ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

התשובה חלק ג'

דף הבית ראשי בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה חובת הלבבות Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

ג' תשרי תשע"ד

התשובה חלק ג'

ג' תשרי תשע"ד



נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל

פֶּרֶק שֵׁנִי
לא מצא דרך לעבירה
אֲבָל חֶלְקֵי הַתְּשׁוּבָה הֵם שְׁלשָׁה. אֶחָד מֵהֶם, הַשָּׁב מֵחֲמַת שֶׁלֹּא מָצָא דֶרֶךְ* לָעֲבֵרָה, וּכְשֶׁהוּא מוֹצֵא, גּוֹבֵר יִצְרוֹ עַל שִׂכְלוֹ וְלֹא יִמָּנַע מִמֶּנָּה, וְכַאֲשֶׁר יַשְׁלִים עֲשׂוֹתָהּ יִרְאֶה גְנוּת מַעֲשֵׂהוּ וְיִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁעָבַר בָּהּ.
וְזֶה שָׁב בְּפִיהוּ, לֹא בְלִבּוֹ, וּבִלְשׁוֹנוֹ לֹא בְּמַעֲשֵׂהוּ, וְהוּא חַיָּב בְּעֹנֶשׁ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וּבוֹ נֶאֱמַר (יִרְמְיָה ז, ט): "הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר וְקַטֵּר לַבָּעַל וְהָלֹךְ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם, הַמְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה".
הנלחם עם תאוות נפשו
וְהַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, הַשָּׁב בְּלִבּוֹ וּבְאֵבָרָיו, וְעוֹמֵד בְּשִׂכְלוֹ כְּנֶגֶד יִצְרוֹ, וּמִתְנַהֵג לְהַכְרִיחַ נַפְשׁוֹ וּלְהִלָּחֵם עִם תַּאֲוֹתֶיהָ, עַד שֶׁיְּנַצְּחֶנָּה וְיִמְנָעֶנָּה מִמַּה שֶּׁיִּשְׂנָאֵהוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא שֶׁנַּפְשׁוֹ רוֹצָה לְהַטּוֹתוֹ תָמִיד אֶל הֶפֶךְ עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וְשׁוֹאֶפֶת אֶל הָעֲבֵרָה, וְהוּא מִשְׁתַּדֵּל לַחֲסֹם אוֹתָהּ, וּפַעַם תְּנַצְּחֵהוּ וּפַעַם יְנַצְּחֶנָּה.
וְזֶה אֵינוֹ שָׁלֵם* בְּדֶרֶךְ הַתְּשׁוּבָה שֶּׁמְּחַיֶּבֶת לוֹ הַכַּפָּרָה, עַד שֶׁיָּסוּר מִן הָעֲבֵרוֹת לְגַמְרִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה כז, ט): "לָכֵן בְּזֹאת יְכֻפַּר עֲוֹן יַעֲקֹב וְזֶה כָּל פְּרִי הָסֵר חַטָּאתוֹ בְּשׂוּמוֹ כָּל אַבְנֵי מִזְבֵּחַ כְּאַבְנֵי גִר מְנֻפָּצוֹת".
המגביר שכלו על תאוותו
וְהַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי, אָדָם שֶׁהִתְנַהֵג בְּכָל תְּנָאֵי הַתְּשׁוּבָה, וְהִגְבִּיר שִׂכְלוֹ עַל תַּאֲוָתוֹ, וְהִתְמִיד לְחַשֵּׁב עִם נַפְשׁוֹ*, וְיָרֵא אֶת בּוֹרְאוֹ, וּבוֹשׁ מִמֶּנּוּ, וְהֵשִׁיב* אֶל לִבּוֹ גֹדֶל חֶטְאוֹ וַעֲוֹנוֹ, וְהִכִּיר גְּדֻלַּת מִי שֶׁהִמְרָה אוֹתוֹ וְעָבַר עַל דְּבָרוֹ, וְהִצִּיב עֲוֹנוֹתָיו לְנֶגֶד עֵינָיו וּלְנִכְחוֹ תָמִיד, מִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם וּמְבַקֵּשׁ הַמְּחִילָה בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, עַד בּוֹא קִצּוֹ.
וְזֶה רָאוּי אֵצֶל הַבּוֹרֵא לְהִנָּצֵל.
___________________________________
שֶׁלֹּא מָצָא דֶרֶךְ – אינו מוצא אפשרות. וְזֶה אֵינוֹ שָׁלֵם וכו' – תשובתו אינה שלמה במידה כזאת שבזכותה יתכפרו עוונותיו . וְהִתְמִיד לְחַשֵּׁב עִם נַפְשׁוֹ – עושה תמיד חשבון נפש. וְהֵשִׁיב – הכניס, הפנים בלב.
ביאורים
