- הלכה מחשבה ומוסר
- יסודות האמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
14. סתירות בין מדע ותורה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
רבים שואלים: מה תשובת התורה להוכחות המדע שהעולם קיים מליוני שנים? איך זה מסתדר עם מסורת התורה שבריאת העולם היתה לפני 5752 שנה?
לשאלה זו התייחס מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק באגרותיו, אגרות ראי"ה, אגרת צ"א, והוא אומר: כבר במדרש רבא נזכר בכמה מקומות שלפני שנברא העולם היה הקב"ה בורא עולמות ומחריבם, דהיינו שלפני הבריאה הנוכחית היו תהליכים של בריאה, עד שהגיעה הבריאה לצורתה הנוכחית. אין למדע הוכחות שלא היה בינתיים חורבן כללי ויצירה חדשה.
אבל באמת אין צריך להזדקק לכל זה, שאפילו אם היה מתברר לנו שהיה סדר היצירה בדרך התפתחות המינים, גם כן אין בזה סתירה לתורה, שכן התורה בסיפור מעשה בראשית, סתמה יותר מאשר פירשה, וסיפור מעשה בראשית ביאורו הרי הוא מסודות התורה ולא כפשוטו.

זה הרי ידוע לכל בר-בי-רב, וכל כוונת התורה בזה להודיע שהעולם כולו נברא ע"י הקב"ה בתכנית אלוקית עמוקה. אין כוונת התורה לעסוק בביאור סדר הבריאה מבחינה מחקרית, מדעית, טבעית. אין זו מטרת התורה. התורה לא עוסקת בהסטוריה ובמדע, התורה מלמדת לדעת את ה' בורא עולם ואת מצוותיו, והיא צמצמה את דבריה לכלל העיקרי שהקב"ה במאמרו ברא את העולם בלי להיכנס לביאור מפורט כיצד נעשה הדבר, בכמה דרכים ובכמה אמצעים, ואיך השתלשלו הדברים ברבבות רבבות של מדרגות ושלבים.
הגילים המדעיים אינם מחלישים את האמונה אלא דווקא מגדילים אותה. יותר ויותר מתגלה גודל היצירה האלוקית ומתגדלת בהכרה: "מה רבו מעשיך ה'" ו"מה גדלו מעשיך ה'", "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה". האמונה נעשית טהורה יותר, מופשטת יותר מכל דמיון מגשים, גם אצל כל שכבות הציבור.
אם-כן, אין סתירה בין מסורת התורה שעוסקת במישור אחד ובין המדע העוסק במישור אחר. ובאדם הראשון המוכר לנו התחדשה הבריאה והתחיל סדר עולמי חדש, הופעה אלוקית של בריאה והשגחה והכוונה של העולם כאמור בתורה.
אמנם, למרות האמור, לא מן הנמנע שהשקפת המדע תשתנה ומחקרים חדשים יגלו שאכן גם מבחינה מדעית היתה התחדשות של הבריאה בזמן המתואר בתורה, וזה לא יהיה המקרה הראשון שהמדע יאשר את הנמצא בתורה אחר שסבר שהמימצאים שלו מכחישים את התורה. הנה עפ"י מחקרים ארכיאולוגיים חדשים מתברר שההנחות המדעיות הקודמות היו מוטעות והחדשות הן דווקא מאשרות את האמור בתורה.
אם-כן, לסיכום: כבר בחז"ל מוזכר שהיו שלבי בריאה מוקדמים לבריאה הנוכחית, לא מן הנמנע שהמדע עוד יאשר את מסירת התורה על התחדשות הבריאה, וגם אם מבחינה מדעית המסקנות יהיו אחרות, אין בזה סתירה לתורה שמדברת במישור האמונתי, ומבחינה זו היתה התחדשות של מגמה אלוקית, של הופעה אלוקית בבריאת העולם והאדם.
לשאלה זו התייחס מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק באגרותיו, אגרות ראי"ה, אגרת צ"א, והוא אומר: כבר במדרש רבא נזכר בכמה מקומות שלפני שנברא העולם היה הקב"ה בורא עולמות ומחריבם, דהיינו שלפני הבריאה הנוכחית היו תהליכים של בריאה, עד שהגיעה הבריאה לצורתה הנוכחית. אין למדע הוכחות שלא היה בינתיים חורבן כללי ויצירה חדשה.
