ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בגליל עם הרב שמואל אליהו. מספר החדרים מוגבל!
בית המדרש מדורים תמוז

מסירות-נפש

903
מוקדש להצלחת
עם ישראל
לחץ להקדשת שיעור זה
מסירות-נפש
הרב שמחה עלברג זצ"ל
יו"ר אגודת הרבנים בארצות הברית

מה מייצג את הנהגתו המופלאה של כ"ק אדמו״ר מליובאוויטש זצוק"ל? בכדי להשיב על שאלה זו, די בשתי מלים, המלאות וגדושות להט ודינאמיקה. די אפילו בביטוי אחד, האוצר בתוכו עוצמה מטאפיסית אדירה, והוא שיכול לציין ולהגדיר בדיוק את הכוח הפנימי של ליובאוויטש בהנהגתו של הרבי: מסירות-נפש.

מסירות-נפש במשמעותה העמוקה ובתפיסתה המקורית, מהווה אחד מן המושגים המקודשים ביותר של היהדות. אחד היסודות האיתנים ביותר שהיהדות נבנית עליו, מאז קיומו של עם ישראל ועלותו לבימת האנושות ועד היום הזה, הוא מסירות-נפש. דוגמה עצמית במדריגה גבוהה.
ויחד עם זאת, הנכונות המלאה להקריב את הקרבנות הגדולים ביותר למען אידיאלים קדושים, להתרומם לגבהים הרוחניים הרמים ביותר עד לחידלון פיסי – הם אכן תופעה נדירה.
אבל בכל זאת ישנם בכל דור כמה יחידים יוצאים מן הכלל, החיים באופן מרומם יותר מעל לסביבתם, כאלה שפועלים בחייהם היומיים בכוח העל-טבעי של מסירות-נפש. הרבי יכול לשמש דוגמה אידיאלית ליהודים הגדולים של מסירות-נפש בכל הדורות. הוא משמש הוכחה מופתית איזה עולמות גדולים וכבירים ניתן ליצור בכוח מסירות-נפש ללא שיור.

הוויתור על ה"עולם הבא"
מהו המובן העמוק ביותר של אידיאת מסירות-הנפש? אילו ביטאה אידיאה זו רק ייסורי-גוף, עינויי-תופת, סבל וכאב בכל האיברים עד לרגעים האחרונים של הגסיסה, שמביאה למוות של קדוש-השם; אילו ביטאה מסירות-נפש נכונות לתת יריקה, בכל מלוא ההכרה, על כל העולם הזה עם כל הבליו, להיפרד בשמחת-לב מכל המולת-החיים שלו; אילו היתה זו המשמעות של מסירות-נפש, כי אז גם כוח נעלה זה היה מביא את האדם למדריגת בריה שלמעלה-מן-הטבע, המסוגלת להתרומם לגבהים על-טבעיים: ללכת על מוקדי קידוש-השם.
אבל האידיאה של מסירות-נפש היא עוד הרבה יותר עמוקה. בעומקה היא אינה עומדת על מסירת הגוף, לוותר על הקיום הגופני, אלא על "מסירות-נפש", להיות נכון לתת למען כבוד השם יתברך את קנין הנפש, את הנשמה. להיות מוכן למען כבוד שמים לאבד את חלקו לעולם הבא. כה נעלה ונשגב הוא המושג של מסירות-נפש.
כותב רבי צדוק הכהן: ״אברהם אבינו השליך עצמו לכבשן האש אף שיאבד עולמו, חס ושלום, מכל מקום מרוב אהבתו להשם מסר גם נפשו וחלקו לעולם הבא כדי שיקדש שם שמים״ (״פרי צדיק״, פסח).
"וירד משה מן ההר אל העם" (יתרו יט, יד), "מלמד שלא היה משה פונה לעסקיו ולא היה יורד לביתו אלא מן ההר אל העם" (רש״י ומכילתא, שם). הוא עזב אה כל ענייניו האישיים והלך ישר אל העם.
ועולה השאלה: וכי מה היו עסקיו? והלא כל עסקיו, מטבע הדברים, לא היו אלא תורה, יראה, צדקה וחסד. וזה היה תוכן החיים של משה רבינו: תורה. ואם כן מה היו העסקים שבהם התעסק? כותב ה׳שם משמואל״ (ויקרא), כי עסקי משה אכן היו עשיית מצוות ותורה במעלה הגבוהה ביותר. אבל משה מסר את עצמו וויתר על עסקי עולם הבא שלו והלך מיד לבדוק למה זקוק כלל ישראל, וזו משמעות מסירות-נפש למען יהודים. לוותר על עולם הבא לטובת כלל ישראל.
הרבי התברך בכוח בלתי-מוגבל של מסירות-נפש, ומכאן הצלחתו בבניית משכנות לתורה ויהדות בהרבה פינות נידחות בכל מדבריות העולם הגדול.
מנהיג ישראל במובן ההיסטורי
הרבי מליובאוויטש זצוק"ל, יכול בצדק להיקרא מנהיג ישראל במובן היסטורי, מנהיג שבמעשיו הגדושים מסירות-נפש הוא מזכיר לנו את הדמויות הקמאיות של מנהיגי ישראל שהקריבו את הכול, את עולם-הזה כמו את עולם-הבא שלהם, כדי להציל את כלל ישראל ולהרימו לגבהים הנשגבים ביותר.
מנהיג מוכרח שיהיה מבורך בהרבה מעלות. אדם שה"אני" האישי שלו חדל מלהתקיים לחלוטין. אדם שמלבד את עצמו, אין הוא שוכח אף יהודי אחד. אדם שמוכן למידה הגדולה ביותר של מסירות-נפש, והעיקר להציל הודות לכך נשמה יהודית אחת ויחידה, ובוודאי שהוא מוכן לוותר על כל שיור של "אני" שלו לטובת כלל ישראל, כפי שעשו זאת מנהיגינו הגדולים בכל הדורות, מאז משה רבינו ועד לאחרוני מנהיגי ישראל לפני החורבן הגדול. מנהיג הוא זה שבונה תורה לכלל ישראל. מנהיג הוא שדואג למען כלל ישראל, וזה עצמו תורה במשמעות הנעלה ביותר.
מעלתו העיקרית של מנהיג ישראל, בהתגלמות המושלמת, מעלה שבאה לידי ביטוי במאורעות רגילים ולא רגילים, מעלה שקובעת ומעצבת את האישיות של הנושא בה, הרי זו המעלה שלא לפחד. לא להיות מושפע מן הפחד בשום מצב. הפחד עלול לגרום אלם, לשתק ולקטוע כל יוזמה וכל פעולה. פחד יוצר מחיצה של ברזל, הוא מסנוור ועלול להפוך את האדם חסר אונים וליטול ממנו כל יכולת של עשייה.
מנהיג, נשיא בישראל, אסור לו לירא מאף אחד, מלבד מהשם יתברך. אסור לא לחשוש כי דעתו או גישתו, יהיו נועזות ככל שיהיו, יגרמו אי-שביעות רצון ויגרמו להתפרצות וולקאנית של תגובות. אופיו חייב להיות נחוש כדי שלא להיכנע לשום לחץ, יהיה מצד מי שלא יהיה. ואם הוא רך וגמיש במידה שיהיה מושפע מדעות מנוגדות, מאבד הוא בכך את כוח הנהגתו וכתר המלכות שלו מתכהה.

