- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
עיקרי ההלכות
א. ראוי לא להשתמש בתנור בעל תא אחד לאפיית חלבי ובשרי, אלא אם כן מקפידים על מספר תנאים: ניקיון התנור, המתנה 24 שעות בין חלבי לבשרי ולהיפך, הפעלת התנור 'על ריק', תבניות נפרדות ונקיות.
ב. תנור דו תאי שתאיו אינם נפרדים לגמרי דינו כתנור חד תאי.
ג. תנור דו תאי שתאיו נפרדים לגמרי - מותר לאפות בכל תא מין נפרד (גם ללא התנאים לעיל), ויש אומרים שמותר אפילו בו זמנית.
א. שימוש בתנור בעל תא אחד לבשרי וחלבי
אחת השאלות המצויות ביותר במטבח המודרני היא השימוש בתנורי אפייה לאפיית בשרי וחלבי.
הבעיות ההלכתיות הכרוכות בשימוש בתנור בעל תא אחד, נוגעות בעיקרן לאופן בליעת הטעם בתנור מן המאכל. יתכן ויש הבדל בין בליעת ממשות לבליעת אדים, ובין בליעת אדים מדבר שיש בו לחלוחית לבליעת ריח מדבר יבש. מאידך, יתכן ואין כלל בליעה מאחר ומחמת החום הרב בתנור האדים נשרפים מיד ולא 'מספיקים' להבלע בדפנות התנור1.
למעשה - הפוסקים חלוקים האם להתיר תנורים אלו ובאיזה אופן.
למסקנה הטוב ביותר לייחד תאים נפרדים לבשרי ולחלבי (ולקמן נבאר את צורת ההפרדה בין התאים).
עם זאת, דעת רוב הפוסקים שאם יקפיד על מספר תנאים ניתן להשתמש בתנור חד תאי לבשרי וחלבי לכתחילה2 (מכיוון שלא כל התנאים מוסכמים, ויש אומרים שצריך כמה תנאים יחד, לכן כדאי לעיין במקורות שם הובאו שיטות הפוסקים בפירוט).
התנאים הם:
- להמתין 24 שעות בין אפיית בשרי לאפיית חלבי ולהיפך.
- לנקות היטב בין אפיית בשרי לאפיית חלבי ולהיפך.
- לאפות את הבשרי או החלבי רק כשהוא מכוסה.
- להפעיל את התנור 'על ריק' בין אפיית בשרי לאפיית חלבי ולהיפך.
כמו כן, מוסכם על כל הפוסקים שיש להקפיד על תבניות נפרדות לבשרי וחלבי.
כל האמור לעיל הוא לעניין אפיית חלבי אחרי בשרי או להיפך. מובן, שבאפיית פרווה אחרי בשרי או חלבי ואכילתו עם המין הנגדי, הדין קל יותר, שהרי אפילו אם נאמר שנבלע בשר או חלב בתנור, מה שבולע הפרווה הוא 'נ"ט בר נ"ט'.
אולם, גם במקרה שאופה פרווה לאחר חלבי או בשרי, יש להקפיד שהתנור נקי.
אם התנור אינו נקי, המאכל בולע מ'ממשות' הבשר או החלב ולא רק מטעמו.
כמו כן, לדעת רוב הפוסקים גם כשאופה מאכל פרווה יש להקפיד שהתבניות יהיו נפרדות, דהיינו שיאפה מאכל שמתכוון לאוכלו עם בשרי בתבנית בשרית, ומאכל שמתכוונים לאוכלו עם חלבי בתבנית חלבית.
ב. שימוש בתנור בעל שני תאים לבשרי וחלבי
בשוק קיימים שני סוגים של תנור בעלי תא כפול.
בסוג הראשון, הדופן האחורית משותפת, וגג התא התחתון משמש גם כרצפת התא העליון.
בסוג השני, התאים נפרדים לגמרי - לכל תא דופן אחורית משלו וגג התא התחתון אינו רצפת העליון (יש חיבור של פס מתכת בין גג העליון לרצפת התחתון).
בתנור בו התאים אינם נפרדים - דעת הרבה פוסקים שדינו כתנור חד תאי לפי שכל תא מתחמם מחברו והבליעה באחד התאים מתפשטת גם בשני.
בתנור בו התאים נפרדים - מאחר ואין כלל מעבר טעמים ובליעות בין תא לחברו, מותר לכתחילה להשתמש באחד לחלבי ובשני לבשרי.
יש אומרים שמותר דווקא אם אופה בהם בזה אחר זה, ויש שהתירו אפילו בו זמנית4.
דין התבניות בתנור דו תאי, שווה לדין התבניות בתנור חד תאי.
א. ראוי לא להשתמש בתנור בעל תא אחד לאפיית חלבי ובשרי, אלא אם כן מקפידים על מספר תנאים: ניקיון התנור, המתנה 24 שעות בין חלבי לבשרי ולהיפך, הפעלת התנור 'על ריק', תבניות נפרדות ונקיות.
ב. תנור דו תאי שתאיו אינם נפרדים לגמרי דינו כתנור חד תאי.
ג. תנור דו תאי שתאיו נפרדים לגמרי - מותר לאפות בכל תא מין נפרד (גם ללא התנאים לעיל), ויש אומרים שמותר אפילו בו זמנית.
א. שימוש בתנור בעל תא אחד לבשרי וחלבי
אחת השאלות המצויות ביותר במטבח המודרני היא השימוש בתנורי אפייה לאפיית בשרי וחלבי.
הבעיות ההלכתיות הכרוכות בשימוש בתנור בעל תא אחד, נוגעות בעיקרן לאופן בליעת הטעם בתנור מן המאכל. יתכן ויש הבדל בין בליעת ממשות לבליעת אדים, ובין בליעת אדים מדבר שיש בו לחלוחית לבליעת ריח מדבר יבש. מאידך, יתכן ואין כלל בליעה מאחר ומחמת החום הרב בתנור האדים נשרפים מיד ולא 'מספיקים' להבלע בדפנות התנור1.
למעשה - הפוסקים חלוקים האם להתיר תנורים אלו ובאיזה אופן.
למסקנה הטוב ביותר לייחד תאים נפרדים לבשרי ולחלבי (ולקמן נבאר את צורת ההפרדה בין התאים).
עם זאת, דעת רוב הפוסקים שאם יקפיד על מספר תנאים ניתן להשתמש בתנור חד תאי לבשרי וחלבי לכתחילה2 (מכיוון שלא כל התנאים מוסכמים, ויש אומרים שצריך כמה תנאים יחד, לכן כדאי לעיין במקורות שם הובאו שיטות הפוסקים בפירוט).
התנאים הם:
- להמתין 24 שעות בין אפיית בשרי לאפיית חלבי ולהיפך.
- לנקות היטב בין אפיית בשרי לאפיית חלבי ולהיפך.
- לאפות את הבשרי או החלבי רק כשהוא מכוסה.
- להפעיל את התנור 'על ריק' בין אפיית בשרי לאפיית חלבי ולהיפך.
כמו כן, מוסכם על כל הפוסקים שיש להקפיד על תבניות נפרדות לבשרי וחלבי.
כל האמור לעיל הוא לעניין אפיית חלבי אחרי בשרי או להיפך. מובן, שבאפיית פרווה אחרי בשרי או חלבי ואכילתו עם המין הנגדי, הדין קל יותר, שהרי אפילו אם נאמר שנבלע בשר או חלב בתנור, מה שבולע הפרווה הוא 'נ"ט בר נ"ט'.
אולם, גם במקרה שאופה פרווה לאחר חלבי או בשרי, יש להקפיד שהתנור נקי.
אם התנור אינו נקי, המאכל בולע מ'ממשות' הבשר או החלב ולא רק מטעמו.
כמו כן, לדעת רוב הפוסקים גם כשאופה מאכל פרווה יש להקפיד שהתבניות יהיו נפרדות, דהיינו שיאפה מאכל שמתכוון לאוכלו עם בשרי בתבנית בשרית, ומאכל שמתכוונים לאוכלו עם חלבי בתבנית חלבית.
ב. שימוש בתנור בעל שני תאים לבשרי וחלבי
בשוק קיימים שני סוגים של תנור בעלי תא כפול.
בסוג הראשון, הדופן האחורית משותפת, וגג התא התחתון משמש גם כרצפת התא העליון.
בסוג השני, התאים נפרדים לגמרי - לכל תא דופן אחורית משלו וגג התא התחתון אינו רצפת העליון (יש חיבור של פס מתכת בין גג העליון לרצפת התחתון).
בתנור בו התאים אינם נפרדים - דעת הרבה פוסקים שדינו כתנור חד תאי לפי שכל תא מתחמם מחברו והבליעה באחד התאים מתפשטת גם בשני.
בתנור בו התאים נפרדים - מאחר ואין כלל מעבר טעמים ובליעות בין תא לחברו, מותר לכתחילה להשתמש באחד לחלבי ובשני לבשרי.
יש אומרים שמותר דווקא אם אופה בהם בזה אחר זה, ויש שהתירו אפילו בו זמנית4.
דין התבניות בתנור דו תאי, שווה לדין התבניות בתנור חד תאי.

