ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
חילי צה"ל
וְהַמַּדְרֵגָה הַשְּׁלִישִׁית, אֲנָשִׁים שֶׁנִּתְבָּרְרָה אֶצְלָם אֲמִתַּת הַתּוֹרָה, וְחָשְׁבוּ כִּי הוּא מֵחֶסֶד הָאֱלֹהִים לְיַשֵּׁר בָּהּ בְּרִיּוֹתָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וּלְהַנְהִיג אוֹתָם בּוֹ בִּלְבַד, לֹא לִגְמוּל בָּעוֹלָם הַבָּא וְלֹא לְעֹנֶשׁ. וְהִטְעָם בָּזֶה מַה שֶּׁהוּשַׁב* פְּעָמִים בְּסִפְרֵי הַנְּבִיאִים מִן הַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא. וּכְבָר הֶאֱרִיךְ רַבֵּנוּ סְעַדְיָה זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּפָרָשַׁת אִם בְּחֻקּוֹתַי (וַיִּקְרָא כו, ג) מַה שֶּׁיִּתְבָּרֵר בּוֹ בִּטּוּל דֵּעוֹת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה.
הוכחות מהנביאים לשכר ועונש בעולם הבא
וּבְסִפְרֵי הַנְּבִיאִים סִימָנִים חֲזָקִים מֵעִנְיְנֵי הַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ בָּעוֹלָם הַבָּא. מֵהֶם מַה שֶּׁאָמַר (קֹהֶלֶת יב, יד): כִּי "אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִיא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם אִם טוֹב וְאִם רָע". וּמֵהֶם מַה שֶּׁאָמַר (מַלְאָכִי ג, כא): "וְעַסּוֹתֶם* רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם בַּיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה", וְאָמַר (מַלְאָכִי ג, יח): "וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ", וְאָמַר (יְשַׁעְיָה סו, כד): "וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר", וְאָמַר (תְּהִלִּים לא, כ): "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם", וְאָמַר (זְכַרְיָה ג, ז): "וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה", וְאָמַר (יְשַׁעְיָה סד, ג): "עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ", וְאָמַר (דָּנִיֵּאל יב, ב): "וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם", וּמֵהֶם מַה שֶּׁאָמַר (יְשַׁעְיָה נח, ח): "וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד יְיָ יַאַסְפֶךָ", וְהַרְבֵּה כָאֵלֶּה מַה שֶּׁיֶּאֱרַךְ זִכְרָם.
המוטים לתאוות העולם
וְהַמַּדְרֵגָה הָרְבִיעִית, אֲנָשִׁים הִתְקַיֵּם בְּנַפְשׁוֹתָם בֵּרוּר הַתּוֹרָה וַאֲמִתַּת הַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ בָּעוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא שֶׁנַּפְשׁוֹתָם הִטּוּ אוֹתָם אֶל אַהֲבַת הָעוֹלָם וְתַאֲווֹתָיו, וְלָקְחוּ מַעֲשֵׂה הָעֲבוֹדָה לִמְצוּדוֹת*, יָצוּדוּ בָהֶם הָעוֹלָם, וְקִבְּלוּ הַתּוֹרָה בִּגְלוּיָם* וְלֹא בְּמַצְפּוּנָם, וּבִלְשׁוֹנָם וְלֹא בִּלְבָבָם, וּבִכְמוֹתָם נֶאֱמַר (יִרְמְיָה ט, ז): "בְּפִיו שָׁלוֹם אֶת רֵעֵהוּ יְדַבֵּר וּבְקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ"*, וְנֶאֱמַר (יְשַׁעְיָה כט, יג): "בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי".
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
38 - עבודת ה' חלק ט"ו
39 - עבודת ה' חלק ט"ז
40 - עבודת ה' חלק י"ז
טען עוד
וְהַמַּדְרֵגָה הַחֲמִישִׁית, אֲנָשִׁים נִתְבָּרֵר לָהֶם כָּל מַה שֶּׁהִקְדַּמְנוּ מֵעִנְיַן הַתּוֹרָה וַאֲמִתַּת הַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ בָּעוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא שֶׁהִטּוּ אוֹתָם נַפְשׁוֹתָם לְאַהֲבַת הָעוֹלָם, וְקִבְּלוּ הַתּוֹרָה, וְכִוְּנוּ בְּקַבָּלָתָהּ לְהַגִּיעַ לִגְמוּל הָאֱלֹהִים* וּלְשֶׁבַח* בְּנֵי אָדָם וּכְבוֹדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה עָלֶיהָ, וְהוּא שַׁעַר מִשַּׁעֲרֵי הַחֹנֶף, וְהוּא הַשִּׁתּוּף הַנִּסְתָּר*.
הבוחרים בנעימות העולם הזה
וְהַמַּדְרֵגָה הַשִּׁשִּׁית, אֲנָשִׁים כִּוְּנוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם גְּמוּל הַבּוֹרֵא בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּלְבַד מֵאַהֲבָתָם אוֹתוֹ וּבָחֳרָם בִּנְעִימוֹתָיו, וְאֵינָם מְבִינִים גְּמוּל הָעוֹלָם הַבָּא וּנְעִימוֹתָיו.
המכוונים לגמול בעולם הזה ובעולם הבא
וְהַמַּדְרֵגָה הַשְּׁבִיעִית, אֲנָשִׁים הִתְבָּרֵר לָהֶם כָּל מַה שֶּׁהִקְדַּמְנוּ זִכְרוֹ, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה כַוָּנָתָם בַּעֲבוֹדָתָם לֵאלֹהִים תּוֹחֶלֶת הַגְּמוּל בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְלֹא יָדְעוּ אָפְנֵי עֲבוֹדַת יְיָ לִשְׁמוֹ, לְגַדְּלוֹ וּלְכַבְּדוֹ וּלְרוֹמְמוֹ לְמַה שֶּׁיֵּאוֹת לוֹ בִּלְבַד. וַעֲלֵיהֶם אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אָבוֹת א, ב): "אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וִיהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם".
