ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- אליבא דהלכתא ברכות
__________________________________________________________________________________________________________
ב. עיין בתוספות ד"ה 'לק"ש כותיקין'.
1. תוספות הבין בהוא-אמינא שלו שאביי פסק שחובה לומר ק"ש כותיקין, לפני הנץ. אין לק"ש זמן אחר. ומשום כך הקשה שבשתי גמרות אחרות למדנו שני זמנים אחרים לק"ש. ציין את הגמרות האלו –
______________________________________________
2. לכן מסיק התוספות שבאמת זמן ק"ש מתחיל ב __________ ומסתיים ב____________ וק"ש כותיקין היא רק _____________.
3. בהמשך מקשה התוספות מגמרא מפורסמת ביומא דף לז עמוד ב, על הילני המלכה שעשתה נברשת של זהב. מה קושייתו וכיצד מתרץ אותה?
_________________________________________________________________________________________
[האם אתה מקבל את התירוץ של תוספות בסבבה. או שיש לך קצת קווץ' בלב?]
ג. התוספות אצלנו הוא חלקי. הוא מביא שיטה אחת כדי ליישב את הסוגיות בברכות והסוגיה ביומא. לעומת זאת, בתוספות במסכת יומא הובאה השיטה הנ"ל בשם ר"י, ושיטה נוספת בשם ר"ת:
ורבינו תם פירש דזמן קריאת שמע הוי אחר הנץ החמה. כמתניתין דהכא. וכרבי שמעון. והוותיקין היו ממהרין שלא כדין קודם הנץ החמה בשביל חובת התפלה כדי לסמוך גאולה לתפלה שתהא עם שמש... וקשה, דמצותה עם הנץ החמה משמע דזה עיקר מצות ק"ש. עוד קשה לומר שלא יהא הלכה כאביי דהוא בתראה. מיהו רבינו תם פירש דאביי נמי הכי סבירא ליה, והא דקאמר לק"ש כוותיקין סימנא בעלמא, כלומר סמוך להנץ כוותיקין, ולא כוותיקין לגמרי, דאילו וותיקין מקדימין ואנו מאחרין אחר הנץ. ועוד הביא ראיה מפרק שני דמגילה (דף כ.) וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד הנץ החמה וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר אלמא דבר שזמנו ביום מצותו אחר הנץ.
1. מה שתי הראיות של רבינו תם במסכת יומא לכך שזמן ק"ש מתחיל אחרי הנץ, והותיקין בעצם עושים שלא כדין?
_____________________________________________________________________________________________________
2. איך ר"ת מסתדר עם אביי במסכת ברכות?
______________________________________________________________________
ד. השיטה השלישית בראשונים בנוגע לזמן ק"ש בכלל ולותיקין בפרט היא שיטת רבנו יונה:
הנה למדנו שיש בזמן התחלת ק"ש שני זמנים לדברי הכל. הראשון אחר שעלה עמוד השחר בדיעבד כגון בשעת הדחק והשנית זמן קריאתה לכתחלה והוא משיראה את חבירו ברחוק ארבע אמות ויכירנו. וכמו כן יש שני זמנים בסוף הזמן, אחד לכתחלה ואחד בדיעבד, ואפילו לותיקין, האחד לכתחלה והוא עד שתנץ החמה, והשנית בדיעבד והוא עד ג' שעות כר' יהושע.
וראיה לדבר דאין זמנה לכתחלה אלא עד הנץ החמה בלבד מדתנן בפרק מי שמתו (ד' כב ב) ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא אלמא משמע דמש"ה הצריכוהו לקרות במים כדי שלא תעבור זמנה ואם איתא דזמנה לכתחלה אחר הנץ החמה למה הצריכו אותו לקרותה במים.
סכם את שלושת השיטות עליהם למדנו לגבי זמן ק"ש של שחרית ומהות הותיקין:
ר"י –
___________________________________________________________________________________________________
ר"ת –
_________________________________________________________________________________________________
ר' יונה –
_______________________________________________________________________________________________
ה. כאיזו שיטה פסק הרמב"ם (הלכות ק"ש א, יא)?
______________________________________________________________
ואי זה הוא זמנה ביום מצותה שיתחיל לקרות קודם הנץ החמה כדי שיגמור לקרות ולברך ברכה אחרונה עם הנץ החמה, ושיעור זה כמו [עישור] שעה קודם שתעלה השמש ואם איחר וקרא קריאת שמע אחר שתעלה השמש יצא ידי חובתו שעונתה עד סוף ט שלש שעות ביום למי שעבר ואיחר.
ו. כאיזה שיטה פסק מרן השולחן ערוך (נח, א)?
___________________________________________________________________
"זמן קריאת שמע של שחרית משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת, ברחוק ד' אמות, ויכירנו. ונמשך זמנה עד סוף ג' שעות, שהוא רביע היום. ומצוה מן המובחר לקרותה כוותיקין שהיו מכוונים לקרותה מעט קודם הנץ החמה כדי שיסיים קריאת שמע וברכותיה עם הנץ החמה ויסמוך התפלה מיד בהנץ החמה. ומי שיוכל לכוין לעשות כן שכרו מרובה מאד".
