ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
תנאי גדר התשובה
אֲבָל תְּנָאֵי גִדְרֵי הַתְּשׁוּבָה רַבִּים מְאֹד, אַךְ אֶזְכֹּר מֵהֶם עֶשְׂרִים תְּנָאִים, וּנְבָאֵר בְּכָל גָּדֵר מִגִּדְרֵי הַתְּשׁוּבָה חֲמִשָּׁה תְּנָאִים, וּבָהֶם יִהְיֶה כָּל גָּדֵר מִגְּדָרֶיהָ הָאַרְבָּעָה שָׁלֵם.
תנאי החרטה
מֵהֶם תְּנָאֵי הַחֲרָטָה חֲמִשָּׁה. הָרִאשׁוֹן, הַיִּרְאָה מִמְּהִירוּת עֹנֶשׁ הַבּוֹרֵא לַחוֹטֵא עַל מַה שֶּׁקָּדַם לוֹ מִן הָעֲוֹנוֹת, וְתֶחֱזַק בַּעֲבוּר זֶה חֲרָטָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יִרְמְיָה יג, טז): "תְּנוּ לַייָ אֱלֹהֵיכֶם כָּבוֹד בְּטֶרֶם יַחְשִׁךְ וּבְטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם עַל הָרֵי נָשֶׁף". וְהַשֵּׁנִי, שְׁבִירַת לִבּוֹ וְהִכָּנְעוֹ לֵאלֹהִים עַל מַה שֶּׁיִּהְיֶה מִמֶּנּוּ מִן הַחֵטְא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דִּבְרֵי הַיָּמִים־ב ז, יד): "וְיִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם". וְהַשְּׁלִישִׁי, לְשַׁנּוֹת מַלְבּוּשָׁיו וְתַכְשִׁיטָיו, לְהַרְאוֹת סִימָנֵי הַחֲרָטָה בִּדְבָרָיו וּבְמַאֲכָלָיו וּבְכָל תְּנוּעוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יִרְמְיָה ד, ח): "עַל זֹאת חִגְרוּ שַׂקִּים סִפְדוּ וְהֵילִילוּ", וְאָמַר (יוֹנָה ג, ח): "וְיִתְכַּסּוּ שַׂקִּים הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה". וְהָרְבִיעִי, הַבְּכִי וְהַצְּעָקָה וְהָאֵבֶל, מִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁקָּדַם לוֹ מִן הַחֵטְא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קיט, קלו): "פַּלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָי עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ". וְאָמַר (יוֹאֵל ב, יז): "בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי יְיָ". וְהַחֲמִישִׁי, שֶׁיּוֹכִיחַ נַפְשׁוֹ וְיַכְלִימֶנָּה בְּמַצְפּוּנוֹ* עַל מַה שֶּׁהָיָה מִקִּצּוּרוֹ בְּחוֹבַת הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יוֹאֵל ב, יג): "וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם".
___________________________________
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
103 - התשובה חלק ה'
104 - התשובה חלק ו'
105 - התשובה חלק ז'
טען עוד
ביאורים
גודל רחמי ה' על בריותיו, והידיעה וההרגשה שהבורא אוהב אותנו ומקרב אותנו אליו, הם דבר הכרחי ומהותי מאד בעבודת ה' של האדם. גם בתהליך התשובה, האדם עלול לפספס הרבה אם הוא יהפוך את התשובה שלו לדבר 'מתיש' ו'מעיק' המפריע לחדווה ולשמחה שבשיבה אל הבורא. יחד עם זה, לידיעה ולהרגשה שהבורא הוא אב רחום וטוב, אסור להשכיח מהאדם את אחריותו ולהפוך את הבורא ל'ותרן', אלא היא צריכה לבוא יחד עם מוכנות אמיתית לעבודה מאומצת לניקוי עצמי מזוהמת החטאים, גם אם הסרת הכתמים לעיתים קשה וכואבת. אדם המוצא כתם בבגד יקר, יכול להזיע זמן רב כדי להסירו, אולם בסופה של העבודה הקשה הוא מרגיש מאושר, נקי ושמח.
מתוך זה נוכל לגשת ללימוד הפרק החמישי. רבנו בחיי עוסק בפרק זה בפירוט החלקים של התשובה שמנה בפרק הקודם. בדברים שלפנינו הוא עוסק בפרטיו של השלב הראשוני במהלך התשובה, והוא עצם הכרת החטא והחרטה עליו.
רבנו בחיי פותח בעצם הידיעה על העונש הגדול שעלול החוטא לקבל. בכל מדינה מתוקנת יודעים שכדי לגרום לאזרחיה לנהוג לפי חוקי התנועה, מביאים לתודעתם את העונשים הקשים שיגיעו לעברייני התנועה. כך גם בהתמודדות עם החטא, מעבר לידיעה שהחטא פסול ואינו ראוי, אסור לשכוח גם את העונשים הקשים העלולים לבוא על מי שלא שב, לעיתים אף מהר מכפי שאנו צופים. מתוך הכרה זאת, האדם מגיע לתהליך של שברון לב וצער עמוק על חטאיו, שמביאים אותו לעשות פעולות המבטאות הכנעה וצער על חטאיו (בכי, אבלות וכדומה), ולבסוף גם לתהליך של תוכחה עצמית. הצער העמוק ושברון הלב על החטאים לא נועדו, כמובן, לייאש את האדם, ולהעמיס עליו רגשי אשמה מסוכנים, אלא להיפך, הם שלבים בתהליך הזיכוך בו חוזר אדם לטהרתו ולמעלתו הגדולה .
הרחבות
•תשובתו של אחאב
לְהַרְאוֹת סִימָנֵי הַחֲרָטָה בִדְבָרָיו וּבְמַאֲכָלָיו וּבְכָל תְּנוּעוֹתָיו. על המלך אחאב נאמר שעשה הרע בעיני ה' יותר מכל המלכים שלפניו [מלכים א טז, ל]. אולם בסוף ימיו, לאחר ששמע נבואה קשה מאליהו הנביא, חזר אחאב בתשובה ובעקבות כך קיבל הקלה בעונשו. וכך מתוארת תשובת אחאב בנביא: "ויהי כשמוע אחאב את הדברים האלה ויקרע בגדיו וישם שק על בשרו וַיָּצוֹם וישכב בשק ויהלך אט" [שם כא, כז]. תאור זה מתאים עם דברי רבנו בחיי שיש להראות את סימני החרטה גם כלפי חוץ. בפירוש מרפא לנפש מביא מדברי חז"ל שאחאב, במסגרת תשובתו איחר את זמן סעודתו הרגיל, והתרגל לאכול את סעודתו מאוחר יותר. הוסיף על כך המרפא לנפש בשם הראשונים, שאדם שדוחה מעט את תאוות אכילתו ומקפיד שלא למלא את כל תאוותו, זהו "דבר גדול מעולה ומופלא" וימנע אותו מחטא ויזכיר לו את הבורא יותר מתענית אחת בשבוע" [מרפא לנפש, כאן]. הדרכה זו מתאימה גם למי שצום עלול להזיק לבריאותו ולהחלישו, ולעומת זאת במעט הִמַנעוּת ממילוי תאוותיו אין חשש כזה.
לעילוי נשמת מרת מסודי בת מרי עמאר ע"ה
לעילוי נשמת שמעון בן איז'ה מלכה ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
