ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וְרָאִיתִי לַחְתֹּם פְּתִיחַת הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּמָשָׁל נָאֶה, יְזָרֵז אוֹתְךָ לַעֲמֹד עַל עִנְיָנָיו, וִיעִירְךָ לָדַעַת מַעֲלַת הַמִּין הַזֶּה מִן הַמִּצְוֹת מִשְּׁאֵרִיתָן, וּמַעֲלַת שְׁאָר הַחָכְמוֹת* הַטִּבְעִיּוֹת וְהַמּוּסָרִיּוֹת וְהַדִּבְּרִיּוֹת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה, וַהֲבִינֵהוּ בְּקָרְאֲךָ אוֹתוֹ, וַהֲשִׁיבֵהוּ בְּרַעְיוֹנֶיךָ, תִּמְצָא מַה שָׁאַתָּה חָפֵץ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם.
וְהוּא: שֶׁאֶחָד מִן הַמְּלָכִים חִלֵּק אֶל עֲבָדָיו לוּזֵי הַמֶּשִׁי* לִבְחֹן בָּהֶם אֶת דַעְתָּם. הַזָּרִיז מֵהֶם וְהַנִּלְבָּב* שֶׁבָּהֶם בָּחַר מֵחֶלְקוֹ הַטוֹב* שֶׁהָיָה בוֹ, וּמִן הַשְּׁאָר גַּם כֵּן בָּחַר הַטּוֹב שֶׁבּוֹ, וְעָשָׂה מֵחֶלְקוֹ שְׁלשָׁה מִינִים, טוֹב, וּבֵינוֹנִי, וּפָחוּת. וְעָשָׂה מִכָּל מִין לְבַדּוֹ הַטּוֹב בְּמַה שֶּׁרָאוּי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ. וְעָשָׂה מִמֶּנּוּ אֵצֶל הָאֻמָּנִים הַבְּקִיאִים בִּגְדֵי חֹפֶשׁ מִגְּוָנִים שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה, וְצִבְעוֹנִים שֶׁאֵינָם דוֹמִים זֶה לָזֶה, וַיִּלְבָּשֵׁם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכָל זְמָן וּבְכָל מָקוֹם כָּרָאוּי לוֹ מֵהֶם. וְהַכְּסִיל מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ עָשָׂה מִכָּל חֶלְקוֹ מִן הַמֶּשִׁי מַה שֶּׁעָשָׂה הַזָּרִיז מֵהַמִּין הַפָּחוּת שֶׁבּוֹ, וּמְכָרוֹ בְּמַה שֶּׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ מִן הַדָּמִים, וַיְמַהֵר לֵהָנוֹת בּוֹ* בְּמַאֲכָל טוֹב וּבְמִשְׁתֶּה טוֹב וְכַדּוֹמֶה לוֹ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַדָּבָר אֶל הַמֶּלֶךְ, רָצָה אֶת מַעֲשֵׂה הַזָּרִיז הַנִּלְבָּב, וְהִקְרִיבוֹ אֵלָיו, וְהֶעֱלָהוּ אֶל מַעֲלַת אַנְשֵׁי סְגֻלָּתוֹ, וַיֵּרַע בְּעֵינָיו מַעֲשֵׂה הַכְּסִיל, וַיְגָרְשֵׁהוּ וְהִרְחִיקוֹ אֶל שׁוֹמְמוֹת אַרְצוֹתָיו וְהִשְׁכִּינוֹ עִם אַנְשֵׁי קִצְפּוֹ.
הנמשל
וְכֵן הָאֱלֹהִים יִתְבָּרַךְ נָתַן סֵפֶר תּוֹרָתוֹ הָאֱמֶת לַעֲבָדָיו לִבְחֹן אוֹתָם, וְהַמַּשְׂכִּיל הַפִּקֵּחַ, כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ וִיבִינֵהוּ הֲבָנָה בְרוּרָה, יְחַלְּקֵהוּ לִשְׁלשָׁה חֲלָקִים. הָאֶחָד מֵהֶם, לָדַעַת הָעִנְיָנִים הַדַּקִּים הָרוּחָנִיִּים, אֲשֶׁר הֵם חָכְמַת הַמַּצְפּוּן, כְּחוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת וּמוּסְרֵי הַנְּפָשׁוֹת, וִיחַיֵּב אֶת נַפְשׁוֹ לַעֲשׂוֹתָם תָּדִיר. וְאַחֲרֵי כֵן יִבְרֹר מִמֶּנּוּ חֵלֶק שֵׁנִי, וְהִיא חָכְמַת חוֹבוֹת הָאֵבָרִים בִּזְמַנָּם וּבִמְקוֹמָם. וְאַחַר כָּךְ יְשַׁמֵּשׁ בַּחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי בְּעִנְיְנֵי דִבְרֵי הַיָּמִים* לָדַעַת כִּתּוֹת בְּנֵי אָדָם וְתוֹלְדוֹתָם עַל סֵדֶר הַדּוֹרוֹת שֶׁעָבְרוּ, וּמַה שֶּׁאֵרַע מִן הַדְּבָרִים וְהַחִידוֹת בְּיָמִים קַדְמוֹנִים, וִישַׁמֵּשׁ בְּכָל עִנְיָן מִמֶּנּוּ בִּזְמַנּוֹ וּבִמְקוֹמוֹ וְכָרָאוּי לוֹ כְּפִי הַצֹּרֶךְ אֵלָיו, וְיֵעָזֵר עַל הִשְׁתַּמְּשׁוֹ בְּכָל אֶחָד מֵהֶם בְּחָכְמַת הַשִּׁמּוּשׁ* וּבְחָכְמַת הַמּוֹפֵת* וּבְחָכְמַת הַדִּבּוּר, שֶׁמֵּהֶם תִּהְיֶינָה הַהַקְדָּמוֹת לַחָכְמָה הָאֱלֹהִית. כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי בָּהֶם אֵינוֹ מַכִּיר סִימָנֵי חָכְמַת הַבּוֹרֵא בִּבְרִיאוֹתָיו, וְלֹא יֵדַע עִנְיְנֵי גוּפוֹ*, כָּל שֶׁכֵּן זוּלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר זִמֵּן הָעֶבֶד הַזָּרִיז כְּלֵי בַעֲלֵי הַמְּלָאכוֹת לְהַשְׁלִים מַה שֶׁכִּוֵּן לַעֲשׂוֹתוֹ מִן הַמֶּשִׁי שֶׁל הַמֶּלֶךְ.
