ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הקדמה חלק ג'

דף הבית ראשי בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה חובת הלבבות Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

י"ז תמוז תשע"ד

הקדמה חלק ג'

י"ז תמוז תשע"ד



נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל

ענייני חכמת המצוות
וּמִפְּנֵי שֶׁחָכְמַת הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה עַל שְׁנֵי עִנְיָנִים*, הָאֶחָד מֵהֶם גָּלוּי* וְהַשֵּׁנִי נִסְתָּר*, עִיַּנְתִּי בְּסִפְרֵי הַקַּדְמוֹנִים שֶׁהָיוּ אַחֲרֵי אַנְשֵׁי הַתַּלְמוּד, אֲשֶׁר חִבְּרוּ בְּעִנְיָנֵי הַמִּצְוֹת חִבּוּרִים רַבִּים לַעֲמֹד עַל חָכְמַת הָעִנְיָן הַנִּסְתָּר*, וְרָאִיתִי כִּי כָל מַה שֶׁכִּוְּנוּ לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר אֵינֶנּוּ יוֹצֵא מֵאֶחָד מִשְּׁלשָׁה עִנְיָנִים.

פירוש תורה ונביאים
הָאֶחָד מֵהֶם, לְפָרֵשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים, וְזֶה עַל שְׁנֵי דְרָכִים, אוֹ לְבָאֵר פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת וְהָעִנְיָנִים, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה רַבֵּנוּ סְעַדְיָה זַ"ל בְּרֹב סִפְרֵי הַמִּקְרָא, אוֹ לְבָאֵר עִנְיְנֵי הַלָּשׁוֹן וְהַדִּקְדּוּק וְהַשִּׁמּוּשׁ לְכָל עֲבָרָיו וּצְדָדָיו וּלְתַקֵּן מִלּוֹתָיו, כְּסִפְרֵי בֶּן גַּנָּאח וּבַעֲלֵי הַמָּסֹרֶת, וּמִי שֶׁנָּהַג מִנְהָגָם.

חיבור ענייני המצוות
וְהָעִנְיָן הַשֵּׁנִי, לְחַבֵּר עִנְיָנֵי הַמִּצְוֹת עַל דֶּרֶךְ קְצָרָה*, כְּסֵפֶר רַב חֵפֶץ בֶּן יַצְלִיחַ זַ"ל, אוֹ מַה שֶּׁאָנוּ חַיָּבִים* בָּהֶן בַּזְּמַן הַזֶּה, כַּהֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת וּגְדוֹלוֹת* וְהַדּוֹמֶה לָהֶם, אוֹ חֵלֶק* מֵחֶלְקֵיהֶן, כְּסִפְרֵי קְצָת הַגְּאוֹנִים בִּשְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת בְּמִצְוֹת הַגּוּף וּפִסְקֵי דִינִין.

ספרי אמונה
וְהָעִנְיָן הַשְּׁלִישִׁי לְיַשֵּׁב עִנְיְנֵי הַתּוֹרָה* בִּלְבָבֵנוּ בְּדַרְכֵי הָרְאָיוֹת וּתְשׁוּבַת הָאֶפִּיקוּרְסִים, כְּסֵפֶר הָאֱמוּנוֹת וְהַדֵּעוֹת, סֵפֶר שָׁרְשֵׁי הַדָּת, וְסֵפֶר הַמְקַמֵּץ וְהַדּוֹמֶה לָהֶם.

אין חיבור בחכמת הלבבות
וְחָקַרְתִּי עֲלֵיהֶם, וְלֹא מָצָאתִי בָהֶם סֵפֶר מְיֻחָד בְּחָכְמַת הַמַּצְפּוּן*. וְרָאִיתִי הַחָכְמָה הַזֹּאת, שֶׁהִיא חָכְמַת חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת, שֶׁהִנִּיחוּהָ וְלֹא חִבְּרוּהָ בְּסֵפֶר שֶׁיִּהְיֶה כּוֹלֵל שָׁרָשֶׁיהָ.

