ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מסכת ראש השנה דף י"א ;">

בית מדרש גמרא ראש השנה Bookmark and Share
גירסת הדפסה האזן לשעור (20 ד') הורד mp3
שלח לחבר

י"ט אייר התשע"ד

מסכת ראש השנה דף י"א


נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל

(י: 5- עד יב. נקודותיים באמצע)

חלק א – ברייתא - מתי נברא העולם?

אירועים שבהם נחלקו:

 

ר"א - תשרי

ר' יהושע - ניסן

נברא העולם

1. בראשית א, יא - וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן.

בתשרי העצים מלאים.

[תגובה לר' יהושע – זה ברכה לדורות הבאים, אבל העץ נברא כשהוא מלא].

1. בראשית א, יב - וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב.

בניסן יציאת הפירות.

[תגובה לר"א – הכוונה היא שהעצים נבראו כבר גדולים עם היכולת לעשות פירות].

2. בראשית ב, ו - וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה – זמן הגשם הוא בתשרי.

2. תהלים סה - מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה (בריאת העולם)... לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן (הבהמות הרות) וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ -

נולדו ומתו האבות

מלכים א ח,ב - וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי.

כינוי לתשרי – שנולדו בו איתני עולם שהם האבות:

  1. איתנים = חוזק (איתן מושבך).
  2. מיכה ו,ב - שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יְקֹוָק וְהָאֵתָנִים מֹסְדֵי אָרֶץ.

+ שה"ש ב,ח - קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים (בזכות האבות) מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת (בזכות האמהות).

תגובה לר' יהושע – שבניסן יש לאילנות זיו ויש לברך עליהם.

על חודש אייר כתוב (מלכים א, ו) - וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַיקֹוָק.

כינוי לאייר – שבאייר כבר נולדו זיוויתני עולם.

תגובה לר"א – תשרי תקיף במצוות.

לשניהם נפטרו בחודש שבו נולדו –

ממשה רבינו – (דברים לא, ב) - וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם..." – שמלאו ימיו – מכאן גם לשאר הצדיקים.

(יא: 5+)

בניסן נגאלו, ועתידין להיגאל ב:

תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ

+

ישעיהו כז,יג - וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר

שמות יב, מב - לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיקֹוָק לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם – שה' שומר לילה זה גם לגאולה העתידית.

תגובת ר"א – משומר מן המזיקים.

(יא. רבע תחתון)

אירועים שבהם לא נחלקו -

  1. 1.בפסח נולד יצחק –

"למועד אשוב אליך" – עכשיו זה מועד, ובמועד הבא תיפקד –

עמדו בתשרי ונולד בפסח (היתה שנה מעוברת, ואם נוריד שבועיים לטהרתה יוצא 6 וחצי (ומי שיולדת בשביעי יכולה ללדת גם באמצע החודש)).

  1. בראש השנה נפקדו שרה רחל וחנה

לגבי ראש השנה – "זכרון תרועה"

חנה ורחל – כתוב בהן זכירה,

ושרה נלמדה מחנה (כתוב בהן פקידה).

  1. בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים + בטלה עבודה מאבותינו במצרים –

תהלים פא -

(ד) תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ:

(ה) כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב:

(ו) עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע:

(ז) הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה (=שמות ו,ו - וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם).

  1. בניסן נגאלו – כפשט התורה.
  2. קבוצת הכוכבים כימה
  3. ה' לקח ממנה שני כוכבים בשביל המבול,
    (בברכות נט מסופר שאחר כך ה' סתם את החור עם שני כוכבים מקבוצת עיש).
  4. לר' יהושע אמורה להיות בסוף הלילה באייר וה' העביר ליום.
  5. השינוי בסדרי הטבע –

(הגענו יא: 4+. דילוג לאמצע העמוד)

חלק ב – מתי התחיל המבול (י"ז החודש השני) –

ר' יהושע – אייר

ר"א – חשון

הערות:

לר' יהושע – העברת כימה ליום,

לר"א – שהמים היו רותחים.

  1. 3."בחודש השני" – קשה לר"א – שני למה?

הכוונה שני לגזר הדין של המבול שניתן בתשרי.[1]

  1. להלכה – כר' יהושע (הבריאה בניסן),

לגבי הגילאים –

חכמי האומות – גם ניסן, חכמי ישראל – מתשרי.

נספח - הפסוקים

בראשית ז, יא -

(יא) בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ:

בראשית ח, יג-יד –

וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ וַיָּסַר נֹחַ אֶת מִכְסֵה הַתֵּבָה וַיַּרְא וְהִנֵּה חָרְבוּ פְּנֵי הָאֲדָמָה. וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ יָבְשָׁה הָאָרֶץ.


[1] יש כאן שני קשיים:
1. למה לא פשוט לומר שהכוונה לחודש השני לבריאת העולם?

2. רש"י כותב שכיוון שהגמרא מקשה כך, היא מבינה ש"בחודש השני" לא מלמד אותנו שהמבול התחיל בחשוון, אלא לומדים את זה מכך שסיום המבול היום "בראשון". וקשה למה בראשון כן מובן שזה בחודש הראשון לבריאת העולם, ו"בחודש השני לא". ויתכן שכיון ששם לא נאמר "בחודש" אלא רק בראשון, זה מובן שזה לא בא בתור "שם החודש", אלא מיספור החודש.  

 

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il

בית המדרש החדש נמצא בתהליכי בנייה סופיים,
בוא ותתחדש אתנו בגירסת הנסיון!



אל תציג לי הודעה זאת שוב