- פרשת שבוע ותנ"ך
- אחרי מות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
פרשת אחרי מות תשע"ד
שלוש המידות הרעות שהן פיתוי מתמיד למנהיגים הן שימוש לרעה בכוח, תאוות בצע ותאוותנות מינית. לדאבון הלב, אנחנו בישראל אנחנו ערים מאוד לכל המידות הרעות האלה. ידוע לנו כיצד הן משפיעות על מנהיגים פוליטיים ואפילו על החלטות לאומיות חשובות. בפרשת השבוע עוסקת התורה באופן ישיר ועקיף בסכנות שיש במידות הרעות האלה.
שני בניו של אהרון שמתו בחנוכת המשכן מתו מפני שניצלו לרעה את סמכותם ככוהנים. הם היו משוכנעים שיש להם את הזכות להחליף את ההוראות שקיבלו מהקב"ה, באמצעות משה, בפרשנות האישית שלהם לעבודת המקדש. התלמוד גם מייחס להם קוצר-רוח ושאפתנות בלתי ראויה.
הם הסתכלו על אביהם ועל דודם וחשבו: מתי ימות שני הזקנים הללו ואנחנו ננהיג את הדור? השררה המשחיתה משפיעה אפילו על קשרי המשפחה הקרובים ביותר. התורה רואה את עצמה כפוסק האחרון של השררה ומגדירה בברור את התפקידים ואת המעשים של הכוהנים ושל המלכים בישראל ואף מגבילה אותם.
נביאי ישראל ומנהיגיו הדתיים בכל הדורות תמיד שימשו כבלמים נגד שררה שלוחת רסן. המוסר נועד להשיג מה שהחוק לבדו לא יכול להשיג. מערכת הערכים של התורה - עם הדגש שהיא שמה על ענווה, על ציות לחוק ועל הבנה שהקב"ה לוקח בחשבון את כל מעשינו ודן אותנו על כולם - נועדה לרסן את השאפתנות ואת השררה לתעל אותן לטובת העם.
אנחנו מוזהרים מפני תאוות הבצע. התלמוד אומר זאת בצורה קולעת מאוד "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים". זה טבע האדם. התורה מזהירה אותנו פעמים רבות מפני ההשחתה שרדיפת עושר עלולה להביא על המנהיגות. היא מסנוורת מנהיגים גדולים ומעוותת מחשבות ומילים אפילו של אנשים קדושים.
אפילו בסקירה שטחית של דברי נביאי ישראל רואים את הדגש שמושם על עקירת השחיתות והשוחד מדרגי השלטון הגבוהים ביותר. אין ספק שהתכונה הפנימית של תאוות הבצע, שקיימת בכולנו, הופכת לקטלנית לכל הנוגעים בדבר כשהיא מתחברת לשררה מופרזת. תאוות הבצע מעוורת אותנו מראות את ההשלכות של ההתנהגות שלנו וכופה עלינו איכשהו את האמונה שלעולם לא יהיה לנו די.
בפרשת השבוע מפורטים בברור היחסים המיניים האסורים על פי חוק התורה. החלק הזה של פרשת השבוע הוא קריאת התורה בתפילת מנחה של יום כיפור. עם קדוש לא יכול להיות לקיים חברה שתומכת בכל סוג של התנהגות מינית שלוחת רסן. התנהגות כזאת הפכה למחלה בחברה שלנו. אסונות ובעיות משפחתיות אינספור הם התוצר של "החירות" המפוקפקת מאוד הזאת, חירות שהפכה כיום לחלק בלתי נפרד מתרבות המערב.
גם הפעם התורה מראה לנו את הדרך לחיים תקינים, פוריים ובריאים. כל הלקחים והמסרים של פרשת השבוע צריכים להיות הבסיס החוקתי לחיים היהודיים בימינו ולהמשך ההתחדשות הלאומית שלנו.
שני בניו של אהרון שמתו בחנוכת המשכן מתו מפני שניצלו לרעה את סמכותם ככוהנים. הם היו משוכנעים שיש להם את הזכות להחליף את ההוראות שקיבלו מהקב"ה, באמצעות משה, בפרשנות האישית שלהם לעבודת המקדש. התלמוד גם מייחס להם קוצר-רוח ושאפתנות בלתי ראויה.
הם הסתכלו על אביהם ועל דודם וחשבו: מתי ימות שני הזקנים הללו ואנחנו ננהיג את הדור? השררה המשחיתה משפיעה אפילו על קשרי המשפחה הקרובים ביותר. התורה רואה את עצמה כפוסק האחרון של השררה ומגדירה בברור את התפקידים ואת המעשים של הכוהנים ושל המלכים בישראל ואף מגבילה אותם.
נביאי ישראל ומנהיגיו הדתיים בכל הדורות תמיד שימשו כבלמים נגד שררה שלוחת רסן. המוסר נועד להשיג מה שהחוק לבדו לא יכול להשיג. מערכת הערכים של התורה - עם הדגש שהיא שמה על ענווה, על ציות לחוק ועל הבנה שהקב"ה לוקח בחשבון את כל מעשינו ודן אותנו על כולם - נועדה לרסן את השאפתנות ואת השררה לתעל אותן לטובת העם.
אנחנו מוזהרים מפני תאוות הבצע. התלמוד אומר זאת בצורה קולעת מאוד "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים". זה טבע האדם. התורה מזהירה אותנו פעמים רבות מפני ההשחתה שרדיפת עושר עלולה להביא על המנהיגות. היא מסנוורת מנהיגים גדולים ומעוותת מחשבות ומילים אפילו של אנשים קדושים.
אפילו בסקירה שטחית של דברי נביאי ישראל רואים את הדגש שמושם על עקירת השחיתות והשוחד מדרגי השלטון הגבוהים ביותר. אין ספק שהתכונה הפנימית של תאוות הבצע, שקיימת בכולנו, הופכת לקטלנית לכל הנוגעים בדבר כשהיא מתחברת לשררה מופרזת. תאוות הבצע מעוורת אותנו מראות את ההשלכות של ההתנהגות שלנו וכופה עלינו איכשהו את האמונה שלעולם לא יהיה לנו די.
בפרשת השבוע מפורטים בברור היחסים המיניים האסורים על פי חוק התורה. החלק הזה של פרשת השבוע הוא קריאת התורה בתפילת מנחה של יום כיפור. עם קדוש לא יכול להיות לקיים חברה שתומכת בכל סוג של התנהגות מינית שלוחת רסן. התנהגות כזאת הפכה למחלה בחברה שלנו. אסונות ובעיות משפחתיות אינספור הם התוצר של "החירות" המפוקפקת מאוד הזאת, חירות שהפכה כיום לחלק בלתי נפרד מתרבות המערב.
גם הפעם התורה מראה לנו את הדרך לחיים תקינים, פוריים ובריאים. כל הלקחים והמסרים של פרשת השבוע צריכים להיות הבסיס החוקתי לחיים היהודיים בימינו ולהמשך ההתחדשות הלאומית שלנו.
קדושה ועבודת ה'
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ט' אייר תשנ"ט