האם חכמת הלבבות היא חובה
וְתָמַהְתִּי עַל זֶה תֵּמָּהּ גְּדוֹלָה, עַד שֶׁאָמַרְתִּי בְּלִבִּי, שֶׁמָּא הַמִּין הַזֶּה מִן הַמִּצְוֹת, אֵין אֲנַחְנוּ חַיָּבִין בּוֹ מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁחִיּוּבוֹ מִדֶּרֶךְ הַמּוּסָר לְהוֹרוֹת הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה וְהַיְשָׁרָה, וְכָמוֹהוּ כְּמוֹ הַתּוֹסָפוֹת שֶׁהֵם רְשׁוּת, שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ נִתְבָּעִין בָּהֶם* וְלֹא נֶעֱנָשִׁים אִם נִתְעַלֵּם מֵהֶם, וְעַל כֵּן הִנִּיחוּ הַקַּדְמוֹנִים לְחַבְּרָהּ בְּסֵפֶר.
עַד שֶׁחִפַּשְׂתִּי עַל חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת מִן הַשֵּׂכֶל וּמִן הַכָּתוּב וּמִן הַקַּבָּלָה* אִם אֲנַחְנוּ חַיָּבִים בָּהֶם אִם לָאו, וּמְצָאתִים שֶׁהֵם יְסוֹדֵי כָּל הַמִּצְוֹת, וְאִם יֶאֱרַע בָּהֶם* שׁוּם הֶפְסֵד לֹא תִתָּכֵן לָנוּ מִצְוָה מִמִּצְוֹת הָאֵבָרִים.
___________________________________
עַל שְׁנֵי עִנְיָנִים – מורכבת משני חלקים, תורה שבכתב ותורה שבעל-פה. הָאֶחָד מֵהֶם גָּלוּי – עניינים המפורשים בתורה שבכתב. וְהַשֵּׁנִי נִסְתָּר – דרשות חז"ל ופירושיהן. חָכְמַת הָעִנְיָן הַנִּסְתָּר – ביאורי תורה שאינם מפורשים בכתוב. עַל דֶּרֶךְ קְצָרָה – בקיצור. מַה שֶּׁאָנוּ חַיָּבִים וכו' – למנות מצוות הנוהגות בזמננו. כַּהֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת וּגְדוֹלוֹת – ספרים שנכתבו בתקופת הגאונים. חֵלֶק – מקצת מהמצוות. עִנְיְנֵי הַתּוֹרָה – יסודות האמונה והתורה. בְּחָכְמַת הַמַּצְפּוּן – במצוות הנוגעות לחובות שבלב. נִתְבָּעִין בָּהֶם – מוכרחים לעשותם. הַקַּבָּלָה – דברי חז"ל. וְאִם יֶאֱרַע בָּהֶם – אם אינו מקיימם כראוי.