וְהַפֶּתִי הַנִּמְהָר, בְּעָמְדוֹ עַל סֵפֶר הָאֱלֹהִים, הוּא מְשַׁמֵּשׁ בּוֹ לָדַעַת חִידוֹת הָרִאשׁוֹנִים וְדִבְרֵי יְמֵי הַקַּדְמוֹנִים, וִימַהֵר לֵהָנוֹת בּוֹ בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם, וְיָבִיא רְאָיָה מִמֶּנּוּ לִרְדֹּף אַחֲרֵי הַתַּאֲוָה, וּלְהַנִּיחַ דֶּרֶךְ הַפְּרִישׁוּת, וְלַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ, וְלָלֶכֶת אַחֲרֵי רְצוֹן כָּל מִין וּמִין מִבְּנֵי הָאָדָם כְּדַעְתָּם וּכְחֶפְצָם, וְהוּא כְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (מִשְׁלֵי ה, כג): "הוּא יָמוּת בְּאֵין מוּסָר וּבְרֹב אִוַּלְתּוֹ יִשְׁגֶּה".
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
19 - הקדמה חלק ט"ז
20 - הקדמה חלק י"ז
21 - עבודת ה' חלק א'
טען עוד
וְהָאֱלֹהִים יוֹרֵנוּ דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ, כַּאֲשֶׁר שָׁאַל מִמֶּנּוּ מְשִׁיחוֹ: (תְּהִלִּים טז, יא): "תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח".
___________________________________
וּמַעֲלַת שְׁאָר הַחָכְמוֹת – ההבדל שיש בין מעלת שאר החכמות לתורה. לוּזֵי הַמֶּשִׁי – חומר גלם של משי שנדרש לעבדו. וְהַנִּלְבָּב – פיקח. בָּחַר מֵחֶלְקוֹ הַטוֹב – מיין את המשי והפריד ממנו את החלק המשובח. לֵהָנוֹת בּוֹ – מהכסף שקיבל תמורת המשי. בְּעִנְיְנֵי דִבְרֵי הַיָּמִים - התורה כוללת גם תיאורים היסטוריים. בְּחָכְמַת הַשִּׁמּוּשׁ – להבנה ראויה של התורה נעזר בחכמות השימושיות, כגון: חשבון והנדסה. וּבְחָכְמַת הַמּוֹפֵת – לוגיקה. תורת ההיגיון ודרכי הבאת הראיות. עִנְיְנֵי גוּפוֹ – מבנה גוף האדם.
ביאורים
כסיום לכל ההקדמה היסודית, מביא רבנו בחיי משל שמתמצת את היחס שבין חלקי התורה. משל למלך אשר רצה לבחון את עבדיו על מנת לקדם את הראוי לכך ולהוריד את מי שאינו ראוי. הוא נתן להם חומר גלם בצורת כדורי משי באיכויות שונות, ולא אמר מה לעשות עם כדורי המשי.
החכם חשב בליבו שכנראה היתה למלך מטרה בהביאו את כדורי המשי. מסתבר שהוא רוצה שאעבד אותם בצורה המוצלחת ביותר לצורכי הממלכה. ולכן אני אעשה הכל כדי לעובדו ולרוממו באמצעות אותם כדורי המשי. הוא בחר את הסוג העדין והמשובח ביותר, וחילקו לשלושה סוגים לפי רמות איכות. מכל סוג הוא עיבד את סוג הבד האיכותי ביותר שאפשר להפיק ממנו. הוא נעזר במומחים על מנת לעשות מהמשי בגדים יקרים ואיתם עבד את המלך. המלך ראה איך חומר הגלם הפך לבגד אשר משתמשים בו בחכמה כדי לשרת אותו ולפאר את מלכותו. מיד קידם את אותו עבד מסור ונאמן.
