ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
חדרים אחרונים לשבת שירה בירושלים עם הרב סבתו
בית המדרש משפחה חברה ומדינה הכרעה על פי רוב

הרוב קובע - על פי איכות? (חלק א')

האם שמנו לב שאנו מכריעים לרוב על פי איכות? כיצד הוכרעו המחלוקות בין בית הלל לבית שמאי?
מוקדש לעלוי נשמת
חנה בת חיים
לחץ להקדשת שיעור זה
שאלת הכמות מול האיכות בהכרעה על פי הרוב יש לה משמעות ערכית ומעשית לכן החלטנו להקדיש את המקום לדיון בשאלה זו בשיעורים הבאים.

בקרב חלקים של הציבור הדתי מקובל כיום להכריע כמעט אך ורק על פי איכות. מי שנחשב בציבור מסוים גדול הדור, דעתו מתקבלת ללא דיון או כל ניסיון לבחינה של הכרעתו. ניסיון לבחון את הדברים או להביאם לדיון יתקל לעתים בתגובה עוינת שתמנע אפילו העלאה של אפשרות כזו בעתיד. אחד המקורות העוסקים בשאלה זו היא הסוגיה בה מתוארת ההכרעה במחלוקת בית שמאי ובית הלל :
"אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלוקים חיים הן, והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלוקים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן - מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן" (עירובין דף יג ע"ב).

לכאורה הדבר לא מובן הרי התורה קבעה "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת" ( שמות כ"ג ב), אם כן נספור ונכריע? אלא שבסוגיה ביבמות נוסף נתון נוסף "כי אזלינן בתר רובא - היכא דכי הדדי נינהו, הכא בית שמאי מחדדי טפי" (מסכת יבמות י"ד ע"א). כלומר מול הרוב הכמותי של בית הלל עמדה העוצמה של האיכות-החריפות ועומק ההבנה של בית שמאי. בסופו של דבר בת קול ומידות תרומיות של בית הלל הם שהכריעו. גם בתוך בית הדין השאלה מתעוררת כאשר לאב בית הדין דעה מסוימת שאם יביע אותה ישפיע הדבר על עמיתיו והשאלה היא מתי ואיך יביע את עמדתו.

בשיעורים הבאים נרחיב את היריעה בכמות ונשתדל גם להעמיק בסוגיה באיכות.

עוד בנושא הכרעה על פי רוב
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il