___________________________________
שֶּׁהוּשַׁב – חוזר ונשנה. וְעַסּוֹתֶם – לשון מעיכה. לִמְצוּדוֹת – ללכוד בני אדם. אנשים עושים מצוות רק כדי לגנוב דעת הבריות ולהרע להם. בִּגְלוּיָם – כמעשה חיצוני בלבד. אָרְבּוֹ – אורב לחברו להרע לו. לִגְמוּל הָאֱלֹהִים – לקבלת שכר בעולם הזה. וּלְשֶׁבַח – שישבחו אותם. הַשִּׁתּוּף הַנִּסְתָּר – שעושה את המצווה לא רק לשם ה' אלא גם כדי שיראוהו הבריות ויכבדוהו.
ביאורים
רבנו בחיי מוסיף למנות, כפי שלמדנו אתמול, קבוצות שונות בדרגת אמונתם ויחסם אל התורה ומצוותיה. הקבוצה השלישית כוללת אנשים שאכן מקבלים את אמיתת התורה אך מתייחסים אליה כאל חוקה שמדריכה את האדם רק בחיי העולם הזה ללא כל השלכה על שכר ועונש בעולם הבא. טענתם מבוססת על העובדה שהשכר שנכתב בתורה עוסק בחיי העולם הזה – דגן, תירוש ויצהר, חיי שלום ושלווה וכדו'. כדי לדחות את דברי הקבוצה הזו מביא רבנו בחיי פסוקים רבים המורים על כך שהתורה כוללת גם שכר בעולם הבא ולא רק בעולם הזה. הקבוצה הרביעית מקבלת את ההנחה שהתורה אמנם מדריכה ומכוונת את האדם בעולם הזה, ושגם יש השלכות לכך לחיי העולם הבא, אלא שהם נוהגים בצביעות. כלפי חוץ הם שומרים את התורה אך בסתר ליבם דבקים בתאוות העולם הזה. לכשנביט באנשי קבוצה זו נחשוב שהם תמימים במעשיהם, כשבפועל, הם מבקשים כל העת להמשיך ליהנות מהעולם הזה ללא הפנמה אמיתית של דרכי התורה. זאת ועוד, לעיתים התורה אף משמשת להם ככלי עזר להטות את דעת הבריות לתת בהם אמון. הקבוצה החמישית כוללת אנשים שמכירים בערכה העליון של התורה אלא ששמירתה על ידם נעשית כדי לזכות לשכר טוב מאת הבורא וכמו כן, גם להערכה ולכבוד על ידי הסובבים אותם. קבוצה זו אפוא, נגועה בנגע החנופה. הקבוצה השישית גם היא מכירה בערכה העליון של התורה אלא שבמעשיהם הם מכוונים לקבלת השכר רק בעולם הזה כתוצאה מחוסר הבנה במשמעות השכר בעולם הבא. הקבוצה השביעית כוללת אנשים המכירים במעלת התורה ובשכר שקיים בשני העולמות – הזה והבא, אלא שהם חסרים את העבודה לשמה, שלא על מנת לקבל שכר ופרס. בכך הם מעידים שקיום התורה נובע מהרצון לקבל שכר ולא מהרצון לקיים את דבר ה'.
הרחבות
•עולם הבא בתורה
הוּשַׁב פְּעָמִים בְּסִפְרֵי הַנְּבִיאִים מִן הַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָעוֹלָם הַבָּא. היו אנשים שחשבו שהשכר והעונש ניתנים בעולם הזה מאחר ובדברי הנביאים הוזכרו עונשים רבים בעולם הזה אך לא הוזכר עולם הבא. ובאמת, רבים התחבטו בשאלה מדוע העולם הבא כלל אינו מוזכר בתורה אלא רק בדרך רמז?
רס"ג הסביר: "פירשה (התורה) את הגמול בעולם הזה מפני שאין השכל מורה עליו, וקצרה באור הגמול העתיד מפני שסמכה על כך שהשכל מורה עליו. והשנית שדרך הנבואה להרחיב בדברים שהצורך להן קרוב, ולקצר בדברים הרחוקים, וכיון שהצורך הקרוב לעם בזמן שנכתבה להם התורה הוא ידיעת מצב ארץ ישראל אשר הם הולכים אליו הרחיבה להם ביאורו ובמה שיהא בו מפירות (גמול) משמעתם ומריים" [אמונות ודעות מאמר תשיעי, ב].
במשנה בברכות נאמר שכאשר טענו המינים שאין עולם הבא, תקנו לומר במקדש: "ברוך ה' אלוהי ישראל מן־העולם ועד העֹלם" [ברכות ט, ה]. הרב קוק מבאר זאת כך: אילו היה העולם הבא מוזכר בתורה הוא היה תופס מקום מאוד מרכזי במחשבת האדם ובמעשיו עד שלא היה נשאר מקום לעיסוקים חשובים אחרים כפיתוח רגשי אהבה ויראה טבעיים לעבודת ה' ואופנים נוספים להתקרבות אל עבודת הבורא. רק כאשר קלקלו המינים וטענו שאין עולם הבא, תיקנו להזכיר במקדש את העולם הבא, ואמרו: "ברוך ה' אלוהי ישראל מן־העולם ועד העֹלם" [אורות התורה ח, ה].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