עלון א-ת פ-ש אחרי מות קדושים תשפ"ג
רבנים שונים | איר תשפ"ג

הסכנה שבהרגל
הרב אביחי קצין | ב' אייר תשס"ט
מייחל להקבלת פני השבת
הרב יוסף נווה | איר תשפ
הרב דב בערל וויין
רב בית הכנסת הנשיא בי-ם. לשעבר ראש ארגון ה-OU, ראש ישיבת שערי תורה ורב בית הכנסת "בית תורה" במונסי, ניו-יורק.
תזריע תשע"ד
תשע"ד
פרשת בחוקותי תשע"ד
תשע"ד
שבועות תשע"ד
תשע"ד
תפילה לשלום
סיון תשע"ד
חכמת התורה וחכמות החול
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
מה זה אומר בחזקת בשרי?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
ארבע כוסות ושלוש מצות
כל ההתחלות קשות
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
קריעת ים סוף ומשל הסוס
הלכות שטיפת כלים בשבת

גשמים בחודש תמוז
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל

סדר הדלקת נרות לשבת
הסידור המהיר
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
משבר האמונה של עם ישראל במדבר
שיחת מוצ"ש פרשת שלח-לך תש"פ
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' סיון תש"פ
תיקון חטא המרגלים - שלוש מעלות באמונה
הרב שמואל אליהו | סיון תשפ"ג
תפקיד השנאה גם בתוך הטוב
אורות ישראל - פרק ד' פסקה ו' (המשך)
הרב ש. יוסף וייצן | ט"ז סיון תשפ"ג
