ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
לא מצא דרך לעבירה
אֲבָל חֶלְקֵי הַתְּשׁוּבָה הֵם שְׁלשָׁה. אֶחָד מֵהֶם, הַשָּׁב מֵחֲמַת שֶׁלֹּא מָצָא דֶרֶךְ* לָעֲבֵרָה, וּכְשֶׁהוּא מוֹצֵא, גּוֹבֵר יִצְרוֹ עַל שִׂכְלוֹ וְלֹא יִמָּנַע מִמֶּנָּה, וְכַאֲשֶׁר יַשְׁלִים עֲשׂוֹתָהּ יִרְאֶה גְנוּת מַעֲשֵׂהוּ וְיִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁעָבַר בָּהּ.
וְזֶה שָׁב בְּפִיהוּ, לֹא בְלִבּוֹ, וּבִלְשׁוֹנוֹ לֹא בְּמַעֲשֵׂהוּ, וְהוּא חַיָּב בְּעֹנֶשׁ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וּבוֹ נֶאֱמַר (יִרְמְיָה ז, ט): "הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר וְקַטֵּר לַבָּעַל וְהָלֹךְ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם, הַמְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה".
הנלחם עם תאוות נפשו
וְהַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, הַשָּׁב בְּלִבּוֹ וּבְאֵבָרָיו, וְעוֹמֵד בְּשִׂכְלוֹ כְּנֶגֶד יִצְרוֹ, וּמִתְנַהֵג לְהַכְרִיחַ נַפְשׁוֹ וּלְהִלָּחֵם עִם תַּאֲוֹתֶיהָ, עַד שֶׁיְּנַצְּחֶנָּה וְיִמְנָעֶנָּה מִמַּה שֶּׁיִּשְׂנָאֵהוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא שֶׁנַּפְשׁוֹ רוֹצָה לְהַטּוֹתוֹ תָמִיד אֶל הֶפֶךְ עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וְשׁוֹאֶפֶת אֶל הָעֲבֵרָה, וְהוּא מִשְׁתַּדֵּל לַחֲסֹם אוֹתָהּ, וּפַעַם תְּנַצְּחֵהוּ וּפַעַם יְנַצְּחֶנָּה.
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
95 - התשובה חלק ב'
96 - התשובה חלק ג'
97 - לימוד שבועי באמונה ד- י תשרי תשע"ה
טען עוד
המגביר שכלו על תאוותו
וְהַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי, אָדָם שֶׁהִתְנַהֵג בְּכָל תְּנָאֵי הַתְּשׁוּבָה, וְהִגְבִּיר שִׂכְלוֹ עַל תַּאֲוָתוֹ, וְהִתְמִיד לְחַשֵּׁב עִם נַפְשׁוֹ*, וְיָרֵא אֶת בּוֹרְאוֹ, וּבוֹשׁ מִמֶּנּוּ, וְהֵשִׁיב* אֶל לִבּוֹ גֹדֶל חֶטְאוֹ וַעֲוֹנוֹ, וְהִכִּיר גְּדֻלַּת מִי שֶׁהִמְרָה אוֹתוֹ וְעָבַר עַל דְּבָרוֹ, וְהִצִּיב עֲוֹנוֹתָיו לְנֶגֶד עֵינָיו וּלְנִכְחוֹ תָמִיד, מִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם וּמְבַקֵּשׁ הַמְּחִילָה בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, עַד בּוֹא קִצּוֹ.
וְזֶה רָאוּי אֵצֶל הַבּוֹרֵא לְהִנָּצֵל.
___________________________________
שֶׁלֹּא מָצָא דֶרֶךְ – אינו מוצא אפשרות. וְזֶה אֵינוֹ שָׁלֵם וכו' – תשובתו אינה שלמה במידה כזאת שבזכותה יתכפרו עוונותיו . וְהִתְמִיד לְחַשֵּׁב עִם נַפְשׁוֹ – עושה תמיד חשבון נפש. וְהֵשִׁיב – הכניס, הפנים בלב.
ביאורים
לפעמים מצטייר במוחנו איזה דמיון 'ילדותי' כאילו הבורא מחזיק מעין 'מחשב' שעניינו לספור את כמות העבירות והמצוות שהאדם עושה. ממילא, אדם שעשה הרבה מצוות, המשקל החיובי שלו גדול, ולהיפך, מי שצבר הרבה עבירות המשקל השלילי שלו גדול.