כוחות על-טבעיים
לעיתים קרובות אנו עומדים משתאים נפעמים לנוכח העבודה הגדולה והכבירה שהרבי העמיס על כתפיו. לעיתים קרובות אנו עומדים מתפעלים איך מסוגל איש אחד לחולל מהפכה כה גדולה – ללא אח ורע – במהלך-המחשבה של המונים יהודיים. לעיתים קרובות אנו נדהמים לנוכח מבטו המרחיק-ראות, כוחותיו הרוחניים ומעין רעיונותיו השופע ומסעיר.
ואנו שואלים: איך יכול אדם אחד להגשים מספר כה רב של רעיונות שכל מטרתם לבנות מחדש את העולם היהודי שנחרב ולהשיב לו את צורתו ההיסטורית העתיקה? מנין גבורת-קודש כזו שיוכל לשאת בעול כה כבד, לשאת בייסורים ולגלות דאגה לחלק גדול של כלל ישראל. והתשובה היא: "יחד לב וגל אבן מפי באר מים״ (פיוט לתפילת גשם). והתורה כתבה: "ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר״ (ויצא כט, י)״ ורש״י מציין: "כאדם המעביר את הפקק מעל פי הצלוחית״.
מנין היו ליעקב כוחות פיזיים כאלה, שיוכל לגול אבן כה גדולה וכבדה? אומרים בעלי המוסר, כי זהו בדיוק כמו בשעת שריפה. לאדם יש אמנם כוחות פיזיים מוגבלים. הוא יכול להרים משא במשקל מסוים, לרוץ מרחק מסוים. אבל שונה הדבר כאשר פורצת שריפה, שאז, כאשר הסכנה היא גדולה, הוא מקבל לפתע כוחות חזקים ומיוחדים, הוא מסוגל לשאת את המשא הכבד ביותר, הוא מסוגל לפתע לרוץ בלי נשימה למרחק של הרבה מילין, פי כמה וכמה יותר מאשר בזמנים רגילים. וכך הוא הדבר גם באשר לכוחות הרוחניים המתעוררים באדם במידה מוגברת לעת שסכנה מתרחשת (ראה שיחות הגרח״ש, פרשת וישלח).
הרבי הבחין כאשר סכנה ריחפה באוויר. סכנה לקיום התורה, סכנה ליתדות-אמת. ברגע כזה צומחים להם לפתע כוחות רוחניים מוגברים בקצב עצום. האדם מגלה אז בעצמו מאגרי כוחות על-טבעיים, יש לו הכוח לרוץ ולשאת במשא של כלל ישראל.
אצל הרבי ראינו דבר מופלא: מעולם לא ידע גבול וסוף. תמיד החזיק בבראשית. בהתחלה. בו ברגע שמסיימים פרויקט אחד, הורה לחסידיו להתכונן לעוד אחד. ברגע שבו מסיימים להגשים רעיון אחד, נולד רעיון חדש. אין עצירה. אין סיום לפרשה. מוטיב הבראשית פועל תמיד.
משה רבינו אמר בתפילת "ואתחנן": "אתה החילות להראות את עברך את גדלך ואת ידך החזקה״ (דברים ג, א). משה רבינו כבר הספיק עד אז לעשות הרבה מאוד למען כלל ישראל. הוציא אותם ממצרים. הוליכם למדבר סיני לקבלת התורה. נשאם כאומן את היונק. ולאחר שנים כה רבות של עבודת מסירות-נפש למען כלל ישראל, אומר משה: ״אתה החילות״. כלומר, לאחר כל המעשים והנשיאה בעול, עוד עומד משה רבנו במדריגת ״אתה החילות״, הכל היה אצלו בגדר התחלה.
ברור מאליו כי בכל האמור ציינתי רק כמה קווים הזורקים אור על האישיות המופלאה והנדירה של כ״ק אדמו"ר זצוק"ל. ועוד הרבה, הרבה מאוד, נחוץ לכתוב כדי להעמיד את התמונה הזו בשלימותה.
עוד בנושא תמוז
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il