ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- יסודות האמונה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
ובכן, כיצד קרה הדבר? בני ישראל אשר ראו את מעמד הר סיני, עמדו וציפו למשה אשר עלה להר ולא לקח איתו צידה, והיה נראה כהולך ע"מ לשוב בו ביום להביא להם את הלוחות, לוחות הברית מאת ה'. הם חיכו לקבלת הלוחות, לקבלת דבר ממשה, דבר הנראה לעין שאליו יוכלו לכוון בפנייתם אל ה', ומשה משתהה בהר ימים רבים.
אז החלו אחדים מהמון העם, לאבד את הביטחון בדבר שובו של משה. העם נחלק לכיתות בעלי דעות שונות, מה לעשות במצב שנוצר? אחרים הרגישו צורך לפעול ולא להשתהות יותר. הם אמרו: צריך לעשות איזה צורה שאליה יפנו כאשר רוצים לפנות אל ה'. לא חס ושלום שיאמינו בהצורה כי היא אלוה, אלא שדרכה יפנו אל ה' יתברך, כי צריך איזה דבר מוחשי שאליו מכוונים כאשר פונים אל ה' וכאשר רוצים לספר נפלאות ה', כמו שאנו עושים היום ברומזנו אל השמים וכוונתנו ליושב בשמים, לבורא העולם. לאמור: חטאת העם הייתה אפוא רק בזה שעשו להם תמונה. החטא היה שיחסו כוח אלוקי לדבר שעשו בידיהם, מרצונם, בלי שנצטוו לכך מאת הא-לוה וזה אסור לעשות.
יסודות האמונה (52)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
21 - 21. השתלשלות הסגולה האלוקית
22 - 22. דור יוצאי מצרים וחטא העגל
23 - 23. מדוע נתנה התורה לישראל בלבד?
טען עוד
אהרון אשר שיתף פעולה איתם, יתכן שכוונתו הייתה לגלות, מיהם הנמשכים אחר הטעות המסוכנת הזו, כדי להבחין בין החוטאים ובין המאמינים, כדי להעניש את החוטאים, ואם נחשב הדבר לעוון, אומר הכוזרי - זה מפני שהוא סייע להם להוציא מחשבתם מהכוח אל הפועל.
הנכשלים בחטא זה היו מיעוט קטן. 3,000 מתוך 600 אלף. בזמננו חטא העגל נחשב למגונה ומעשה מוזר, כי מזמן בטלה עבודת הפסילים והתמונות בעולם. אבל בדורות ההם זה לא היה מוזר. כשם שלנו זה לא מוזר שבונים מקומות לתפילה ואנחנו מייחסים למקומות אלו קדושה והשראת השכינה, לנו זה נראה טבעי וחיובי. לעומת זאת, מעשה כזה אילו נעשה בדורות הראשונים, בימי המלכים, היה נחשב למגונה בעיניהם, והם היו מוחים בידי אלה שרצו לבנות היכלות מיוחדים לעבודת ה' שהיו אז נקראים במות, וטובי המלכים היו הורסים היכלות ההם שלא יינתן כבוד כי אם לביהמ"ק בלבד שבו בחר ה', ורק בדרך העבודה שהוא ציווה עליה.
אם-כן לסיכום, חטא העגל לא היה מתוך כוונה לעזוב את ה', אלא להיפך, לחזק את עבודת ה'. החטא היה בזה שהם עשו דבר שהיה אסור לעשות, ואת ה' צריך לעבוד רק בדרך שהוא מצווה. עובדי העגל היו 3,000 בלבד. חצי אחוז מעמ"י. באותו הזמן המן לא פסק מלרדת והענן המשיך לסוכך עליהם, ועמוד האש להנחות אותם בדרך. זה אומר שעמ"י נשאר במדרגה עליונה למרות החטא, ודווקא בגלל מדרגתם העליונה הדבר נחשב להם לחמור כל כך, וחטאם נתכפר להם בתפילת משה ובחזרת הלוחות השניות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
