ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

התשובה חלק ו'

דף הבית ראשי בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה חובת הלבבות Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

ו' תשרי תשע"ד

התשובה חלק ו'

ו' תשרי תשע"ד



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

פֶּרֶק חֲמִישִׁי
תנאי גדר התשובה
אֲבָל תְּנָאֵי גִדְרֵי הַתְּשׁוּבָה רַבִּים מְאֹד, אַךְ אֶזְכֹּר מֵהֶם עֶשְׂרִים תְּנָאִים, וּנְבָאֵר בְּכָל גָּדֵר מִגִּדְרֵי הַתְּשׁוּבָה חֲמִשָּׁה תְּנָאִים, וּבָהֶם יִהְיֶה כָּל גָּדֵר מִגְּדָרֶיהָ הָאַרְבָּעָה שָׁלֵם.
תנאי החרטה
מֵהֶם תְּנָאֵי הַחֲרָטָה חֲמִשָּׁה. הָרִאשׁוֹן, הַיִּרְאָה מִמְּהִירוּת עֹנֶשׁ הַבּוֹרֵא לַחוֹטֵא עַל מַה שֶּׁקָּדַם לוֹ מִן הָעֲוֹנוֹת, וְתֶחֱזַק בַּעֲבוּר זֶה חֲרָטָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יִרְמְיָה יג, טז): "תְּנוּ לַייָ אֱלֹהֵיכֶם כָּבוֹד בְּטֶרֶם יַחְשִׁךְ וּבְטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם עַל הָרֵי נָשֶׁף". וְהַשֵּׁנִי, שְׁבִירַת לִבּוֹ וְהִכָּנְעוֹ לֵאלֹהִים עַל מַה שֶּׁיִּהְיֶה מִמֶּנּוּ מִן הַחֵטְא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דִּבְרֵי הַיָּמִים־ב ז, יד): "וְיִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם". וְהַשְּׁלִישִׁי, לְשַׁנּוֹת מַלְבּוּשָׁיו וְתַכְשִׁיטָיו, לְהַרְאוֹת סִימָנֵי הַחֲרָטָה בִּדְבָרָיו וּבְמַאֲכָלָיו וּבְכָל תְּנוּעוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יִרְמְיָה ד, ח): "עַל זֹאת חִגְרוּ שַׂקִּים סִפְדוּ וְהֵילִילוּ", וְאָמַר (יוֹנָה ג, ח): "וְיִתְכַּסּוּ שַׂקִּים הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה". וְהָרְבִיעִי, הַבְּכִי וְהַצְּעָקָה וְהָאֵבֶל, מִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁקָּדַם לוֹ מִן הַחֵטְא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קיט, קלו): "פַּלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָי עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ". וְאָמַר (יוֹאֵל ב, יז): "בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי יְיָ". וְהַחֲמִישִׁי, שֶׁיּוֹכִיחַ נַפְשׁוֹ וְיַכְלִימֶנָּה בְּמַצְפּוּנוֹ* עַל מַה שֶּׁהָיָה מִקִּצּוּרוֹ בְּחוֹבַת הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יוֹאֵל ב, יג): "וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם".
___________________________________
בְּמַצְפּוּנוֹ – בעמקי לבבו.

ביאורים
גודל רחמי ה' על בריותיו, והידיעה וההרגשה שהבורא אוהב אותנו ומקרב אותנו אליו, הם דבר הכרחי ומהותי מאד בעבודת ה' של האדם. גם בתהליך התשובה, האדם עלול לפספס הרבה אם הוא יהפוך את התשובה שלו לדבר 'מתיש' ו'מעיק' המפריע לחדווה ולשמחה שבשיבה אל הבורא. יחד עם זה, לידיעה ולהרגשה שהבורא הוא אב רחום וטוב, אסור להשכיח מהאדם את אחריותו ולהפוך את הבורא ל'ותרן', אלא היא צריכה לבוא יחד עם מוכנות אמיתית לעבודה מאומצת לניקוי עצמי מזוהמת החטאים, גם אם הסרת הכתמים לעיתים קשה וכואבת. אדם המוצא כתם בבגד יקר, יכול להזיע זמן רב כדי להסירו, אולם בסופה של העבודה הקשה הוא מרגיש מאושר, נקי ושמח.
מתוך זה נוכל לגשת ללימוד הפרק החמישי. רבנו בחיי עוסק בפרק זה בפירוט החלקים של התשובה שמנה בפרק הקודם. בדברים שלפנינו הוא עוסק בפרטיו של השלב הראשוני במהלך התשובה, והוא עצם הכרת החטא והחרטה עליו.
רבנו בחיי פותח בעצם הידיעה על העונש הגדול שעלול החוטא לקבל. בכל מדינה מתוקנת יודעים שכדי לגרום לאזרחיה לנהוג לפי חוקי התנועה, מביאים לתודעתם את העונשים הקשים שיגיעו לעברייני התנועה. כך גם בהתמודדות עם החטא, מעבר לידיעה שהחטא פסול ואינו ראוי, אסור לשכוח גם את העונשים הקשים העלולים לבוא על מי שלא שב, לעיתים אף מהר מכפי שאנו צופים. מתוך הכרה זאת, האדם מגיע לתהליך של שברון לב וצער עמוק על חטאיו, שמביאים אותו לעשות פעולות המבטאות הכנעה וצער על חטאיו (בכי, אבלות וכדומה), ולבסוף גם לתהליך של תוכחה עצמית. הצער העמוק ושברון הלב על החטאים לא נועדו, כמובן, לייאש את האדם, ולהעמיס עליו רגשי אשמה מסוכנים, אלא להיפך, הם שלבים בתהליך הזיכוך בו חוזר אדם לטהרתו ולמעלתו הגדולה .
הרחבות
•תשובתו של אחאב
לְהַרְאוֹת סִימָנֵי הַחֲרָטָה בִדְבָרָיו וּבְמַאֲכָלָיו וּבְכָל תְּנוּעוֹתָיו. על המלך אחאב נאמר שעשה הרע בעיני ה' יותר מכל המלכים שלפניו [מלכים א טז, ל]. אולם בסוף ימיו, לאחר ששמע נבואה קשה מאליהו הנביא, חזר אחאב בתשובה ובעקבות כך קיבל הקלה בעונשו. וכך מתוארת תשובת אחאב בנביא: "ויהי כשמוע אחאב את הדברים האלה ויקרע בגדיו וישם שק על בשרו וַיָּצוֹם וישכב בשק ויהלך אט" [שם כא, כז]. תאור זה מתאים עם דברי רבנו בחיי שיש להראות את סימני החרטה גם כלפי חוץ. בפירוש מרפא לנפש מביא מדברי חז"ל שאחאב, במסגרת תשובתו איחר את זמן סעודתו הרגיל, והתרגל לאכול את סעודתו מאוחר יותר. הוסיף על כך המרפא לנפש בשם הראשונים, שאדם שדוחה מעט את תאוות אכילתו ומקפיד שלא למלא את כל תאוותו, זהו "דבר גדול מעולה ומופלא" וימנע אותו מחטא ויזכיר לו את הבורא יותר מתענית אחת בשבוע" [מרפא לנפש, כאן]. הדרכה זו מתאימה גם למי שצום עלול להזיק לבריאותו ולהחלישו, ולעומת זאת במעט הִמַנעוּת ממילוי תאוותיו אין חשש כזה.

לעילוי נשמת מרת מסודי בת מרי עמאר ע"ה
לעילוי נשמת שמעון בן איז'ה מלכה ז"ל
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il