ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

תפילה לשלום

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה עם ישראל ישראל והעמים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

סיון תשע"ד

תפילה לשלום


נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל

התפילה הציבורית המדוברת למען שלום ופיוס בין ישראל לרשות הפלשתינית התקיימה השבוע בוותיקן ברומא. האירוע התקיים בחסותו ובמשכנו של האפיפיור פרנסיסקוס, והשתתפו בו מנהיגים דתיים וכמרים בכירים משלוש הדתות המונותיאיסטיות העיקריות. אך הכוכבים הראשיים של האירוע היו שמעון פרס, אבו מאזן ומטבע הדברים, האפיפיור עצמו.
אני בעד תפילה ואני בהחלט תומך נלהב בשלום, אבל משום-מה יש לי תחושה לא נעימה כשמדובר באירועים שנעשים למען יחסי ציבור ומטרתם לקדם את הכנסייה הקתולית כמתווך דיפלומטי חלופי בסכסוך הישראלי-ערבי.
מה שהופך את כל האירוע הציבורי הזה למפוקפק משהו הוא העובדה שגם פרס וגם אבו מאזן אינם מפורסמים בהשתתפותם בתפילות ציבוריות או פרטיות. כפי שכולנו יודעים היטב, תפילה בציבור היא עניין עדין מאוד. לפעמים הציבוריות שלה באה על חשבון התפילה עצמה.
על אף שתפילה בציבור עם מניין היא חובה בהלכה ובמסורת היהודית, כולנו יודעים שגם רגע של תפילה אישית וכנה שמתרחש כשהאדם לבדו יכול להיות בעל משמעות רוחנית רבה. לעניות דעתי, התפילה הזאת בוותיקן לוקה בעודף רשמיות וציבוריות.
אני לא יודע אם זה היה אפשרי, אך אילו היה האפיפיור יכול להכניס את פרס ואבו-מאזן לחדר נפרד, בלי תקשורת ותרועת חצוצרות, והשלושה היו מתפללים באמת, אולי האירוע כולו היה מועיל במשהו. במצב הקיים צפויים מעט מאוד הישגים חיוביים מהאירוע המתוקשר מדי הזה.
יהודים מתפללים לשלום שלוש פעמים ביום. הברכה האחרונה בתפילת עמידה, החלק המרכזי בכל תפילות היום. הברכה הזאת מופיעה אחרונה מפני שהיא כוללת בתוכה את כל הברכות, התקוות והכמיהות שבאו לידי ביטוי בברכות הקודמות בתפילה.
התלמוד ראה בשלום כלי ראוי שיכול לשאת בתוכו את כל התפילות, היתרונות והברכות האחרות. בלי שלום ושלווה פנימית, אפילו הברכות למשפחה, עושר ובריאות, אינן מתגשמות באמת ולא נושאות איתן שביעות רצון אמיתית. לכן השלום והתפילה לשלום נתפסים כבית הקיבול החיוני ביותר לכל יתר הישגי האדם.
אך על אף שאנחנו מבקשים מהקב"ה דרך קבע את ברכת השלום, האמת היא שההגשמה של הברכה הזאת, כמו של כל ברכה אחרת בחיים בוודאי, תלויה בנו. בתהילים אנחנו למדים שאדם צריך לרדוף שלום ולבקש אותו. השלום בעולם הזה נעשה על ידי מאמצים של בני אדם וברכה משמים. הקב"ה עושה שלום במרומיו בלי צורך בעזרת בני אדם או בהתערבותם, אך שלום בארץ דורש התערבות, הדרכה ועידוד משמים. אך כמו בכל עניין ארצי אחר, למעשים ולהחלטות של בני האדם יש השפעה והשלכות על מה שמתרחש.
נראה שלא די להתפלל לשלום אלא צריך גם לרדוף ולבקש אותו כדי להשיג אותו, ולכן המצב שלנו כאן, במזרח התיכון, הוא מצב קשה במיוחד, כי לא ברור ששלום עם ישראל היא אחת המטרות שאבו מאזן והרשות הפלשתינית מנסים להשיג.
למרות זאת, אני לא רוצה להיות זה שמנסה לדכא את היוזמה של האפיפיור להתפלל למען שלום. לא אחת גם מה שאנחנו מתפללים לו בתחילה ובלי התלהבות יתרה הופך למה שאנחנו באמת רוצים ופועלים להשיג. לכן אפילו האירוע המתוקשר הזה בוותיקן עשוי לשאת פרי אם הצדדים המעורבים יפנימו את הרצון בשלום ויבקשו שלום.
השלום תמיד יקר ולעולם אינו מושג בשלמות. צריך לעבור הרבה קשיים בדרך להשגת שלום, בין אם זה ברמה האישית או ברמה הלאומית. במידה מסוימת, שלום כרוך בסובלימציה של הזיכרון ובשחרור האחיזה בעבר כשבונים חזון לעתיד.
מאחר שזה מנוגד לטבע האדם, על מנת שזה יקרה יש צורך גדול בעזרה משמים. ומכאן התפילה לאלוקי ישראל שלוש פעמים ביום שיעניק לנו את ברכת השלום ואת הכוח לרדוף שלום. שוב, אני מאמין שתפילה בלי פרסום מיותר ונוכחות של אמצעי תקשורת היא דרך טובה יותר לבקש סיוע משמים. אני מקווה שכל הצדדים שהיו המעורבים במפגש התפילה השבוע התפללו בכנות ובאמת ביקשו את השלום הנחוץ לנו כל כך.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il