ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
חילי צה"ל
וּכְבָר הִתְבָּאֵר בְּמַה שֶּׁזָּכַרְנוּ, שֶׁכָּל מַעֲשֵׂי הָאָדָם אֵינָם יוֹצְאִים מִצִּוּוּי וְאַזְהָרָה וְדֵי־הַסִּפּוּק, כִּי כָל מַה שֶּׁיּוֹצֵא מִגֶּדֶר דֵּי־הַסִּפּוּק אוֹ אֶל הַתּוֹסֶפֶת אוֹ אֶל הַחֶסְרוֹן, אֵינֶנּוּ נִמְלָט מֵהַשִּׂיג בְּצִוּוּי* אִם יִהְיֶה לְשֵׁם שָׁמַיִם, אוֹ בְּאַזְהָרָה אִם לֹא יִהְיֶה לְשֵׁם שָׁמָיִם.
די הסיפוק במזון
וְכַאֲשֶׁר נַחְקֹר עַל דֵּי־הַסִּפּוּק לְהַגִּיעַ מִן הָעוֹלָם* אֶל הַמָּזוֹן, נִמְצָאֶנּוּ מְצֻוֶּה בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּרֵאשִׁית הַיְצִירָה (בְּרֵאשִׁית א, כח): "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ", וְאָמַר אַחַר כֵּן (בְּרֵאשִׁית א, כט): "הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ". אִם כֵּן דֵּי־הַסִּפּוּק בַּמָּזוֹן נִכְנָס בְּשַׁעַר הַצִּוּוּי.
כל מעשי האדם בציווי ובאזהרה
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
34 - עבודת ה' חלק י"א
35 - עבודת ה' חלק י"ב
36 - עבודת ה' חלק י"ג
טען עוד
חלוקת מעשי בני אדם לטוב או לרע
וְהִנֵּה נֶחְלְקוּ מַעֲשֵׂי בְנֵי אָדָם אֶל טוֹב וְאֶל רָע. וְהַמַּשְׂכִּיל, מִי שֶׁשּׁוֹקֵל אֶת מַעֲשָׂיו קֹדֶם עֲשׂוֹתָם בַּמִּשְׁקָל הַזֶּה, וְיִבְחַן אוֹתָם בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ הַטּוֹבָה וְכֹחַ הַכָּרָתוֹ, יִבְחַר בַּטּוֹב מֵהֶם וְיַעֲזֹב זוּלָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תְּהִלִּים קיט, נט): "חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ, חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי לִשְׁמֹר מִצְוֹתֶיךָ".
וְהָרְאָיָה עַל בֵּרוּר מַה שֶּׁזָּכַרְנוּ* מֵהַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים וְהָרָעִים, מַה שֶּׁאָמַר הֶחָכָם (קֹהֶלֶת יב, יד): "כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם אִם טוֹב וְאִם רָע". וְהִנֵּה הִכְנִיס הַמַּעֲשִׂים כֻּלָּם תַּחַת טוֹב וָרָע, וְהוּא מַה שֶּׁזָּכַרְנוּ מֵעִנְיַן הַמְשֻׁבָּח וְהַמְגֻנֶּה.
___________________________________
מֵהַשִּׂיג בְּצִוּוּי – נחשב כקיום מצווה. לְהַגִּיעַ מִן הָעוֹלָם וכו' – לספק צרכי מזוננו מן העולם. עִם יְכָלְתּוֹ עָלָיו – כאשר באפשרותו לקחת כצורכו. מַה שֶּׁזָּכַרְנוּ – שמעשי האדם נחלקים לשניים, מצוות ועבירות.
ביאורים
אחרי שרבנו בחיי חילק את כל מעשי האדם לשלושה חלקים: מצוה, עבירה ורשות, הוא מחדש שבאמת אין שלושה חלקים. יש רק שניים: מצוה ועבירה. אין שום מעשה שהוא רשות! עבודת ה' היא מושג רחב הרבה יותר מהמצוות האמורות בתורה. עובד ה' אינו נמדד רק בשאלה האם קיים תרי"ג מצוות או לא, אלא האם כיוון את כל חייו לאור עבודת ה'.
