ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- אליבא דהלכתא ברכות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
מצא בדפים שלמדנו השבוע את הגמרא העוסקת במעלת תפילה בבית הכנסת וציין אותה ________________________________
ב. האם יש עניין להתפלל ב'בית כנסת' בלא 'ציבור'? ראה בקטע הבא מדברי רבינו יונה וכתוב האם כן או לא ומדוע.
'אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין. ואומרים הגאונים ז"ל שאפי' כשאין האדם הולך לבהכ"נ יש לו לשער שיתפלל בשעה שמתפללין הקהל. ועוד אמרו שאפילו כשאין הצבור מתפללין יש לו לאדם להתפלל בבהכ"נ מפני שהוא קבוע ומיוחד לתפלת צבור'.
__________________________________________________________________________________________________________
ג. לפי רבנו יונה, האם יש עניין להתפלל ב'ציבור' בלא 'בית כנסת'? נמק.
__________________________________________________________________________________________________________
ד. האם מפורש בגמרא חיוב להתפלל בציבור או רק מעלה למי שמתפלל בציבור שתפילתו נשמעת? ________________________
ה. נסה לענות על השאלה האחרונה, האם תפילה בציבור היא חיוב או מעלה, לפי לשון פסק השו"ע אורח חיים סימן צ סעיף ט:
ישתדל אדם להתפלל בב"ה עם הציבור, ואם הוא אנוס שאינו יכול לבוא לב"ה, יכוין להתפלל בשעה שהציבור מתפללים, והוא הדין בני אדם הדרים בישובים ואין להם מנין, מ"מ יתפללו שחרית וערבית בזמן שהציבור מתפללים, סמ"ג. וכן אם נאנס ולא התפלל בשעה שהתפללו הציבור והוא מתפלל ביחיד, אעפ"כ יתפלל בב"ה.
__________________________________________________________________________________________________________
ו. האחרונים דנו רבות בדברי השולחן ערוך הנ"ל האם תפס שתפילה בציבור היא חיוב או מעלה.
תשובה מאוד מרכזית בעניין היא של רבי משה פיינשטיין, ב'אגרות משה' אורח חיים חלק ב' תשובה כז':
הנה להתפלל בעשרה הוא חיוב מצוה על האדם ולא רק הדור ומעלה בעלמא.
דהא לפרש"י פסחים דף מ"ו וחולין דף קכ"ב מחוייב לילך עד ד' מילין כשהוא לפניו בהולך בדרך אף שטוב לפניו יותר ללון כאן, וגם מחוייב לחזור לאחוריו עד מיל ונפסק כן בש"ע סימן צ' סעיף ט"ז, ומזה מובן שעד מיל מחוייב לילך אף כשהוא בביתו ומפורש כן בערוך השלחן סעיף כ' ובמ"ב ס"ק נ"ב...
על כל פנים כיון שחזינן שצריך לטרוח הרבה מוכרחין לומר שהוא חיוב מצוה על האדם להתפלל בעשרה. ומה שלא חייבו אף לטרוח טובא הוא משום דאף במצות עשה דאורייתא איכא שיעורים, שלא כבאיסורים שבכל אופן אסור, דלא נחשב אונס לא בהוצאת ממון ולא בטירחא להתיר האיסורין, דהא כשצריך להוציא הרבה ממון הוא אונס לפוטרו מהעשה, לכן גם טירחא היה שייך להחשיב אונס אך הוא אונס קטן לגבי מצות הרבה אף באלו שהן רק מדרבנן, ולכן במצוה זו דהצריכו להתפלל בצבור הקלו להחשיב זה לאונס כשהוא הלוך יותר ממיל...
ואין לדייק מלשון 'ישתדל אדם להתפלל בביהכ"נ עם הצבור' שבסעיף ט' לומר שהוא רק מעלה בעלמא, דגם על חיוב שייך לשון זה, דהוא מכיון שטירחא מרובה כהליכה יותר ממיל פטור, הרי יש לדמות גם שאר טירחות שמזדמן לאדם לומר שהוא כטירחא דיותר ממיל, אבל כיון דיצטרך בעצמו לדון זה שיש דבר שהוא טירחא לזה ולא לזה, לכן אמר לשון ישתדל אדם דהכוונה הוא שלא יקל לדמות כל טירחא לטירחא דיותר ממיל אלא יחמיר בהרבה פעמים שלא יהיה לו ברור שהוא טירחא גדולה דצריך שידון בכובד ראש על זה.
ואף שבגמ' ברכות דף ח' איתא שהוא משום דבצבור נשמע ומתקבל התפלה וכן הוא ברמב"ם רפ"ח מתפלה, מסתבר שזה עצמו עושה החיוב דאם לא היה אפשריות לתפלתו של האדם להתקבל אפשר שלא היתה תפלה כלל ולא היה יוצא ידי מצות תפלה, ורק מכיון שכל תפלה אפשר שתתקבל יוצא אדם במצות תפלה משום שאף אדם שלא זהיר במצות אפשר שיש לו זכות שתתקבל תפלתו לרצון בזכות אבותיו וגם בזכות האמונה בהשם ית' וקיומו מצות תפלה עתה.