אולם הדבר אינו כן. כמות המצוות והעבירות, ובעקבותיה גם אופן התשובה שהאדם עושה על חטאיו, אינה בנויה רק מספירה כמותית של המצוות והעבירות אלא בעיקר מהמקום שבו האדם נמצא . כדי לקבוע באיזה שלב בתשובה האדם נמצא, לא נבדוק רק האם הוא כעת הספיק לשוב על עבירות רבות ולקיים מצוות רבות, אלא נשאל לאיזה מקום רוחני הוא הגיע. נברר האם תשובתו נעשית מתוך עזיבת הרע, או שהוא דבוק ברע, וממשיך בדרך החטאים, ותשובתו נעשית רק לאחר הנפילה ורק מתוך ההרגשה הלא נעימה שהחטא גורם.
התשובה היא מסע. אדם שנכשל וחטא, צריך לעבור כברת דרך של מחשבה, של שינוי הֶרגלים ושל דברים המקדמים ומרימים אותו כלפי מעלה. ראשיתה של הדרך לפעמים היא בתשובה קטנה שמגיעה רק לאחר נפילה, ואינה משמשת מגן לאדם מנפילה חוזרת. במצב זה האדם עדיין דבוק מאוד בחטא ולפי מצבו כעת, אם תזדמן לו הזדמנות ליפול, הוא ישוב לחטוא ללא מאמץ. מדרגה זו, פסולה כשלעצמה, מכיוון שהיא אינה כוללת התמודדות והתקדמות אמיתית.
האדם צריך ללמוד ולהתקדם, ומתוך כך לעלות לדרגה הבאה – מצב שבו האדם עדיין קשור אל החטא, אך בכוחו כבר לנצח את יצרו ולגבור עליו. אדם כזה נתון תמיד ב'קרב', מתאמץ כל הזמן לנצח ולא ליפול. זוהי המדרגה המצויה של השבים בתשובה, אך האדם צריך לשאוף אל המדרגה שמעליה, שבה האדם מגיע להכרה ולהפנמה מהי הדרך הרצויה, וממילא הוא מצטער וחש בחוסר נוחות ממה שקלקל. הוא מתבונן בגדלות הבורא, וממילא בחומרת מעשיו, עד שהתשובה משתרשת בו. זוהי התשובה הרצויה, שהאוחז בה ראוי להצלה מאת הבורא ממה שגרם לו החטא.
הרחבות
•חרטה ללא עזיבת החטא
וְכַאֲשֶׁר יַשְׁלִים עֲשׂוֹתָהּ יִרְאֶה גְנוּת מַעֲשֵׂהוּ וְיִתְחָרֵט. רבנו בחיי כותב שהמתחרט לאחר שעבר עבירה אך אינו מתקן כלל את מעשיו, חייב בעונש הבורא יתברך.
הרב אברהם שפירא מחדש, שלחרטה יש ערך גם אם בסופו של דבר לא באה לידי ביטוי מעשי. את דבריו הוא מסביר על פי דברי הגמרא שאומרת שחזרה בתשובה שלימה עבור אדם שאדוק מאוד בעבירה היא קשה ולעיתים מסוכנת עד כדי סכנת מוות בעקבות המאמץ הנפשי שעליו להשקיע (על פי עבודה זרה יז.). אומר הרב שפירא שהחרטה החולפת במחשבתו של החוטא מסירה מעליו את היותו אדוק בעבירה. ממילא יכול הוא יותר בקלות לחזור בתשובה [מורשה, שיחות למועדים עמ' מ].
מקור נוסף בדבר ערך החרטה גם ללא עזיבת החטא, מצאנו בדבריו של המבי"ט : "ואחר שנתבאר ענין התשובה כי היא החרטה ועזיבת החטא, נאמר כי אינם כשאר מצוות שהעוזב חלק המצוה אין לו חלק שכר המצוה, כמו שתאמר מצוות ציצית היא בד' הכנפות והעושה ציצית בג' כנפות לבד אינו מתקיים ג' חלקי המצוה שהרי ד' ציציות מעכבין זה את זה והרי הוא כאילו לא עשה שום דבר. ואולם התשובה גם כי אינה שלימה עד שתהיה בחרטה לשעבר ועזיבת החטא לעתיד, עם כל זה החרטה לבד בלי עזיבת החטא מועיל קצת, וכן עזיבת החטא בלי חרטה" [בית אלוהים, שער התשובה יב]. למדנו מכאן, שגם על חרטה לבד יש חלק משכר מצוות תשובה.
לעילוי נשמת משה בן יצחק ז"ל
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
הקשר בין ניצבים לראש השנה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
אנחנו קודש למענך
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
השלמת התמונה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