[למעיינים התותחים: נסו לחשוב מדוע השמיט השו"ע ולא פסק את המשנה בברכות כב עמוד ב]
ז. ל'תפילת כותיקין' יש שני מרכיבים, קריאת שמע לפני הנץ, ושמונה עשרה אחרי הנץ.
והשאלה היא מה העיקר? איפה ה'הידור מצוה' של אנשי הותיקין (=רש"י: אנשים ענווים ומחבבין מצוה), בקריאת שמע שלפני או בשמונה עשרה שאחרי ?
הנטייה הבסיסית שלנו היא שה'נקודה' של ותיקין זה רגעי השקט בהם מתחילים תפילה בלחש כשהחמה זורחת, אך הנצי"ב טוען שהעיקר הוא הקריאת שמע שלפני הנץ!
1. הבא ראיה לאחד משני צדדי השאחה מדברי רש"י אצלנו בדף ט והסבר ראייתך.
____________________________________________________________________________________________________
2. הבא ראיה לאחד הצדדים מדיוק בגמרא בדף כו: 'מצוותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום'.
____________________________________________________________________________________________________
3. הבא ראיה מדיוק בדברי השאילתות דרב אחאי גאון: 'ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה'.
____________________________________________________________________________________________________
4. הבא ראיה מדברי התוספתא הבאים:
'אמר רבי יהודה, פעם אחת הייתי מהלך אחר רבי עקיבא ואחר רבי אלעזר בן עזריה, הגיע זמן קריאת שמע, כמדומה אני שנתיאשו מלקרות אלא שעוסקין בצרכי ציבור, קריתי ושניתי ואחר כך התחילו הן וכבר נראתה חמה על ראש ההרים'.
_______________________________________________________________________________________________________
ט. הנפקא מינה למעשה בשאלה בסעיף הקודם היא ביהודי שפקח את עיניו בבוקר חמש דקות לפני הנץ החמה. אין לו מספיק זמן להתארגן ולהתפלל שמונה עשרה עם הנץ, אך לומר כעת רק קריאת שמע לפני הנץ הוא יכול. האם יש עניין שיעשה כך?
ראה את פסק שולחן-ערוך-הרב בסימן נח סעיף ד, והסבר לפי איזה צד בשאלה הוא מסתדר:
ויש אומרים שגם משום חובת קריאת שמע היו מקדימין לקרותה קודם נץ החמה לפי שלכתחלה יש לקרותה בשעה שהוא שעת קימה לרוב בני אדם כמו שנתבאר ועד נץ החמה קמים רוב בני אדם שאין ישנים אחר נץ החמה אלא בני מלכים וכיוצא בהם לפיכך מי שאינו יכול לכוין לעשות כוותיקין אי אפשר לו לסמוך גאולה לתפלה לכתחלה אלא א"כ יוכל לכוין שיקרא לפחות פרשה ראשונה קודם נץ החמה... והעיקר כסברא הראשונה ואעפ"כ נכון לחוש לסברא האחרונה ולקרא לפחות פרשה ראשונה קודם נץ החמה אף על פי שעדיין לא לבש ציצית ותפילין
____________________________________________________________________________________________________
י. מי שמגיע לתפילה לפני זמנה ואומר את מה שכתוב בסידור לפני 'הודו' רואה שיש שם קריאת שמע. מדוע?
1. ענה לפי הטור סימן מו':
לפיכך אנחנו חייבים להודות לך ולשבחך ולפארך... וליתן שבח והודיה לשמך אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו אשרינו שאנו משכימין ומעריבין ערב ובוקר בכל יום פעמים ואומרים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. ורבינו יהודה החסיד היה רגיל לומר אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. והיה מכוין לצאת בו י"ח ק"ש משום שפעמים כשעושין קרובץ מתעכבים מק"ש עד אחר זמנה ואמר שהיה יוצא בזה כדאיתא בברכות שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד זו היא קריאת שמע של רבי יהודה הנשיא
__________________________________________________________________________________________________________
2. וענה לפי הבית יוסף שם:
ועכשיו נהגו העולם לומר פסוק ראשון של קריאת שמע כרבי יהודה הנשיא, משום דקריאת שמע בציבור הוי אחר הנץ החמה, ולכך קורין אותו פסוק קודם, שמא שעת קריאת אותו פסוק יהיה קודם הנץ החמה
__________________________________________________________________________________________________________
3. מה הראיה שיש מדברי הבית יוסף לאחד מצדדי השאלה בסעיף ח?
__________________________________________________________________________________________________________
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
האם מותר לפנות למקובלים?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
איך ללמוד גמרא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה המשמעות הנחת תפילין?
אי אפשר לבד!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