האגרות משה נקט שתפילה בציבור היא __________________________________________________________________________
הראיה שלו היא מכך ש _______________________________________________________________________________________
הוא מעיר שמלשון השו"ע משמע ש _____________________________________________________________________________
אך ניתן ליישב את השו"ע כך __________________________________________________________________________________
את לשון הגמרא אצלנו שעסקה רק במעלת תפילה בציבור הוא מבאר __________________________________________________
[שים לב לחידוש הנפלא בתשובה לשאלה האחרונה אצל האג"מ, שה'מעלה' היא היוצרת את ה'חיוב'! חזק!]
ז. במקום אחר נשאל האגרות משה שאלה ששייכת מאוד היום: "בדבר אחד שמרגיש שכשמתפלל ביחידות מכוין את לבו יותר לשמים מבשעה שמתפלל עם הצבור איך יעשה, אם תפלה בצבור עדיף או ביותר כוונה עדיף" (ח"ג ס"ז).
ובלשון זמננו, יהודי שלהתפלל בקצה ההר עם בריזה מטורפת וזריחה מדהימה מול העיניים, מעיפה לו את התפילה לשמיים הרבה יותר מאיזה בית כנסת משמים במניין של בעלי בתים מריצים, נעבעך...
כיצד יפסוק לפי התשובה הקודמת וכיצד ינמק פסיקתו? _____________________________________________________________
ח. השו"ע פטר מתפילה בציבור 'אנוס'. מה הגדרת אנוס? כתוב לפי המגן אברהם ובאר את הראיה שלו מהגמרא.
אנוס. פירוש שתש כוחו אף על פי שאינו חולה. דאם היה רב נחמן חולה א"כ מאי שאל לו מ"ט לא אתי מר לבי כנישתא אלא ע"כ שלא היה חולה ממש:
__________________________________________________________________________________________________________
ט. לפני כשנתיים נפטר בירושלים הרב מנשה קליין. תלמיד חכם גדול, מחובר לכלל ולא מפלגתי, שחיבר שו"ת בשם 'משנה הלכות' ובו שבעה עשר כרכים. הוא היה בעל ענווה גדולה ובכל תשובותיו הוא חותם 'מנשה הקטן'. ראה כיצד הגיב למחבר אחד שכתב שתפילה בציבור היא רק מעלה ולא חיוב (חלק יא' סימן סז' בשו"ת משנה הלכות):
ועל מה שכתב בשם מחבר אחד שאין מצוה להתפלל בציבור כלל.
שרי ליה מריה לאותו המחבר שכתב דברים כאלו ומה נאמר ומה נדבר אם כל כך גברה הע"ה בעולם שמחברים ספרים כאלו ושותקים להם ויפה עשה שלא ציין שם המחבר כי לא אאמין שיצאו דברים כאלו מאדם כשר ור"א שחרור שתי עבדים להתפלל בציבור ובגמ' (ברכות מ"ז גיטין ל"ח) פריך והיכי עבד הכי והאמר רב יהודה כל המשחרר עבדו עובר בעשה שנאמר לעולם בהם תעבודו ומשני מצוה שאני ופריך והא מצוה הבא בעבירה היא ומשני מצוה דרבים שאני ועיין הגהות הב"ח שם ובביאור הסוגיות ובטוש"ע א"ח סי' צ' ס"ט ובבאה"ט ומ"ב שם באריכות. עכ"פ חס מלהזכיר והשם ירחם.
הראיה שהרב קליין מביא לשיטתו היא ___________________________________________________________________________
י. האם ששה שמתפללים ועוד ארבעה שמשלימים להם נחשב הדבר לתפילה בציבור?
דייק מפסק המ"ב (סימן צ' סקכ"ח): 'ועיקר תפלה בצבור הוא תפלת י"ח דהיינו שיתפללו עשרה אנשים שהם גדולים ביחד'
__________________________________________________________________________________________________________
דייק מלשון הרמב"ם (פ"ח מהלכות תפילה הלכה ד): 'וכיצד הוא תפילת הצבור יהי' אחד מהם מתפלל בקול רם והכל שומעים, ואין עושין בפחות מעשרה גדולים ובני חורין וש"צ אחד מהם, ואפילו היו מקצתן שכבר התפללו ויצאו י"ח משלימין מהם לעשרה, והוא שיהי' רוב העשרה שלא התפללו'
__________________________________________________________________________________________________________
יא. לסיכום, הסבר את הטעם הנפלא שהביא הרב חיד"א בשם המבי"ט למעלת תפילה בציבור:
וכמו שכתוב בפרק אלו נאמרין [סוטה ל' ע"א] בענין האשכול שטענו ח' בני אדם. וגמירי כל טונא דמדלי אינשי אכתפיה תלתא דטועניה היכא דמטעינו אחר, ובאבני הירדן שכל אחד היה מגביה על כתיפו שיערו כל אבן מ' סאה, והאשכול היה תתק"ס סאין, ק"כ סאין לכל אחד, שני שלישים יותר ממשאו. וכל שכן בדברים האלהיים שתתעלה יותר ענין המצוה בהתאחד בה כמה בני אדם מכפי הערך לכל אחד.
__________________________________________________________________________________________________________
עבודת ה' לחופש
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
