בעלות ושל כפיה אלא של אחדות מוסכמת. וזה מה שנאמר בירמיהו (לא, כא): "כי ברא ד' חדשה בארץ נקבה תסובב גבר", כלומר היוזמה לקשר תהיה מצד כנסת ישראל. ובהושע (ג, ה): "אחר ישובו בני ישראל ובקשו את אלוקיהם", וכותב המהר"ל (נצח ישראל שם) על הבקשה הזו של בני ישראל: "כי באחרית הימים ישובו אל ד' ויבקשו אותו, כי אז יתדבקו ישראל העלול בעלה, לא העלה בעלול... ואז תמצא שאי אפשר שיהיה בטול אל החבור הזה", כמו שאומר הושע (ב, כא): "וארשתיך לי לעולם" ומבאר המהר"ל פסוק זה וכותב:
החבור שיהיה לעתיד לישראל בהקדוש ברוך הוא יהיה לנצח, ולא יוסר הקשר הזה, ולא ינתק. ודבר זה מבואר בנחמות ישראל על ידי נביאיו, כמו שאמר הנביא הושע (ב, כא): "וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט בחסד וברחמים". הרי אמר כי החבור הזה, שהוא הארוסין, יהיה חבור עולמית, לא כמו שהיה בראשונה.
כעין זה מסביר ה'שם משמואל' (פירוש להגדה) את שאלת "חכם מה הוא אומר" בהגדה של פסח. ה'שם משמואל' מתייחס למילה 'ציוה' בשאלת החכם. לפי דבריו שאלת החכם היא: מדוע יש צורך בציווי על קיום רצון ד', מדוע שלא נקיים את המצוות מרצוננו הפנימי כשם שקיימו האבות את כל התורה כולה אף בלי שהצטוו? ומשיב כי המצב היום הוא עדיין לא שלם, אך לעתיד לבוא תהיה התבטלות מוחלטת לקב"ה, רצונו הפרטי של האדם יהיה מכוון לרצון ריבונו של עולם, ללא נגיעות אישיות, ולא יהיה צורך בציווי, וזהו אולי הרעיון העמוק במה שאמרו חז"ל: כי מצוות בטלות לעתיד לבוא (נדה סא, ב), כי הציווי יהיה בטל, ואת המעשה נעשה מרצוננו. ואז כאשר החיבור לקב"ה יהיה מצדנו הוא יהיה חיבור שלם.
פירוד שיביא לאיחוד גמור
הדרך להגיע אל השלמות הזו מוכרחת לעבור דרך משברים נוראים, דרך פירוד גמור שיביא לאיחוד גמור והתהליך מתרחש בד בבד, ככל שמתבטלת הכפייה כך יש יותר חופש, יותר ריחוק, אבל גם העבודה מתרוממת ונעשית יותר קרובה. מצד אחד הפירוד גורם להרס נורא ומאידך הוא מפתח חיבור חדש וחזק של קרבה. כך ראינו במהלך הדורות, תקופת ההשכלה והשוויון גורמים למשבר ולמולה צומחת תנועת החסידות של עבודת ד' מאהבה, והדברים קשורים ונובעים זה מזה. החופש גורם למתירנות ולמשבר אמוני ומאידך מביא איתו חפץ לעבודת ד' יותר פנימית מתוך הזדהות. מי שמביט במבט של אמונה רואה את הטוב הצומח מתוך הריקבון, מי שמביט בעין חיצונית, חולית, רואה רק את החיצוניות הנפולה. כשהמשבר מגיע לשיאו אז גם מופיעה הגאולה בשיאה. כך היה בקריעת ים סוף. מסכנת הכחדה גמורה יצאו לישועה שלמה. כך היה מבחינה רוחנית בהגיע ישראל למ"ט שערי טומאה אז יצאו לאמונה נפלאה, "ויאמן העם" (שמות ד, לא), "ויאמינו בד'" (שם יד, לא), כלומר שיא הניתוק מביא לשיא החיבור.
לעומת דברי המהר"ל שהגאולה תהיה מתוך התעוררות מלמטה, שנאמר: "נקבה תסובב גבר" (ירמיהו לא, כא), "ובקשו את ד' אלוקיהם" (הושע ג, ה). באים דברי הזוהר (פנחס, רכא, א) שבית המקדש השלישי יבנה על ידי ריבונו של עולם ולכן יהיה קיים לעולם. הקב"ה יגאל את ישראל כי נפלה בתולת ישראל ולא תקום מעצמה, אלא הוא יקימנה (זהר פקודי, רמ, א; ויקרא ו, א וראה אורות התחיה לב). והנביא אומר מחד "לא בחפזון תצאו" (ישעיהו נב, יב), ומאידך "פתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים" (מלאכי ג, א). על כרחך אין סתירה בין הדברים ובדרכים שונות תהיה הגאולה "לא בחפזון" ו"פתאום", כ"עני ורוכב על חמור" (זכריה ט, ט) וגם "עם ענני שמיא כבר אנש אתה" (דניאל ז, יג; סנהדרין צח, א). רעיון זה נמצא בדברי מרן הרב זצ"ל:
קרואים אנו לאורו של משיח, שיתנוצץ מכל העברים, מכל מסבות החיים, מכל הבחירות, מכל העצות, מכל משטרי הטבע, מכל ההשכלות ומכל הקדושות, מכל הנסים ומכל הנפלאות, והעני הרוכב על החמור בעצמו עם ענני שמיא כבר אנש אתה. (אורות ישראל ותחייתו ט)
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
סינון פסולת בשבת
איך ללמוד אמונה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
חידוש כוחות העולם
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
אוי ויי!
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך נראית נקמה יהודית?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
