ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- יסודות האמונה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
והתשובה לשאלה הזו פשוטה ועמוקה כאחד: את הקב"ה בכבודו ובעצמו אין אנו משיגים, אך אנו רואים את פעולותיו, הוא מתגלה אלינו במעשיו כבורא ומנהיג, הקב"ה מתגלה בכל העולם. אין מקום פנוי ממנו, "מלוא כל הארץ כבודו", כל הבריאה כולה מראה את גדולת פעולותיו של הבורא. עם הנהגתו של הקב"ה בעולם אנו נפגשים בכל החושים שלנו. מבחינת הופעתו אלינו בפעולותיו, הוא קרוב אלינו מאד מאד, ומבחינת עצמותו הוא רחוק ונעלה ובלתי מושג ואין כל תואר שאפשר לתארו. הוא נעלה מכל.
חכמים רמזו לדבר זה באומרם שהנשמה דומה לקב"ה בחמישה דברים: מה הקב"ה מלא כל העולם, אף הנשמה מלאה כל הגוף.
יסודות האמונה (52)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
14 - 14. סתירות בין מדע ותורה
15 - 15. השגת ה' על ידי אנוש
16 - 16. עניין הקב"ה במעשי האדם
טען עוד
מה הקב"ה זן את כל העולם כולו, אף הנשמה זנה את הגוף.
מה הקב"ה טהור, אף הנשמה טהורה.
מה הקב"ה יושב בחדרי חדרים, אף הנשמה יושבת בחדרי חדרים.
כשם שהנשמה בעצמה אינה נראית אך מתגלה היא בפעולות הגוף, כל דיבור, כל תנועה של הגוף מעידים על כוח החיים הנשמתי שבתוכו, אעפ"י שאי אפשר לראות את כוח החיים, את הנפש בעצמה, היא נראית בפעולותיה. וכך הקב"ה הוא בעצמו אינו נראה, אינו מושג אך מתגלה הוא בפעולותיו. זו גודלה של האמונה הממלאה את כל האדם וכל עצמותיו תאמרנה: "ה' מי כמוך" והולכת ועולה עד לגובה עליון שהעין אינה יכולה לראות, והמחשבה אינה יכולה לתפוש.
וכך תקנו חכמים לשון הברכות, כל ברכה פותחת בלשון נוכח ומסיימת בנסתר: "ברוך אתה ה'", אתה - נוכח, מ וכר, מורגש, מזוהה. "שיוויתי ה' לנגדי תמיד". וממשיכה הברכה "אשר קדשנו" לא אשר קדשתנו, אלא: "אשר קדשנו" - עוברים לגוף שלישי, לנסתר. וכן "שהכל נהיה בדברו" לא אומרים: בדברך - בלשון נוכח, אלא "בדברו" - הוא, וכל זה להורות את דרך ההתייחסות שלנו אליו יתברך. מחד הוא מתגלה אלינו, ומאידך נסתר מאיתנו. הוא מתגלה בפעולותיו ודרך פעולותיו אנחנו מכירים אותו כעצמו יתברך והוא נסתר בעצמותו.
"אתה הוא ה' אלוקינו" - "אתה הוא" - נוכח ונסתר. אין כאן סתירה לשונית, אלא שלמות של דיבור, גם "אתה" וגם "הוא", גם מתגלה לפנינו וגם נסתר מאיתנו. "אמת אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
