ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
אמנם מעולם אף רודן לא הכריח אותי להיות הכפיל שלו, אך בפועל הייתי כפיל.
מידי פעם, היו ניגשים אלי אנשים ומדברים איתי כאילו אני זה הוא. לעיתים, הם היו מבררים ליתר ביטחון שאני זה הוא, ולעיתים הם פשוט התחילו לדבר איתי על עניין שתכננו לדבר איתו, עד שקטעתי אותם והבהרתי להם שהם טועים בכתובת.
הכרתי את המקביל שלי, וכנראה היה בינינו דמיון משמעותי. בהמשך, כנראה הפסקנו להיות כה דומים, והתופעה נעלמה.
פעם שאלתי אותו, אם יצא לו להיתקל באנשים שרצו לדבר איתי והתבלבלו ופנו אליו, אך הוא לא נתקל בתופעה. האמת היא שזה לא היה נעים לגלות שהכפיל שלך הרבה יותר מבוקש ממך...
____________
אמנם, התופעה שתיארתי קרתה רק לאנשים מעטים, אך יש תופעה דומה הפוקדת כמעט את כולם – בעיית הנוער המתבגר. כשהילדים מתבגרים הם מוצאים את עצמם בין הפטיש לסדן.
מחד, הם אמורים להמשיך את בית הוריהם, כפי שחונכו וכפי שכוח חזק המצוי בפנימיותו של האדם תובע ממנו.
מאידך, נשמתם זועקת להם – אל תהפוך לכפיל של הוריך. מצא את דרכך המיוחדת בעולם. אתה חידוש גדול, שמעולם לא היה בעולם כמוהו, ועליך להביאו לידי ביטוי.
כיצד אמורים לנהוג ההורים והמחנכים מול תופעה זו?
________________
הראשון בישראל שנתקל בתופעה זו היה המתבגר הראשון בישראל, הלא הוא... יצחק אבינו (כמובן, לפי שגב רום מעלתו). בתחילת ימיו הוא היה כפיל של אביו הן בפנים והן בעבודת ה'.
על הפסוק הפותח את פרשתנו – "אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק", מספרים חז"ל (בבא מציעא פז.) "אותו היום שגמל אברהם את יצחק בנו... היו כל אומות העולם מרננים ואומרים, ראיתם זקן וזקנה שהביאו אסופי מן השוק, ואומרים בננו הוא... מיד נהפך קלסתר פנים של יצחק ונדמה לאברהם, פתחו כולם ואמרו: אברהם הוליד את יצחק".
כידוע, "כשם שפרצופיהם שונים, כך דעותיהם שונות". אמור מעתה, שכפילות הפנים מעידה גם על כפילות בדעות. ובאמת, במבט ראשוני, יצחק הוא המשך של אברהם גם במעשיו ודרכיו. לכן, פותחת פרשתנו במילים - "אלה תולדות יצחק... אברהם הוליד את יצחק". בדרך כלל בתולדות האדם מפורטים מעשיו (אלה תולדות נח.. איש צדיק תמים) או ילדיו (אלה תולדות ישמעאל... בני ישמעאל). אבל אצל יצחק, למרבה הפלא, תולדותיו היא העובדה שנולד לאברהם, ללמדך שבמעשיו המשיך את אברהם. ואכן, בהמשך הפרשה מסופר שיצחק חפר את אותם בארות שחפר אברהם, וסתמום פלישתים.
אולם, כך זה רק במבט ראשוני. באמת, אין אדם שהוא כפיל. כל אדם בא לעולם להופיע את ייחודו החד פעמי. לפיכך, פניו של יצחק הפסיקו להיות כשל אברהם, כפי שממשיכה הגמרא ומספרת (בתרגום חופשי): 'עד אברהם לא הייתה זקנה. מי שרצה לדבר עם אברהם היה (מתבלבל ו)מדבר עם יצחק, ולהיפך. בא אברהם וביקש רחמים, ובאה זקנה, (ופניהם כבר לא היו דומות), שנאמר "ואברהם זקן...".
וכך גם בדעות. יצחק סלל דרך ייחודית משלו בעבודת ה'. בשורות אלו אביא נקודה אחת של שינוי. אברהם מופיע בתורה כיזם וכאיש חסד גדול. אולם, התורה לא מספרת על תפילות שהתפלל אברהם מיוזמתו. כל תפילות אברהם המסופרות בתורה הן תפילות שבאו בעקבות פניית ה' אליו.
הדוגמא הבולטת – אברהם מתפלל, שה' ירפא את אבימלך מלך גרר, אשתו ואמהותיו. אולם, תפילה זו באה בעקבות הוראה מפורשת של ה' שציווה לאבימלך – "השב אשת האיש... ויתפלל בעדך וחיה".
לעומתו, יצחק, שמופיע בתורה פחות כיזם ואיש חסד, מופיע מיד בתחילת סיפור תולדותיו כמתפלל מרצונו. "ויעתר יצחק לה'... ויעתר לו ה'". ואף פגישתו הראשונה עם רבקה מתרחשת בהמשך לתפילה אותה התפלל מיוזמתו בהר המוריה – "ויצא יצחק לשוח בשדה...", וכדברי חז"ל שכאן תיקן תפילת מנחה. לעומת אברהם שהגיע להר המוריה בעקבות צו ה', יצחק הולך למוקד התפילות מרצונו.
ועניין זה מובלט בתורה במקום נוסף. אברהם שולח את אליעזר לקחת אישה "לבני ליצחק" האישה צריכה להתאים בתכונותיה לשניים – "לבני", להיות כלתו של אברהם, איש החסד. ובנוסף – לדמותו המיוחדת של יצחק.
בפועל, אליעזר מחפש ומוצא ברבקה את אשת החסד, "שתה אדוני וכו'". כלומר, היא מתאימה לאברהם. ונשאלת השאלה – היכן נרמז שהיא מתאימה גם ליצחק?
ואולי התשובה גנוזה בעניין התפילה. אליעזר לא מחפש אישה מתאימה בארם נהריים. במקום זה, הוא פונה ביוזמתו למישור התפילה. הוא שואל מאת ה' שישלח לו אישה שתתאים לאברהם. בנקודה זו הוא מתחבר לדמותו המיוחדת של יצחק ולחידושו בעולם.
ואכן, בתחילת פרשתנו, אנו מגלים שרבקה אשת החסד היא גם בעלת תפילה גדולה, "ויעתר יצחק... לנוכח אשתו", שאף היא עמדה והתפללה.
ומכאן למדנו, שעל כל אדם להיות – בני, יצחק. בן הממשיך את מסורת אבותיו בעבודת ה', ובונה עליו את מדרגת עבודת ה' המיוחדת לו!
שיחות ליום ירושלים "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך"
הדברים נאמרו במסיבת יום ירושלים התשס"ג, בישיבת מרכז הרב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
