ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
טעמים רבים הוצעו לאיסור הזה. הרמב"ן מייחס אותו לאיכות הרוחנית המיוחדת של הכוהנים ואומר שמפני שהם תמיד מודעים היטב לנוכחותו של האל, אין להם צורך בתזכורת למוות ולזמניות של האדם כמו כל שאר האנשים. לכן אין שום סיבה להניח להם לסבול את הטומאה שמביא המוות על מי שנמצא בקרבתו.
אך אפשר להציע גם רעיונות אחרים, וביניהם התפיסה שהמנהיגים הרוחניים של עם ישראל צריכים להתמקד בחיים. לכל אדם יש הבנה טבעית של זמניות החיים, אבל אדם לא יצליח להשיג הרבה בימי חייו אם יהרהר כל הזמן במותו. הכהן בישראל צריך להתרכז בבניין העתיד של העם היהודי, ביצירת דורות של יהודים נאמנים וטובים ולשמש דוגמה ומופת ליושר, לקדושה ולשירות הציבור. כאדם שזה תפקידו, יש לו חובה כמעט להתרחק מהמוות, שהוא מצב שמקשה על האדם, בלשון המעטה, לאמץ השקפה חיובית ואופטימית על העתיד.
עוד רעיון שעולה בדיון הזה הוא שהכהן כמנהיג רוחני צריך להיות איש שמח וטוב לב. אישיות קודרת איננה נכס למנהיג רוחני. ידועה האמירה של "חובות הלבבות" שאפילו אדם עם לב שבור חייב להציג פנים שמחות לזולת.
אופי כעוס ודיכאוני בוודאי לא מעורר באנשים השראה ללכת אחרי מנהיג או לחקות את אישיותו. התעסקות עם המוות על בסיס יומיומי לא תורמת ליצירת הלך רוח שמח ואופטימי. הכרתי רבנים שאחרי כמה שנים הפסיקו לערוך לוויות רק בגלל המחיר הרגשי והפסיכולוגי שהמשימה הזאת גבתה מהם.
הרב מפוניבז', הרב יוסף כהנמן, היה כהן. הוא סיפר לי שבתחילה הייתה בקהילה שלו התנגדות למנות אותו לרב מפני שאיננו יכול לערוך לוויות. הוא מצדו טען שיש לראות בזה יתרון ולא חיסרון, מפני כך יכול לשמור על מצב רוח טוב, וליהדות ליטא בשנות ה-20 של המאה שעברה היו מספיק צרות בלי מנהיג רוחני עצוב לקהילה.
מכל מקום, לוויות הן חלק מהחיים וחלק מתפקידו של הרב. עם זאת, האיסור על הכוהנים להיות בקרבת מוות נשאר בתוקף עד היום, והוא אחד מסימני ההיכר של אותה קבוצה מיוחדת בעם היהודי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
