ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- ירושלים
בפרשת נשא, התורה מתארת את שנים עשר נשיאי השבטים, שהביאו את קרבנותיהם לכבוד חנוכת המשכן. כל העם התאחד סביב עבודת המשכן.
כארבע מאות שנה מאוחר יותר, לאחר שדוד מצליח, בהקרבה אישית ובסייעתא דשמיא, להכות את גלית גיבורם של הפלשתים, מושגת שוב אחדות.
נצטט תחילה את הכתוב:
"וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִיתֵהוּ וְחֶרֶב אֵין בְּיַד דָּוִד: וַיָּרָץ דָּוִד וַיַּעֲמֹד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֶת חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ מִתַּעְרָהּ וַיְמֹתְתֵהוּ וַיִּכְרָת בָּהּ אֶת רֹאשׁוֹ וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי מֵת גִּבּוֹרָם וַיָּנֻסוּ: וַיָּקֻמוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וַיָּרִעוּ וַיִּרְדְּפוּ אֶת הַפְּלִשְׁתִּים עַד בּוֹאֲךָ גַיְא וְעַד שַׁעֲרֵי עֶקְרוֹן וַיִּפְּלוּ חַלְלֵי פְלִשְׁתִּים בְּדֶרֶךְ שַׁעֲרַיִם וְעַד גַּת וְעַד עֶקְרוֹן: וַיִּקַּח דָּוִד אֶת רֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּי וַיְבִאֵהוּ יְרוּשָׁלִָם וְאֶת כֵּלָיו שָׂם בְּאָהֳלוֹ" (שמואל א י"ז נ-נד).
נשים את לבנו לשלש נקודות בולטות.
1. זו פעם ראשונה שנזכרת האחדות בין יהודה וישראל תחת הנהגת שאול.
2. עניין השערים מודגש מאוד בפסוקים אלה.
3. ירושלים נזכרת כאן כהפתעה שהרי בתקופה זו עדיין לא הייתה עיר יהודית והיא לא תפסה מקום חשוב בחייו הרוחניים של עם ישראל מאז הכניסה לארץ בימי יהושע.
העיר שַׁעֲרַיִם (חרבת קייפה) שכנה בין שׂוֹכוֹ לעזקה. חורבותיה נתגלו בדורנו כעיר יהודית חשובה ובצורה שנבנתה בימי דוד המלך. שמה נגזר כנראה מן העובדה שהיא העיר היחידה בארץ ישראל שהיו לה שני שערים (כמובן מלבד ירושלים שנבנתה בהמשך הדרך). העיר נבנתה על גבעה נישאה ושלטה על הדרך מן השפלה לירושלים. הדרך בה עלו הרפאים=הענקים (וביניהם גם גלית) מאיזור השפלה לירושלים.
כנראה שכבר ברגעים נשגבים אלה, תשועת ישראל מיד צר והכאת הפלשתים בהפתעה גדולה (לאחר ארבעים ימי המתנה כואבים) הבין דוד ברוח קדשו, בהבנה פנימית עמוקה, כי הדרך להקמת מדינה יהודית עצמאית (מה שלא קרה עד ימיו) תלויה קודם כל באחדות של כל עם ישראל ובהקמת מרכז חדש פוליטי=עיר בירה ורוחני=מקום המקדש, בעיר שכל העם יתאחד סביבה. רוח הקודש ששרתה עליו הורתה לו לכיוון ירושלים. בירורים שנעשו בהמשך בהדרכת מורו ורבו שמואל הנביא (שיום פטירתו חל בכ"ח באייר) קבעו שאכן זו האמת וזו הבחירה הנכונה.
בשערי עקרון הפלשתית ושַׁעֲרַיִם היהודית כתב דוד את החלק הראשון של פרק קיב בספר תהילים:
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְקֹוָק נֵלֵךְ: עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם: יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו".
הביטוי: "בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם" מקבל אם כך משמעות חדשה. בנייתה של ירושלים בהמשך כעיר מרובת שערים (כנגד האינטרס הביטחוני) הנציחה גם את נצחונו הגדול של דוד על גלית, נצחון שהבטיח את עתידו של דוד כמלך יהודה וישראל, המלך שיבנה את ארמונו בירושלים ושיכין את התשתית עבור בנין המקדש שם ובנו יבנה את העיר וארמונותיה כשהמקדש במרכזה.
ואז יוכלו להתקיים גם המשך דברי הפרק:
"שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְקֹוָק: כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד: שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ: יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ: לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ: לְמַעַן בֵּית יְקֹוָק אֱלֹקינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ".
הבה נפנים לקח זה גם לדורנו, רק אחדות לאומית (כפי שהיתה בתשכ"ז ולא היתה בתש"ח) ונכונות למסירות נפש, עבור כלל ישראל בעזרת ישראל מיד צר, תאפשר את בניינה השלם של ירושלים והפיכתה למרכז הרוחני של עם ישראל בפרט, והעולם כולו ככלל.
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך ללמוד אמונה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
מה הייעוד של תורת הבנים?
איך מותר להכין קפה בשבת?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
ענייני כשרות המצויים
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
דיני פרשת זכור
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