לעומת זאת, העבד שאין מוחו בקודקודו קיבל את כדורי המשי וחשב שכנראה המלך רוצה בטובת העבד. הוא לא השקיע מחשבה בבחירת סוג המשי, מכר אותם בהזדמנות הראשונה וקנה בהם את הדברים שהכי משמחים אותו, אוכל ומשתה. המלך שמע על כך והבין שלעבד זה אין מוח בקודקודו. שעיקר מבטו הוא על עצמו ולא על טובת הממלכה וגירשו מעל פניו.
המלך זהו מלך מלכי המלכים. העבדים הם אנחנו. הוא נתן לנו חומר גלם, את התורה הקדושה. מהי מטרת התורה? החכם מבין שכל מטרת התורה היא כדי לעזור לנו לעבוד את ה' בשלמות ובדבקות. בתוך חומר הגלם הזה ישנם סוגים שונים, חלקים שונים בחוכמת התורה.
החלק הנעלה והעדין ביותר הוא תורת חובות הלבבות - יסודי האמונה וטהרת הלב. בהם הוא משקיע את מירב כוחו. החלק השני במעלתו הוא החלק של חובות האיברים. הוא מעשי יותר ומחוספס אך הוא מקיים את המצוות הללו במסירות ובדקדוק רב. החלק השלישי והפחות שבכולם הוא לימודי היסטוריה העוזרים לו ללמוד מהעבר על מנת לקדם את עבודת ה' ולהימנע מטעויות ומכישלונות. כל חלק הוא רותם על מנת לעבוד את ה'. כסיוע הוא נעזר בחוכמות עזר, בחשיבה לוגית ובראיות שכליות על מנת לבסס את תורת ה' בקרבו. בדרך זו הוא רצוי לפני ה', המרומם אותו ומקרבו, ומשפיע לו כל טוב.
לעומת זאת הטיפש חושב שהמרכז זה הוא והנאותיו הקטנות והוא משפיל את חוכמת התורה. הוא עסוק בצדדים הנמוכים יותר בתורה ואינו משקיע בטהרת הנפש ובבירור מעשיו. אדם כזה אינו רצוי לפני הקב"ה.
רבנו בחיי מבקש להתבונן על המשל והנמשל ולכוון את חיינו לאורו ובעזרת ה' לזכות להידבק וליהנות מזיו ה'.
הרחבות
•המדרגות והרבדים בתורה
וְהַמַּשְׂכִּיל הַפִּקֵּחַ, כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ וִיבִינֵהוּ הֲבָנָה בְרוּרָה, יְחַלְּקֵהוּ לִשְׁלשָׁה חֲלָקִים. דברים דומים כתובים ברמב"ם , בפירושו לפסוק: "תפוחי זהב בְּמַשְכִּיוֹת כָּסֶף - דבר דָבוּר על אֹפְנָיו" [משלי כה, יא]: "תפוח זהב ברשת של כסף שנקביה דקיקים מאוד הוא משל לדיבור האמור על שתי פנים. ראה אפוא מה נפלא דיבור זה המתאר את המשל המשוכלל, שכן אומר הוא שדיבור בעל שתי פנים. דהיינו, שיש לו פשט ויש לו משמעות נסתרת, צריך שפשטו יהא יפה ככסף; ומשמעותו הנסתרת צריכה להיות יפה מפשטו, עד שמשמעותו הנסתרת תהיה ביחס לפשטו כזהב ביחס לכסף... כאשר רואים אותה מרחוק או בלי התבוננות מופלגת, חושבים שהיא תפוח כסף. אך כאשר מי שעינו חדה מתבונן בה התבונן היטב, מתברר לו מה שבתוכה. הוא יודע שהתפוח עשׂוי זהב" [פתיחה למורה נבוכים].
נעמיק בלשון הרמב"ם: הסיפורים אינם סתם לבושים, כקנקן חרס ליין, אלא הם כמו "משכיות כסף", כלומר: יפים לכשעצמם. את התוכן, ניתן לפספס בגלל שתי סיבות: א. 'מרחוק', ב. 'בלי התבוננות'. אם כן, כדי לגלות את תפוחי הזהב, עלינו לבצע שתי תנועות: א. התקרבות, כלומר יצירת קרבה נפשית בין הלומד לבין התורה. רק אם יש איכפתיות מהתורה, הלומד ינסה באמת להגיע לעומק הדברים. ב. להתבונן, לא להסתפק במבט הראשוני, כמו שכתב רש"י : "לא חזרת עליו פעם שנית כדי שתתבונן בו" [ברכות יח. ד"ה לא שנית].
לעילוי נשמת שי בן אשר אנשיל קורלק ז"ל
לעילוי נשמת יוכבד ויקטוריה בת פהימה ע"ה
חכמת התורה וחכמות החול
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות שטיפת כלים בשבת
בדיקת פירות ט''ו בשבט
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
