ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- מצוות לימוד תורה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"בחד בשבא לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא" (ביום הראשון בשבוע לא אמר להם ה' כלום, משום חלישות הדרך) - כדי להגיע למצב של קדושה אי אפשר לזלזל בגוף ולהותיר אותו בחולשתו, כאילו "הקדוש ברוך הוא שונא הגוף ומבקש לאבדו" (שמונה פרקים לרמב"ם, ד). בראשיתה של עבודת ה' קיימים אמנם שלבים של זהירות ופרישה מן הגסות של החומר, אולם אין התורה נלחמת כנגד עצם כוחות החיים. חכמים מלמדים אותנו כי ביום הראשון בשבוע של קבלת התורה, הקדוש ברוך הוא עדיין לא נתן שום ציווי לעם ישראל, כדי לאפשר להם מנוחה גופנית לפני מתן תורה. לפני שמקבלים תורה צריך קודם כול להיות בני אדם עם גוף, שמחה וכוחות חיים בריאים.
"בתרי בשבא (ביום השני בשבוע) אמר להו: 'ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש'" – השלב השני באותו שבוע היה הכרזת המטרה הסופית. לאחר וידוא שהכוחות הגופניים מצויים במילואם, וטרם הכניסה לתהליך ארוך של עמל רוחני מייגע הכולל דיכוי של צדדים גופניים שליליים – צריך להבין לאן חותרים. כך פותח הספר מסילת ישרים , אחד מספרי המוסר המרכזיים של עם ישראל: "יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם... למה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו" (מסילת ישרים, א). ידיעת המטרה הסופית מעניקה לאדם את הכוח ואת הביטחון לאורך הדרך. הידיעה מגלה מהו הטבע הפנימי המצוי בנו בכוח, פוטנציאל שיצא בוודאות אל הפועל גם אם לעתים זה לא נראה כך.
"בתלתא בשבא אמר להו מצוות הגבלה" (ביום השלישי בשבוע נאמר להם הציווי להישמר מלעלות להר) – ביום השלישי ה' מצווה את עם ישראל להגביל את הגישה להר סיני. לאחר שמציבים את האידיאל השלם כנקודת שאיפה, מתעורר באופן טבעי הרצון "לעלות בהר" ולהתקדש. ברגע הזה יש להיזהר מפני התפרצות לא מבוקרת וקפיצת מדרגות. לאחר שאדם מחליט לנהל את חייו מתוך תורה, יש חשש שידלג על מדרגות ויתרסק. לכן נצרכת הגבלה המרסנת את השקיקה הרוחנית. הגבלה זו בונה מהלך מסודר ומדורג של התעלות בעבודת ה'.
"ברביעי עבוד פרישה" (ביום הרביעי בשבוע נאמר הציווי לפרישה מחיי אישות למשך שלושה ימים עד מתן תורה) - רק לאחר התוודעותנו לאידיאל הישראלי הסופי, שהוא קידוש נטיות החיים והגוף (וכן לצורך מהלך מבוקר ואיטי שירומם אליו) - מגיע שלב הפרישה. כדי להתעלות מבחינה רוחנית אין מנוס מן המלחמה בצדדים העכורים של החיים, מלחמה הכוללת בתנאים מסוימים אף פרישה מן החומרנות. אולם כעת, לאחר ההבנה מהי המטרה הסופית, הפרישה אינה נעשית מתוך שנאת החיים, אלא מתוך ההבנה שכדי שהחיים יופיעו במלואם יש צורך בניתוק זמני מהם.
לאחר כל ההכנות הללו קיבל עם ישראל את התורה, מאורע שאנו מציינים מדי שנה בו' בסיוון. הסיבה שנהגו לאכול בחג שבועות מאכלי חלב היא מפני שבשיר השירים התורה נמשלה לחלב: "דבש וחלב תחת לשונך" (שיר השירים ד, יא). הדרשה הזו מספקת גם פרנסה לקונדיטוריות לדורי דורות.
מנהג נוסף, לא פחות חשוב מאכילת עוגת גבינה, הוא להישאר ערים בליל ו' בסיוון וללמוד תורה כהכנה לקראת קבלת התורה, מה שמכונה "תיקון ליל שבועות". אחד ההסברים למנהג הזה הוא שיש לנו כאן אמירה: לימוד התורה אינו יכול לבוא בקלות! אי אפשר להתעלות מעל הצדדים הנמוכים של האישיות אם האדם נותר פסיבי. הדרך היחידה ליצור שינוי בנפש היא על ידי עבודה קשה . זוהי עבודה מלאת חדוות יצירה, מלאת שמחה, אבל עבודה קשה. כאשר אדם ניגש לתורה הוא חייב לבוא עם מוכנות נפשית ליצור שינוי בחייו: שינוי בדעותיו, ברגשותיו, במעשיו. לבוא עם מוכנות ליצור מהפך באישיות, מהפך שייתכן שידרוש בשלב ראשון שידוד מערכות טוטאלי.
פעם בשנה אנחנו לומדים בזמן לא נוח בעליל – בלילה. שיבוש סדר היום שלפני ליל שבועות ואחריו - שש שעות שינה לפני הלילה וארבעים ושמונה שעות אחריו כדי להתאושש - כל אלה לכאורה אינם מצדיקים את ארבע שעות הלימוד נטו (במקרה הטוב) של ליל שבועות, שגם הן רוויות עפיצות. אבל מסתבר שכן. תיקון ליל שבועות אינו רק לימוד כמותי. יש כאן אמירה חינוכית: כדי לקבל את התורה אנו זקוקים פעם בשנה להתגבר על החולשות, להתגבר על הלילה. ומי שמתגבר על הלילה גם יראה את אור היום.
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
למה ללמוד גמרא?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
דיני פלסטר בשבת
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך ללמוד אמונה?
כשר קצר ולעניין!
מסירות או התמסרות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
