ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
צבי נחמיה ב"ר שלמה זלמן אהרון שור ז"ל
כִּי דְּבָרֶיךָ יְשָׁרִים וּבְרוּחַ צֶדֶק וֶאֱמוּנָה טְהוֹרָה נֶאֶמְרוּ. מִכָּל מָקוֹם נָכוֹן לָנוּ לְהַרְחִיב אֶת דַּעְתֵּנוּ, וְלָדוּן לְכַף זְכוּת אֶת כָּל הָאָדָם, גַּם בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה וְנִפְלָאָה.
לְעוֹלָם לֹא נָכוֹן לִשְׁכֹּחַ, כִּי בְּכָל מִלְחָמָה מִמִּלְחֲמוֹת הַדֵּעוֹת, אַחֲרֵי שֶׁהַתְּסִיסָה עוֹבֶרֶת, מוֹצְאִים הַמְבַקְרִים בְּכָל הַצְּדָדִים גַּם אוֹרוֹת וְגַם צְלָלִים.
בְרוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ד' נֵדַע שֶׁכָּל עֲלִילוֹת מִצְעֲדֵי גֶבֶר וְכָל הֶגְיוֹנֵי רוּחַ אִישׁ וּפָעֳלָם בָּעוֹלָם, בְּחוּג גָּדוֹל אוֹ קָטָן. הַכֹּל עָרוּךְ וּמְסֻדָּר מִקּוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ, לַעֲזֹר לְשִׁכְלוּל הָעוֹלָם וְקִדְמָתוֹ, לְהַזְרָחַת אוֹרוֹ, וְלַעֲדוֹיֵי חֲשׁוֹכָא.
וְאִם שֶׁאֲנַחְנוּ מִתְאַמְּצִים לִלְחֹם בְּעַד אוֹתָם הַדְּבָרִים הַקְּרוֹבִים לְרוּחֵנוּ, צְרִיכִים אָנוּ שֶׁלֹּא לִהְיוֹת מְכוּרִים בִּידֵי רִגְשׁוֹתֵינוּ וְלָדַעַת תָּמִיד, שֶׁגַּם לָרְגָשׁוֹת הַהֲפוּכוֹת מִשֶּׁלָּנוּ יֵשׁ מָקוֹם רָחָב בָּעוֹלָם, וֵאלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכָל בָּשָׂר אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ.
וְרַעְיוֹן זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יִמְנַע אוֹתָנוּ מִלְּהִלָּחֵם עַל הַקָּדוֹשׁ הָאֱמֶת וְהַיָּקָר לָנוּ, אֲבָל יִמְנַע אוֹתָנוּ מִלִּפֹּל בְּרֶשֶׁת הַקַּטְנוּת, הַזִּילוּתָא וְהַקַּפְּדָנוּת, וְנִהְיֶה תָּמִיד מְלֵאִים אֹמֶץ רוּחַ, מְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ וּבִטָּחוֹן בַּד' אוֹהֵב אֱמֶת, אֲשֶׁר לֹא יַעֲזֹב אֶת חֲסִידָיו לְעוֹלָם נִשְׁמָרוּ.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
46 - לימוד שבועי באמונה א- ז תמוז תשע"ד
47 - סובלנות חלק ד'
48 - סובלנות חלק ה'
טען עוד
___________________________________
גַּם בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה וְנִפְלָאָה – גם באופן שלימוד הזכות נראה רחוק מהמציאות. הַתְּסִיסָה – המריבה הקולנית והמחלוקת. הַמְבַקְרִים – האנשים שבאים לבדוק את הדברים על בוריים. אוֹרוֹת וְגַם צְלָלִים – דברים טובים ואמתיים ודברים ריקים. בְּחוּג גָּדוֹל אוֹ קָטָן – מחשבות או פעולות שנעשות בידי חבורה גדולה או קטנה. הַכֹּל עָרוּךְ וּמְסֻדָּר – כל התהליכים בעולם מסודרים מאת מסדר הדורות מראש במטרה להעלות את העולם. וְלַעֲדוֹיֵי חֲשׁוֹכָא – להסיר את החושך. מְכוּרִים בִּידֵי רִגְשׁוֹתֵינוּ – שבויים בהסתכלות שלנו, ללא יכולת לקבל תפיסה נוספת. הַזִּילוּתָא – הזלזול.
