ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
דווקא לאחר יום העצמאות, כששאלת המדינה היהודית והבטחת עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, עולה ביתר שאת על הפרק, ננסה לברר את שאלת כבוד האדם וחרותו מנקודת מבט זו.
מצד אחד, התורה מדגישה בפרשתנו, חזור והדגש, את היחס הנכון לעבד העברי:
"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד: כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ: וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב: כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד: לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקיךָ" (ויקרא כ"ה לט-מג).
"וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ ...גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ:...כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם (ולא עבדים לעבדים) אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹקיכֶם" (שם, מז-נה).
התורה מגבילה את העבדות לשש שנים ומבקרת בחומרה את מי שבוחר מרצונו להישאר בעבדותו עד היובל.
חז"ל קבעו ככלל: "כי טוב לו עמך - עמך במאכל ועמך במשתה, שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר, אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש, אתה ישן על גבי מוכים והוא ישן על גבי התבן, מכאן אמרו: כל הקונה עבד עברי, כקונה אדון לעצמו" (קידושין דף כ ע"א).
מאידך גיסא, התורה קובעת בפרשתנו:
"וְגַם מִבְּנֵי הַתּוֹשָׁבִים הַגָּרִים עִמָּכֶם מֵהֶם תִּקְנוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם אֲשֶׁר עִמָּכֶם אֲשֶׁר הוֹלִידוּ בְּאַרְצְכֶם וְהָיוּ לָכֶם לַאֲחֻזָּה: וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ" (שם, מה-מו).
לכאורה, התורה נגד עבד עברי, אבל בעד עבדות של כנענים. כך, לכאורה, נפסק גם להלכה. שהרי במסכת סוטה מצינו: "לעולם בהם תעבודו - רשות, דברי רבי ישמעאל, ר' עקיבא אומר: חובה" (דף ג ע"א) והלכה כרבי עקיבא.
ננסה להציע את הפתרון הבא.
המצווה הראשונה שנצטוו ישראל במצרים הייתה, לשחרר את כל העבדים (בלי כל הבדל). כך מפורש בירושלמי: "א"ר שמואל בר רב יצחק 'וידבר ד' אל משה ואל אהרן ויצוום אל בני ישראל' [שמות ו' יג] על מה ציוום על פרשת שילוח עבדים" (ראש השנה פרק ג ה"ה). (זו גם המצווה הראשונה, בפרשה הראשונה אחרי מתן תורה, הפעם רק על עבד עברי).
התורה אסרה את סימונם של העבדים הכנענים בדרך אכזרית. כל עבד כנעני שיסומן על ידי אדונו באמצעות פגיעה באחד מעשרים וארבע ראשי איברים (כמו שן ועין) ישוחרר. חז"ל לימדונו: "לעבודה נתתים ולא לבושה" (נדה דף מז ע"א) לכן נפסק כי: "עבד כנעני אסור לביישו, שנאמר: לעלם בהם תעבדו, לעבודה נתתיו ולא לבושה, ולכן לא יבזהו לא ביד ולא בדברים".
נוסיף על כך, כי כל עבד כנעני עובר תהליך של גיור. העבד חייב במצוות רק באופן חלקי, אבל מקבל על עצמו את יסודות האמונה. שחרורו עלול לגרום לו לחזור אל ימיו כעובד עבודה זרה.
התורה לא אסרה את העבדות מאחר והעולם לא היה יכול להתקיים, עד המהפכה התעשייתית, ללא עבדים. אבל, התורה שידרה גם מסר כפול וברור לכל הדורות:
הראשון - עבדות היא מצב של בדיעבד ולא לכתחילה.
השני – עליך לדאוג לעבדך גם מבחינה רוחנית-אמונית ולנהוג בו כבן אנוש, אין להתאכזר אליו ואפילו לביישו אסור לך.
הבה נודה לקב"ה גם על ההתקדמות הרוחנית והקידמה הטכנולוגית, שאפשרה את ביטול העבדות ונתפלל כי הערכים של דאגה לצדדים הרוחניים, אי התאכזרות ומתן כבוד לכל מי שנברא בצלם אלקים ינחו אותנו בכל דרכינו ויונחלו לכלל האנושות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