טבילת כלים חשמליים
בית מדרש ג. אסף | חשוון תשע"ו

בצל שום וביצה שעבר עליהם הלילה
בית מדרש ג. אסף | כסלו תשע"ו

פרשת מקץ, שבת חנוכה- ענייני חג חנוכה
בית מדרש ג. אסף | כסלו תשע"ח

אין קטגור נעשה סניגור
בית מדרש ג. אסף | אדר תשע"ח

בית מדרש ג. אסף

הנחת תפילין במנחה
איר תשע"ז

הקבלת פני רבו והושענות
תשרי תשע"ו

חובת הרב לתלמידיו
שבט תשע"ח

המתנה אחר לקיחת ויטמין עשוי מכבד
טבת תשע"ד
מה המשמעות הנחת תפילין?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
שבועות מעין עולם הבא!
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מהי אמונה?
ללמוד להתייחס
ברוך שעשה לי נס במקום הזה
איך להתכונן לחגים?
שלושה שותפים באדם
מה זה אומר בחזקת בשרי?

הלכות סוכה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב

תפילות חג סוכות
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב

ארבעת המינים
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב
הלכות סוכה א'
הרב אליעזר מלמד | תשרי תש"פ
העמק דבר פרשת וזאת הברכה - חלק ב'
הרב חיים כץ | ו' בתשרי תשפ"ד
מהות התשובה
הרב אליעזר בן פורת | ו' תשרי תשפ"ג
דרשת שבת שובה תשפ"ד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ח' תשרי תשפ"ד
