ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מלבד שעת שינה שהפסדתי, אני ב"ה לא סובל משום השפעה שלילית של הזזת השעון המכאני, אם כי לא הביולוגי, שלי בשעה אחת קדימה כנדרש בחוק. עם זאת, חיפשתי לקח או שיעור שאפשר ללמוד מהעניין הפשוט הזה והגעתי למסקנה שהקדמת המאוחר היא תכונה יהודית טובה ואפילו ערך תורני, אם תרצו.
היהדות תמיד דורשת שנביט קדימה ונתחשב במחר כשאנחנו פועלים או עושים תוכניות. יעקב אבינו אמר "ביום מחר כי תבוא על שכרי". זה חלק מהטבע האנושי להתכונן לעתיד, על אף שהוא תמיד בלתי צפוי ובלתי ודאי. אנחנו מתכננים את הפרישה שלנו מהעבודה ומתכוננים אפילו למותנו בסופו של דבר. אנחנו תמיד חושבים קדימה ומניחים לעתיד להשפיע על מעשינו בהווה.
השעונים שלנו תמיד קופצים קדימה, מפני שלא משנה כמה ננסה לחיות בהווה, אנחנו תמיד חיים גם בעתיד. התכונה האנושית מאוד הזאת שולטת בחשיבה ובתכנון שלנו גם כיחידים וגם כעמים. אנחנו תמיד קופצים קדימה.
אנחנו יכולים למצוא נחמה על שעת השינה שאיבדנו בהבנה שבעוד שבעה חודשים נחזיר את מחוגי השעונים לאחור ונקבל את השעה האבודה הזאת בחזרה. על אף שהיו הצעות רבות להנהיג את שעון הקיץ כל השנה, השעון הרגיל נשאר, אם כי לפרק זמן קצר הרבה יותר. מסתבר שאי אפשר תמיד לקפוץ קדימה. לפעמים צריכים לחזור לאחור.
העתיד שלנו תמיד בנוי על העבר. בלי הבנה והערכה של העבר, העתיד נעשה עוד יותר לא ברור ועוד יותר בלתי צפוי. במשך זמן רב, כמה מאות שנים, חלק גדול מן העולם היהודי רצה רק לקפוץ קדימה. הוא סילק בלי משים כמעט את העבר והתעסק רק בעתיד המפואר שהוא דמיין לעצמו – עתיד אוטופי שבמובנים רבים מעולם לא התגשם.
העתיד הטוב והנהדר שכן התגשם, לעומת זאת, כמו הקמת מדינת ישראל וקיבוץ הגלויות של העם היהודי בארץ ישראל, היה עתיד שהתבסס על הכמיהה ועל המסירות של דורות העבר. בלי חזרה לאחור, הזינוק קדימה לא יכול היה להתרחש.
היעדר פרספקטיבה היסטורית בכל מגזר בעולם היהודי היום היא אחד המאפיינים המזעזעים והמטרידים ביותר של חוסר התפקוד שבו לוקה החברה היהודית בימינו. כאשר אנחנו בוחרים שלא ללמד את העבר לילדינו, אנחנו גם מגבילים את החזון והתקווה שלהם לעתיד.
אבל כמו שאנחנו מחזירים לעצמנו את השעה שאיבדנו כשקפצנו קדימה, באופן מטפורי, בחזרה לאחור בהמשך השנה, אנחנו יכולים גם להחזיר את העבר שלנו ולהאיר בעזרתו את העתיד.
בתקשורת הישראלית היום יש ויכוח סוער בשאלה מדוע ישראלים שמהגרים לחו"ל מתבוללים בחברה החדשה שלהם בלי לשמור על שום קשר ליהדותם בשיעור הרבה יותר גדול מיהודים שנולדו באותן ארצות עצמן. בלי להיכנס לוויכוח באופן רציני, אני רק רוצה לציין שבית הספר הישראלי הממוצע מלמד על העבר שלנו מעט מאוד ולא יוצר בתלמידיו של תחושה של זהות יהודית.
אין זה פלא, אם כך, שברגע שהישראלי כבר לא גר בישראל אין שום דבר שמעגן אותו בעבר, ולכן קל לו יותר להתבולל מהר ולאבד את זהותו כיהודי. באופן כללי, אנחנו חיים בדור "עכשיו", דור שרוצה סיפוקים מידיים בלי מחשבה כמעט על המחר או האתמול. אך ברור ש"העכשיו" לעולם לא יבוא על סיפוקו, ולא משנה כמה שפע ועושר חומרי נציע לדור הזה.
טבע האדם הוא כזה שהוא מוצא סיפוק בחלום על המחר ובהעלאת זיכרונות מהאתמול. רק בעזרת זינוק קדימה וחזרה לאחור מקבלים החיים שלנו בהווה משמעות וסיפוק. הזזת מחוגי השעון, אם כך, נושאת בחובה מסר חשוב על חיינו ועל עולמנו. בעולמו של הקב"ה לא קורה שום דבר שאין בו לקח ומשמעות. אני, על כל פנים, כבר מצפה להשבת שעת השינה האבודה בהמשך השנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
