- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- הכרעה על פי רוב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
3764
בקרב חלקים של הציבור הדתי מקובל כיום להכריע כמעט אך ורק על פי איכות. מי שנחשב בציבור מסוים גדול הדור, דעתו מתקבלת ללא דיון או כל ניסיון לבחינה של הכרעתו. ניסיון לבחון את הדברים או להביאם לדיון יתקל לעתים בתגובה עוינת שתמנע אפילו העלאה של אפשרות כזו בעתיד. אחד המקורות העוסקים בשאלה זו היא הסוגיה בה מתוארת ההכרעה במחלוקת בית שמאי ובית הלל :
"אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלוקים חיים הן, והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלוקים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן - מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן" (עירובין דף יג ע"ב).
לכאורה הדבר לא מובן הרי התורה קבעה "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת" ( שמות כ"ג ב), אם כן נספור ונכריע? אלא שבסוגיה ביבמות נוסף נתון נוסף "כי אזלינן בתר רובא - היכא דכי הדדי נינהו, הכא בית שמאי מחדדי טפי" (מסכת יבמות י"ד ע"א). כלומר מול הרוב הכמותי של בית הלל עמדה העוצמה של האיכות-החריפות ועומק ההבנה של בית שמאי. בסופו של דבר בת קול ומידות תרומיות של בית הלל הם שהכריעו. גם בתוך בית הדין השאלה מתעוררת כאשר לאב בית הדין דעה מסוימת שאם יביע אותה ישפיע הדבר על עמיתיו והשאלה היא מתי ואיך יביע את עמדתו.
בשיעורים הבאים נרחיב את היריעה בכמות ונשתדל גם להעמיק בסוגיה באיכות.
הכרעה על פי רוב (4)
הרב יוסף כרמל
1 - הרוב קובע - על פי איכות? (חלק א')
2 - דעתם של הדיינים (חלק ב')
3 - הכרעה על פי רוב הדעות (חלק ד')
טען עוד
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך נראית נקמה יהודית?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בצורת ד'?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מהו פרוזבול וכיצד הוא שומר לנו על הכסף?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הגעת דוד למערכה
שמואל א, פרק יז' פסוקים כ-כה
הרב שמעון קליין | י"ג תמוז תשפ"ה
ביאור ברכת בלעם חלק ב'
כלי יקר פרשת בלק חלק ב'
הרב חיים כץ | י"ד תמוז תשפ"ה
הקודש שבחול יותר קדוש מהקודש שבקודש
אורות התחיה, פסקה מו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ב תמוז תשפ"ה