ביאורים

חכמת התורה מתחלקת לשני חלקים: המצוות הגלויות הכתובות בתורה, ופירושם של אותם מצוות, אשר אינו כתוב במפורש, אלא הגיע אלינו על ידי דרישת הפסוקים וקבלת חז"ל.
רבנו בחיי חי בתחילת תקופת הראשונים לפני כ-950 שנה. הספרות של חכמי ישראל בזמנו, שביארה את חכמת התורה התחלקה לשלושה חלקים;
א. פרשנות על התורה והנביאים - הביאורים התחלקו לשני סוגים:
1. פירוש מילולי וביאור תוכן פרשיות התורה, שנעשה למשל על ידי רבנו סעדיה גאון.
2. עיסוק בענייני לשון ודקדוק בכתוב, שנעשה על ידי רבנו יונה אבן ג'נאח וסיעתו.
ב. הלכה ספרי ההלכה גם כן התחלקו לשני סוגים:
1. ספרים המחולקים לנושאים הלכתיים המבארים את המצוות המוטלות עלינו בזמן הזה כמו ספר הלכות גדולות.
2. ספרי שאלות ותשובות שהשאירו אחריהם הגאונים.
ג. אמונה - כנגד אמונת ישראל קמו מערערים אשר יצאו בטענות נגד תורתנו. ספרי אמונה נכתבו עם ראיות חזקות לאמיתת התורה ואמונת ישראל ופירכות לאותם דעות כוזבות. דוגמא לספרות זאת הוא הספר 'אמונות ודעות' שכתב רבנו סעדיה גאון.
רבנו בחיי מציין שלא מצא אף ספר העוסק בצורה מסודרת ושיטתית ביסודות המצוות המוטלות על הלב ומבארם.
דבר זה מעורר תמיהה גדולה. כיצד יתכן שעל תחום כל כך נרחב מחלקי התורה אין ספר שמדריך ומורה איך צריך לקיימו? יתכנו כמה סיבות למה עדיין לא נכתב ספר בתחום זה.
הסיבה הראשונה היא המחשבה שגורסת שחובות הלבבות הינו תחום שהוא תוספת על מצוות התורה. עיקר התורה הוא הקיום המעשי של המצוות. הנחת היסוד שעומדת מאחורי גישה זו טוענת שהדבר הכי חשוב בעבודת ה' הוא שנתנהג התנהגות דתית, אך אין זה משנה מה יש בתוך ליבנו. התורה באה לשנות את מעשיו של האדם, אך לא את ליבו ומידותיו. כמובן שהתורה אינה מתנגדת לכך, והיא אף מעודדת את האדם להשתנות מבפנים אך אין זו חובה. מי שנדבו ליבו - יתעלה מדרגה נוספת ויזכך גם את נפשו פנימה. אך מי שלא עשה כן - לא ייענש על כך. כשראו זאת גדולי ישראל הם העדיפו לכתוב ספרים העוסקים בעיקרה של תורת ישראל ובנושאים שכל יהודי מחוייב בהם, שהם האמונה הנכונה בקב"ה וקיום מצוותיו, מאשר להתעסק בעניינים של מידת חסידות.
רבנו בחיי מוכיח שאין הדבר כך. לא רק שהמצוות התלויות בלב הן חובה על כל יהודי, אלא שכל קיום המצוות המעשיות הכולל את חובות האברים תלוי בחובות הלבבות. אם האדם אינו מקיים מצוות אלו הוא אף לא יקיים את המצוות המעשיות. הוא יוכיח את דבריו בימים הבאים.

הרחבות
•בענייני חובות הלבבות
לַעֲמֹד עַל חָכְמַת הָעִנְיָן הַנִּסְתָּר. לעומת המושג 'חובות האברים ', שעושה רושם של מושג מוגדר ומעשי, הרי שהמושג 'חובות הלבבות ' נשמע מופשט, רִגְשִי, לא-מוגדר ואף בלתי ניתן לשליטה. רבנו בחיי יוצא, בין השאר, כנגד הנחות יסוד אלו בהקדמתו.
רבים מרבותינו האריכו להסביר מדוע ההנחה שלמעלה שגויה. מלבד גדרי ההלכות השייכים לעניינים אלו, יש יכולת לשלוט ולהשפיע על הלבבות כדי לכוונם ליעדים אלו. כתב רבי לוי יצחק מברדיטשב : " כאשר יתבונן היטב בגדולת הבורא ברוך הוא... אזי יתעורר להיות כלתה וגם נכספה נפשו להתלהב בעריבות מתיקות ידידות, לחפוץ ולהשתוקק עבודת ה' בכל עת, ולא יורגש אצלו עבודתו כלל, וכל מה שיעמיק דעתו יותר בהתבוננות השגת גדולת הבורא ברוך הוא - יותר יתלהב ליבו לעבודת ה', ולא יהיה נחשב בעיניו כלום" [קדושת לוי, פרשת ראה]. הדרכה זו נרמזת בפסוק "וידעת היום והשבת אל לבבך" [דברים ד, לט]: מתוך הידיעה, ההתבוננות וההעמקה - ניתן להשפיע על הלב.
הרב קוק הוסיף שהידיעה והרצון יכולים להשפיע על מה שהאדם מסוגל לעשות: "הידיעה הברורה מחוללת את הרצון, כשהיא עומדת על הבסיס הטוב. חמדת הטוב כל שהיא מתבררת יותר - כך היא מתחזקת, כל מה שמתברר יותר שהטוב הוא טוב באמת, כן הרצון מתגבר. גבורת הרצון מחוללת את היכולת. למדנו מזה, שהידיעה הרצון והיכולת הנם תמיד אחוזים יחד" [אורות הקודש ג עמ' פז].
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il

בית המדרש החדש נמצא בתהליכי בנייה סופיים,
בוא ותתחדש אתנו בגירסת הנסיון!



אל תציג לי הודעה זאת שוב