ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ראש השנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(כז: 6- עד כט. במשנה)
א. התוקע לתוך הבור – אם קול הברה שמע לא יצא
רב הונא -
העומד על שפת הבור – לא יצא (משנה)
העומד בתוך הבור – יצא (ברייתא).
ב. שמע מקצת תקיעה
רבא – שמע חלק בתוך הבור (יצא) ומבחוץ (לא יצא) – יצא, אפילו שלא שמע את הסוף.
קושיות:
- למה זה שונה מעלות השחר?
שאמר רבא שאם שמע חלק לפני עלות השחר וחלק אחרי – לא יצא.
- למה זה שונה מזה שלא מחשיבים תקיעה אחת כשתי תקיעות (ראה דף כז, חלק א, ב, 1)?
- למה זה שונה ממקרה שהיתה התחלה ולא היה סוף (כל מי ששומע מחוץ לבור) שלא יצא?
תשובה לשתי השאלות - שם לא היתה התחלה כלל (מה שהיה לפני עלות השחר לא נחשב, ותקיעה ארוכה לא ניתן לפצלה), אך כאן היתה התחלה רק שהוא לא שמע אותה.
תשובה – אכן צריך התחלה + סוף.
ורבא דיבר על הבעל תוקע עצמו שתקע בבור ותוך כדי תקיעה יצא עם השופר.
והחידוש – שלא חוששים שמא היה רגע שהראש שלו היה בחוץ והשופר בפנים.
(כח. מעל האמצע)
ג. שופר של איסורי הנאה
A. שופר של קרבן –
לרש"י מדובר שתלש את השופר כשהבמה היתה בחיים, שאז אסורה בהנאה (לפי ר' אלעזר בזבחים פו.).
| עולה | שלמים | |
| רב יהודה | יצא (בדיעבד) עולה בת מעילה וכשתקע מעל בה ויצאה לחולין | לא יצא שלמים לא בני מעילה ונשארו קדושים, וזו מצווה הבאה בעבירה |
| רבא 1 | לא יצא היציאה לחולין קוראת רק אחרי התקיעה | לא יצא |
| רבא 2 ראשונים – מגיה את דברי ר"י, וזה לפי כולם). | יצא (לכתחילה!) | יצא (לכתחילה!) ניתן לצאת יד"ח גם כשקדוש, כי מצוות לאו ליהנות ניתנו, ולכן אין איסור בכך שנהנה מההקדש לצורך מצווה |
ועכשיו, כיוון שמצוות לא ליהנות ניתנו –
B. איסורי הנאה אחרים –
- ר"י - של ע"ז – בדיעבד יצא
(אך לכתחילה לא כי זה מאוס)
- מודר הנאה מהשופר או מלהנות את חברו – מותר לתקוע בשופר או לתקוע לחברו.
[אגב, מאותה סיבה מותר למודר הנאה להזות או להטביל את חברו, אך לא בקיץ].
אבל -
- של עיר הנידחת לא יצא – כתותי מכתת שיעוריה.
- שלחו לאבוה דשמואל - כפו אותו לאכול מצה – יצא.
- רבא – לפיכך תוקע לשיר - יצא.
(כח. 9-, דיון על הסיפא של המשנה)
ד. רבה – מצוות לא צריכות כוונה
ולכן:
פשיטא? היינו חושבים שבשופר יש צורך ביותר כוונה ("זכרון תרועה") (ר"ח).
קשה –
A. מקומות שבהם לכאורה צריך כוונה:
- היה קורא בתורה והגיע זמן קריאת שמע – אם כיוון לבו - יצא.
- משנתנו - היה עובר מאחורי בית הכנסת ושמע קול שופר – אם כיוון ליבו לצאת – יצא.
- צריך שיתכוון התוקע והשומע.
- קורא להגיה – צריך לכוון שיקרא את המילים כמו שצריך.
- צריך להקשיב ולכוון שזה קול שופר ולא קול חמור.
- צריך לכוון לתקוע את השיעור הנדרש ולא תקיעות קצרות (מנבח נבוחי).
- 1.(כח: שליש)לא עוברים על בל תוסיף אחרי זמנם.
תשובה –לא צריך כוונה לצאת ידי חובה, אך כן צריך כוונה לפעולה –
(כח: שליש)
B. אביי – הרי הישן בסוכה בשמיני עצרת לא לוקה משום בל תוסיף, והרי אם לא צריך כוונה היה אמור ללקות!
תשובות:
דחיות –
- משנה בזבחים – אם נתן את הדם יותר ממה שצריך זה בל תוסיף.
תשובה - זה עדיין נחשב זמנו, שהרי אם יהיה עוד בכור חייב לזרוק גם את דמו.
- רב שמן בר אבא מברייתא - והרי יש בל תוסיף בכהן שמוסיף ברכות אחרי שסיים לברך?
כאן לא ניתן לתרץ שזה עדיין זמנו, כי אמנם יכול לברך שוב במניין אחר אך לא חייב.
- 2.(כח:3-)לצאת לא צריך כוונה, אך לעבור בבל תוסיף – צריך (שפ"א – במצווה אומרים שמסתמא התכוון למצווה, אך לא אומרים שמסתמא התכוון לעבירה).
דחייה – והרי אם מוסיף עוד נתינת דמים בקרבן עובר על בל תוסיף אפילו שלא מתכוון לשם מצווה! (ראה להלן סעיף ו).
- בזמן המצווה לא צריך כוונה, אל שלא בזמן המצווה צריך (ואם יכוון - ילקה).
- היה עובר מאחורי בית כנסת אם כיוון יצא. והרי התוקע לא כיוון!
(כח: 1-)
ה. כוונה להוציא אחרים בתקיעת שופר
גם לרבא שלא צריך כוונה, יתכן שלהוציא אחרים צריך.
ר' זירא – צריך כוונה להוציא.
קשה:
תשובה – שליח ציבור מכוון להוציא את כולם.
- צריך שיכוון התוקע והשומע, ומשמע שהכוונה לאותה כוונה – כוונה אישית.
תשובה – אכן זו מחלוקת תנאים:
ת"ק – לא צריך (משמיע לפי דרכו)
רי"ס – המשמיע צריך לכוון להוציא.

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

הלכות שטיפת כלים בשבת

למה ללמוד גמרא?

איך לומדים גמרא?

איך ללמוד אמונה?

מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?

איך עושים קידוש?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