אבל באמת אין צריך להזדקק לכל זה, שאפילו אם היה מתברר לנו שהיה סדר היצירה בדרך התפתחות המינים, גם כן אין בזה סתירה לתורה, שכן התורה בסיפור מעשה בראשית, סתמה יותר מאשר פירשה, וסיפור מעשה בראשית ביאורו הרי הוא מסודות התורה ולא כפשוטו.
יסודות האמונה (51)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
13 - 13. האמונה אינה זקוקה להוכחות שכליות
14 - 14. סתירות בין מדע ותורה
15 - 15. השגת ה' על ידי אנוש
טען עוד
הגילים המדעיים אינם מחלישים את האמונה אלא דווקא מגדילים אותה. יותר ויותר מתגלה גודל היצירה האלוקית ומתגדלת בהכרה: "מה רבו מעשיך ה'" ו"מה גדלו מעשיך ה'", "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה". האמונה נעשית טהורה יותר, מופשטת יותר מכל דמיון מגשים, גם אצל כל שכבות הציבור.
אם-כן, אין סתירה בין מסורת התורה שעוסקת במישור אחד ובין המדע העוסק במישור אחר. ובאדם הראשון המוכר לנו התחדשה הבריאה והתחיל סדר עולמי חדש, הופעה אלוקית של בריאה והשגחה והכוונה של העולם כאמור בתורה.
אמנם, למרות האמור, לא מן הנמנע שהשקפת המדע תשתנה ומחקרים חדשים יגלו שאכן גם מבחינה מדעית היתה התחדשות של הבריאה בזמן המתואר בתורה, וזה לא יהיה המקרה הראשון שהמדע יאשר את הנמצא בתורה אחר שסבר שהמימצאים שלו מכחישים את התורה. הנה עפ"י מחקרים ארכיאולוגיים חדשים מתברר שההנחות המדעיות הקודמות היו מוטעות והחדשות הן דווקא מאשרות את האמור בתורה.
אם-כן, לסיכום: כבר בחז"ל מוזכר שהיו שלבי בריאה מוקדמים לבריאה הנוכחית, לא מן הנמנע שהמדע עוד יאשר את מסירת התורה על התחדשות הבריאה, וגם אם מבחינה מדעית המסקנות יהיו אחרות, אין בזה סתירה לתורה שמדברת במישור האמונתי, ומבחינה זו היתה התחדשות של מגמה אלוקית, של הופעה אלוקית בבריאת העולם והאדם.
47. החסיד - היהודי האידיאלי המושלם
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | התשס"ה
44. תאור דמותו של עובד האלוקים
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | התשס"ה
49. אמונה שלמה מביאה לביטחון בה'
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | התשס"ה
25. בביאור עניין עולם הבא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | התשס"ב
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
דרישת המדינה היהודת מישראל ומאומות העולם
לנתיבות ישראל - עמוד קכא - "נצח אומתנו"
ח' שבט תשפ"ב
הגדה של פסח - חירותנו וביעור חמץ
עולת ראי"ה פסח - שיעור 1
י"ט אדר תשפ"ג
בזכות מה נקרע הים?
שיחת מוצ"ש פרשת בשלח תשפ"ב
י"ג שבט תשפ"ב
אין התורה אלא במי שממית עצמו עליה
נתיב התורה למהר"ל - שיעור 9
ט"ו אייר תש"ע
היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
שופר
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות

תפילות חג סוכות
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב

הלכות חול המועד
חלק י
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | ניסן ה'תשס"ב
נטילת לולב
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשע"ח

קריאת התורה בחול המועד סוכות
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב
הסוכה כמקדש
פנינה לסוכה - היום השלישי
הרב חיים אביהוא שוורץ | תשרי תשפ"ד
והיית אך שמח
פנינה לסוכה - היום הראשון
הרב ש. יוסף וייצן | תשרי תשפ"ד
מן השופר בהר סיני ועד שופרו של משיח
סוף מאמר "והרעתם - ונושעתם"
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' תשרי תשפ"ד
