ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- מצוות לימוד תורה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"בחד בשבא לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא" (ביום הראשון בשבוע לא אמר להם ה' כלום, משום חלישות הדרך) - כדי להגיע למצב של קדושה אי אפשר לזלזל בגוף ולהותיר אותו בחולשתו, כאילו "הקדוש ברוך הוא שונא הגוף ומבקש לאבדו" (שמונה פרקים לרמב"ם, ד). בראשיתה של עבודת ה' קיימים אמנם שלבים של זהירות ופרישה מן הגסות של החומר, אולם אין התורה נלחמת כנגד עצם כוחות החיים. חכמים מלמדים אותנו כי ביום הראשון בשבוע של קבלת התורה, הקדוש ברוך הוא עדיין לא נתן שום ציווי לעם ישראל, כדי לאפשר להם מנוחה גופנית לפני מתן תורה. לפני שמקבלים תורה צריך קודם כול להיות בני אדם עם גוף, שמחה וכוחות חיים בריאים.
"בתרי בשבא (ביום השני בשבוע) אמר להו: 'ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש'" – השלב השני באותו שבוע היה הכרזת המטרה הסופית. לאחר וידוא שהכוחות הגופניים מצויים במילואם, וטרם הכניסה לתהליך ארוך של עמל רוחני מייגע הכולל דיכוי של צדדים גופניים שליליים – צריך להבין לאן חותרים. כך פותח הספר מסילת ישרים , אחד מספרי המוסר המרכזיים של עם ישראל: "יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם... למה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו" (מסילת ישרים, א). ידיעת המטרה הסופית מעניקה לאדם את הכוח ואת הביטחון לאורך הדרך. הידיעה מגלה מהו הטבע הפנימי המצוי בנו בכוח, פוטנציאל שיצא בוודאות אל הפועל גם אם לעתים זה לא נראה כך.
"בתלתא בשבא אמר להו מצוות הגבלה" (ביום השלישי בשבוע נאמר להם הציווי להישמר מלעלות להר) – ביום השלישי ה' מצווה את עם ישראל להגביל את הגישה להר סיני. לאחר שמציבים את האידיאל השלם כנקודת שאיפה, מתעורר באופן טבעי הרצון "לעלות בהר" ולהתקדש. ברגע הזה יש להיזהר מפני התפרצות לא מבוקרת וקפיצת מדרגות. לאחר שאדם מחליט לנהל את חייו מתוך תורה, יש חשש שידלג על מדרגות ויתרסק. לכן נצרכת הגבלה המרסנת את השקיקה הרוחנית. הגבלה זו בונה מהלך מסודר ומדורג של התעלות בעבודת ה'.
"ברביעי עבוד פרישה" (ביום הרביעי בשבוע נאמר הציווי לפרישה מחיי אישות למשך שלושה ימים עד מתן תורה) - רק לאחר התוודעותנו לאידיאל הישראלי הסופי, שהוא קידוש נטיות החיים והגוף (וכן לצורך מהלך מבוקר ואיטי שירומם אליו) - מגיע שלב הפרישה. כדי להתעלות מבחינה רוחנית אין מנוס מן המלחמה בצדדים העכורים של החיים, מלחמה הכוללת בתנאים מסוימים אף פרישה מן החומרנות. אולם כעת, לאחר ההבנה מהי המטרה הסופית, הפרישה אינה נעשית מתוך שנאת החיים, אלא מתוך ההבנה שכדי שהחיים יופיעו במלואם יש צורך בניתוק זמני מהם.
לאחר כל ההכנות הללו קיבל עם ישראל את התורה, מאורע שאנו מציינים מדי שנה בו' בסיוון. הסיבה שנהגו לאכול בחג שבועות מאכלי חלב היא מפני שבשיר השירים התורה נמשלה לחלב: "דבש וחלב תחת לשונך" (שיר השירים ד, יא). הדרשה הזו מספקת גם פרנסה לקונדיטוריות לדורי דורות.
מנהג נוסף, לא פחות חשוב מאכילת עוגת גבינה, הוא להישאר ערים בליל ו' בסיוון וללמוד תורה כהכנה לקראת קבלת התורה, מה שמכונה "תיקון ליל שבועות". אחד ההסברים למנהג הזה הוא שיש לנו כאן אמירה: לימוד התורה אינו יכול לבוא בקלות! אי אפשר להתעלות מעל הצדדים הנמוכים של האישיות אם האדם נותר פסיבי. הדרך היחידה ליצור שינוי בנפש היא על ידי עבודה קשה . זוהי עבודה מלאת חדוות יצירה, מלאת שמחה, אבל עבודה קשה. כאשר אדם ניגש לתורה הוא חייב לבוא עם מוכנות נפשית ליצור שינוי בחייו: שינוי בדעותיו, ברגשותיו, במעשיו. לבוא עם מוכנות ליצור מהפך באישיות, מהפך שייתכן שידרוש בשלב ראשון שידוד מערכות טוטאלי.
פעם בשנה אנחנו לומדים בזמן לא נוח בעליל – בלילה. שיבוש סדר היום שלפני ליל שבועות ואחריו - שש שעות שינה לפני הלילה וארבעים ושמונה שעות אחריו כדי להתאושש - כל אלה לכאורה אינם מצדיקים את ארבע שעות הלימוד נטו (במקרה הטוב) של ליל שבועות, שגם הן רוויות עפיצות. אבל מסתבר שכן. תיקון ליל שבועות אינו רק לימוד כמותי. יש כאן אמירה חינוכית: כדי לקבל את התורה אנו זקוקים פעם בשנה להתגבר על החולשות, להתגבר על הלילה. ומי שמתגבר על הלילה גם יראה את אור היום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