לפעמים מצטייר במוחנו איזה דמיון 'ילדותי' כאילו הבורא מחזיק מעין 'מחשב' שעניינו לספור את כמות העבירות והמצוות שהאדם עושה. ממילא, אדם שעשה הרבה מצוות, המשקל החיובי שלו גדול, ולהיפך, מי שצבר הרבה עבירות המשקל השלילי שלו גדול.
אולם הדבר אינו כן. כמות המצוות והעבירות, ובעקבותיה גם אופן התשובה שהאדם עושה על חטאיו, אינה בנויה רק מספירה כמותית של המצוות והעבירות אלא בעיקר מהמקום שבו האדם נמצא . כדי לקבוע באיזה שלב בתשובה האדם נמצא, לא נבדוק רק האם הוא כעת הספיק לשוב על עבירות רבות ולקיים מצוות רבות, אלא נשאל לאיזה מקום רוחני הוא הגיע. נברר האם תשובתו נעשית מתוך עזיבת הרע, או שהוא דבוק ברע, וממשיך בדרך החטאים, ותשובתו נעשית רק לאחר הנפילה ורק מתוך ההרגשה הלא נעימה שהחטא גורם.
התשובה היא מסע. אדם שנכשל וחטא, צריך לעבור כברת דרך של מחשבה, של שינוי הֶרגלים ושל דברים המקדמים ומרימים אותו כלפי מעלה. ראשיתה של הדרך לפעמים היא בתשובה קטנה שמגיעה רק לאחר נפילה, ואינה משמשת מגן לאדם מנפילה חוזרת. במצב זה האדם עדיין דבוק מאוד בחטא ולפי מצבו כעת, אם תזדמן לו הזדמנות ליפול, הוא ישוב לחטוא ללא מאמץ. מדרגה זו, פסולה כשלעצמה, מכיוון שהיא אינה כוללת התמודדות והתקדמות אמיתית.
האדם צריך ללמוד ולהתקדם, ומתוך כך לעלות לדרגה הבאה – מצב שבו האדם עדיין קשור אל החטא, אך בכוחו כבר לנצח את יצרו ולגבור עליו. אדם כזה נתון תמיד ב'קרב', מתאמץ כל הזמן לנצח ולא ליפול. זוהי המדרגה המצויה של השבים בתשובה, אך האדם צריך לשאוף אל המדרגה שמעליה, שבה האדם מגיע להכרה ולהפנמה מהי הדרך הרצויה, וממילא הוא מצטער וחש בחוסר נוחות ממה שקלקל. הוא מתבונן בגדלות הבורא, וממילא בחומרת מעשיו, עד שהתשובה משתרשת בו. זוהי התשובה הרצויה, שהאוחז בה ראוי להצלה מאת הבורא ממה שגרם לו החטא.
הרחבות
•חרטה ללא עזיבת החטא
וְכַאֲשֶׁר יַשְׁלִים עֲשׂוֹתָהּ יִרְאֶה גְנוּת מַעֲשֵׂהוּ וְיִתְחָרֵט. רבנו בחיי כותב שהמתחרט לאחר שעבר עבירה אך אינו מתקן כלל את מעשיו, חייב בעונש הבורא יתברך.
הרב אברהם שפירא מחדש, שלחרטה יש ערך גם אם בסופו של דבר לא באה לידי ביטוי מעשי. את דבריו הוא מסביר על פי דברי הגמרא שאומרת שחזרה בתשובה שלימה עבור אדם שאדוק מאוד בעבירה היא קשה ולעיתים מסוכנת עד כדי סכנת מוות בעקבות המאמץ הנפשי שעליו להשקיע (על פי עבודה זרה יז.). אומר הרב שפירא שהחרטה החולפת במחשבתו של החוטא מסירה מעליו את היותו אדוק בעבירה. ממילא יכול הוא יותר בקלות לחזור בתשובה [מורשה, שיחות למועדים עמ' מ].
מקור נוסף בדבר ערך החרטה גם ללא עזיבת החטא, מצאנו בדבריו של המבי"ט : "ואחר שנתבאר ענין התשובה כי היא החרטה ועזיבת החטא, נאמר כי אינם כשאר מצוות שהעוזב חלק המצוה אין לו חלק שכר המצוה, כמו שתאמר מצוות ציצית היא בד' הכנפות והעושה ציצית בג' כנפות לבד אינו מתקיים ג' חלקי המצוה שהרי ד' ציציות מעכבין זה את זה והרי הוא כאילו לא עשה שום דבר. ואולם התשובה גם כי אינה שלימה עד שתהיה בחרטה לשעבר ועזיבת החטא לעתיד, עם כל זה החרטה לבד בלי עזיבת החטא מועיל קצת, וכן עזיבת החטא בלי חרטה" [בית אלוהים, שער התשובה יב]. למדנו מכאן, שגם על חרטה לבד יש חלק משכר מצוות תשובה.

לעילוי נשמת משה בן יצחק ז"ל
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il