ביאורים
הרב פותח את דבריו בפסקה זו בחשיבות הכלל לדון כל אדם לכף זכות. החידוש בדבריו הוא שלעיתים, כאשר אנו שוללים דעה, מחשבה, או שיטה רוחנית אנו עלולים להפסיד גם נקודות טובות הגנוזות בתוך אותם דעות. 'הַקַטְנוּת' כפי שהרב מכנה בהמשך הפסקה היא העמדה הנפשית שמקורה בפחד וחשש, ולכן אין בה את אורך הרוח לבחון את הדעה בצורה יסודית. כאשר מחפשים ומוצאים מבעד לחזיון השטחי של הדעות השגויות את מקורן הטוב – מעלים את הגורם שהביא לכך שאנשים נמשכו אחרי דעות אלה. למשל: מהי הסיבה המביאה אנשים להתנגד לדת? הסיבה יכולה להיות המחשבה שהדת כופה את דעתה על האדם ואינה מעניקה לו חופש, או שאולי הסיבה היא בגלל שהדמויות הדתיות איתן המתנגד לדת נפגש היו מושחתות ולא מוסריות, או שהדת נתפסת כפרימיטיבית וחשוכה. הצד השווה המאפיין את כל הסיבות הללו הוא שהן סיבות חיוביות! כלומר: שנאת הדת אינה נובעת ממקור מושחת, אלא מדעה שגויה שיסודה ברצון לחיות חיים חופשיים, מוסריים וישרים, מתוקנים, מתקדמים ונאורים. כאשר ההתמודדות עם כל הדעות הללו תהיה מציאת החיוב שבהן ובירור הקליפה שבהן, נוכל להילחם בצורה טובה יותר ברע שקיים בדעות אלה. מלחמה זו תהיה כעת ממוקדת ברע ולא ברע ובטוב גם יחד.
הרחבות
בהירות התורה
אַחֲרֵי שֶׁהַתְּסִיסָה עוֹבֶרֶת, מוֹצְאִים הַמְבַקְרִים בְּכָל הַצְּדָדִים גַּם אוֹרוֹת וְגַם צְלָלִים. כתב הרב קוק : "זהו כלל גדול במלחמת הדעות, שכל דעה הבאה לסתור איזה דבר מן התורה, צריכים אנו בתחילה לא דוקא לסתור אותה, כי אם לבנות את ארמון התורה ממעל לה, ובזה הננו מתרוממים על ידה, ובעבור ההתרוממות הזאת הדעות מתגלות, ואחר כך כשאין אנו נלחצים משום דבר, הננו יכולים בלב מלא בטחון להלחם עליה גם כן" [אגרות הראיה א עמ' קסד].
דוגמה לכך היא התמודדותו עם דברי המחקרים על גיל העולם. החוקרים מצאו שהעולם קיים כבר מיליוני שנים, ושבני אנוש היו קיימים מאות אלפי שנים. רבים ראו בכך איום על תורתנו, שסוברת שהעולם נברא לפני ה' אלפים ותשע"ד שנים.
מעניין להתבונן בסדר בו ענה הרב קוק. ראשית, הוא מסביר מדרשים מסוימים באופן שיכולים להתאים עם ההשערות, ו'מודה במקצת' לדברים. לאחר מכן, הוא מסביר שאי אפשר להבין את מעשה בראשית כפשוטו, ואם כן אין שום סתירה בין המדע לבין התורה. רק לבסוף, לאחר שתורצו הקושיות – דחה אותם מכל וכל, בטענה שלמחקרים אין בסיס מוכח והם השערות בלבד [אגרות הראיה א עמ' קה-קו].
עולה מכאן יסוד חינוכי חשוב: אין לשלול מתוך רתיעה. רק לאחר שיש תשובות, שאפשר ליישב בהן את הדעת – ניתן לשלול לגמרי דעה זרה.
שאלות לדיון
האם נכון לדון לכף זכות גם את דעותיהם של רוצחים, גנבים ואנשי מאפיה? הרי זו גם דעה!
האם גם במלחמת הדעות שבין היהודים לאנטישמיים ניתן למצוא "צְלָלִים" בשני הצדדים?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך יוצרים את השבת ?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