בתוך מצוותיה של התורה הדבר ברור. כאשר האדם מקיים מצוה או נמנע מלעבור עבירה בגלל יראת שמים הוא מקיים את רצון ה' המתגלה בתורה.
גם הפעולות החיוניות לחיי האדם, כמו אכילה נאותה ושינה מספיקה, הם על גבול מצוותיה של התורה. הקב"ה ציוה על האדם לפרות ולרבות בארץ ונתן לו אוכל בשפע כדי שיאכל כראוי. ולכן אדם שמנהל את חייו באופן מאוזן ותקין נחשב כממלא את רצון ה' והוא צדיק .
פעולות מיותרות שאין לאדם צורך בהם כמו שינה יתרה ואכילה ללא גבולות, אסור לאדם לעשותן מכיוון שהם גורמות לו שלא לעבוד את הבורא. למרות שפעולה זו איננה עבירה - היא הופכת לכזו אם אנו מבינים שכל חייו של האדם צריכים להיות מכוונים לאור עבודת ה'.
פעולות שאינן מספיקות לחייו של האדם כמו שינה מועטת, יבחנו לפי כוונתו של האדם. אם נעשות מתוך רצון להתקרב לבורא - הן נהפכות למצוות, אך אם נובעות מתוך קמצנות ותאוות העולם הזה - הן אסורות.
עבודת ה' איננה רק בתחום הצר של קיום תרי"ג מצוות, אלא בכל צעד ושעל בחייו של האדם. נוכחותו החיה של הקב"ה מלווה את עובד ה' ומהווה מצפן רוחני ומוסרי לכל החלטה ולכל מעשה.
בסוף חייו האדם נמדד על כלל מעשיו. 'את כל מעשה - יביא האלוהים במשפט' [קהלת יב, יד]. הדין לעולם הבא איננו רק אם קיימת סך מצוות מסוים או לא, אלא האם כיוונת את כל חייך לאור רצון ה'. זוהי תפיסת החיים העמוקה והכוללת שצריכה ללוות אותנו כאן, בחיינו בעולם הזה.
הרחבות
•וכל מעשיך יהיו לשם שמים
כָל מַה שֶּׁיּוֹצֵא מִגֶּדֶר דֵּי הַסִּפּוּק אוֹ אֶל הַתּוֹסֶפֶת אוֹ אֶל הַחֶסְרוֹן, אֵינֶנּוּ נִמְלָט מֵהַשִּׂיג בְּצִוּוּי אִם יִהְיֶה לְשֵׁם שָׁמַיִם, אוֹ בְּאַזְהָרָה אִם לֹא יִהְיֶה לְשֵׁם שָׁמָיִם. מסקנת רבנו בחיי היא שהמושג "ענייני הרשות" איננו נכון. זאת מאחר שמה שעושה האדם לשם שמים הרי הוא מצווה בו, ומה שאינו עושה לשם שמים נאסר עליו לעשותו. נראה שזוהי דעת הרמב"ן , הכולל בציווי "קדושים תהיו" [ויקרא יט, א] את ההוראה למעט בהנאות העולם הזה עד כדי פרישות.
אולם למעשה, רף גבוה זה אינו מוסכם על כל הראשונים. הרב קוק מביא את דעת הראב"ד הסובר שיש מציאות של ענייני רשות שהתורה אינה מגבילה בהם את האדם [עין איה, ברכות א, ד].
הרב חרל"פ מסביר שהדעות החלוקות מבטאות שלבים שונים. אכן ישנם ענייני רשות שאינם נמנעים מהאדם. כביכול ישנו שטח 'הפקר' שהתורה אינה מתייחסת אליו. אולם לעתיד לבוא כל ענייני הרשות יתגלו כמצוות, דהיינו שכל מעשי האדם יהיו מכוונים לשם שמים. מצב זה יהווה חזרה למצבו העליון של האדם בגן עדן שצֻווה אפילו על האכילה: "מכל עץ הגן אכול תאכל" [בראשית ב, טז] [מי מרום, דברים, מאמר מג].
נמצא אפוא, שדברי חובות הלבבות הם אכן רף גבוה אליו צריך כל יחיד לשאוף, והתיקון השלם שלו יהיה לעתיד לבוא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
