ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
תנאי גדר התשובה
אֲבָל תְּנָאֵי גִדְרֵי הַתְּשׁוּבָה רַבִּים מְאֹד, אַךְ אֶזְכֹּר מֵהֶם עֶשְׂרִים תְּנָאִים, וּנְבָאֵר בְּכָל גָּדֵר מִגִּדְרֵי הַתְּשׁוּבָה חֲמִשָּׁה תְּנָאִים, וּבָהֶם יִהְיֶה כָּל גָּדֵר מִגְּדָרֶיהָ הָאַרְבָּעָה שָׁלֵם.
תנאי החרטה
מֵהֶם תְּנָאֵי הַחֲרָטָה חֲמִשָּׁה. הָרִאשׁוֹן, הַיִּרְאָה מִמְּהִירוּת עֹנֶשׁ הַבּוֹרֵא לַחוֹטֵא עַל מַה שֶּׁקָּדַם לוֹ מִן הָעֲוֹנוֹת, וְתֶחֱזַק בַּעֲבוּר זֶה חֲרָטָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יִרְמְיָה יג, טז): "תְּנוּ לַייָ אֱלֹהֵיכֶם כָּבוֹד בְּטֶרֶם יַחְשִׁךְ וּבְטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם עַל הָרֵי נָשֶׁף". וְהַשֵּׁנִי, שְׁבִירַת לִבּוֹ וְהִכָּנְעוֹ לֵאלֹהִים עַל מַה שֶּׁיִּהְיֶה מִמֶּנּוּ מִן הַחֵטְא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דִּבְרֵי הַיָּמִים־ב ז, יד): "וְיִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם". וְהַשְּׁלִישִׁי, לְשַׁנּוֹת מַלְבּוּשָׁיו וְתַכְשִׁיטָיו, לְהַרְאוֹת סִימָנֵי הַחֲרָטָה בִּדְבָרָיו וּבְמַאֲכָלָיו וּבְכָל תְּנוּעוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יִרְמְיָה ד, ח): "עַל זֹאת חִגְרוּ שַׂקִּים סִפְדוּ וְהֵילִילוּ", וְאָמַר (יוֹנָה ג, ח): "וְיִתְכַּסּוּ שַׂקִּים הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה". וְהָרְבִיעִי, הַבְּכִי וְהַצְּעָקָה וְהָאֵבֶל, מִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁקָּדַם לוֹ מִן הַחֵטְא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קיט, קלו): "פַּלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָי עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ". וְאָמַר (יוֹאֵל ב, יז): "בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי יְיָ". וְהַחֲמִישִׁי, שֶׁיּוֹכִיחַ נַפְשׁוֹ וְיַכְלִימֶנָּה בְּמַצְפּוּנוֹ* עַל מַה שֶּׁהָיָה מִקִּצּוּרוֹ בְּחוֹבַת הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יוֹאֵל ב, יג): "וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם".
___________________________________
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
103 - התשובה חלק ה'
104 - התשובה חלק ו'
105 - התשובה חלק ז'
טען עוד
ביאורים
גודל רחמי ה' על בריותיו, והידיעה וההרגשה שהבורא אוהב אותנו ומקרב אותנו אליו, הם דבר הכרחי ומהותי מאד בעבודת ה' של האדם. גם בתהליך התשובה, האדם עלול לפספס הרבה אם הוא יהפוך את התשובה שלו לדבר 'מתיש' ו'מעיק' המפריע לחדווה ולשמחה שבשיבה אל הבורא. יחד עם זה, לידיעה ולהרגשה שהבורא הוא אב רחום וטוב, אסור להשכיח מהאדם את אחריותו ולהפוך את הבורא ל'ותרן', אלא היא צריכה לבוא יחד עם מוכנות אמיתית לעבודה מאומצת לניקוי עצמי מזוהמת החטאים, גם אם הסרת הכתמים לעיתים קשה וכואבת. אדם המוצא כתם בבגד יקר, יכול להזיע זמן רב כדי להסירו, אולם בסופה של העבודה הקשה הוא מרגיש מאושר, נקי ושמח.
מתוך זה נוכל לגשת ללימוד הפרק החמישי. רבנו בחיי עוסק בפרק זה בפירוט החלקים של התשובה שמנה בפרק הקודם. בדברים שלפנינו הוא עוסק בפרטיו של השלב הראשוני במהלך התשובה, והוא עצם הכרת החטא והחרטה עליו.
רבנו בחיי פותח בעצם הידיעה על העונש הגדול שעלול החוטא לקבל. בכל מדינה מתוקנת יודעים שכדי לגרום לאזרחיה לנהוג לפי חוקי התנועה, מביאים לתודעתם את העונשים הקשים שיגיעו לעברייני התנועה. כך גם בהתמודדות עם החטא, מעבר לידיעה שהחטא פסול ואינו ראוי, אסור לשכוח גם את העונשים הקשים העלולים לבוא על מי שלא שב, לעיתים אף מהר מכפי שאנו צופים. מתוך הכרה זאת, האדם מגיע לתהליך של שברון לב וצער עמוק על חטאיו, שמביאים אותו לעשות פעולות המבטאות הכנעה וצער על חטאיו (בכי, אבלות וכדומה), ולבסוף גם לתהליך של תוכחה עצמית. הצער העמוק ושברון הלב על החטאים לא נועדו, כמובן, לייאש את האדם, ולהעמיס עליו רגשי אשמה מסוכנים, אלא להיפך, הם שלבים בתהליך הזיכוך בו חוזר אדם לטהרתו ולמעלתו הגדולה .
הרחבות
•תשובתו של אחאב
לְהַרְאוֹת סִימָנֵי הַחֲרָטָה בִדְבָרָיו וּבְמַאֲכָלָיו וּבְכָל תְּנוּעוֹתָיו. על המלך אחאב נאמר שעשה הרע בעיני ה' יותר מכל המלכים שלפניו [מלכים א טז, ל]. אולם בסוף ימיו, לאחר ששמע נבואה קשה מאליהו הנביא, חזר אחאב בתשובה ובעקבות כך קיבל הקלה בעונשו. וכך מתוארת תשובת אחאב בנביא: "ויהי כשמוע אחאב את הדברים האלה ויקרע בגדיו וישם שק על בשרו וַיָּצוֹם וישכב בשק ויהלך אט" [שם כא, כז]. תאור זה מתאים עם דברי רבנו בחיי שיש להראות את סימני החרטה גם כלפי חוץ. בפירוש מרפא לנפש מביא מדברי חז"ל שאחאב, במסגרת תשובתו איחר את זמן סעודתו הרגיל, והתרגל לאכול את סעודתו מאוחר יותר. הוסיף על כך המרפא לנפש בשם הראשונים, שאדם שדוחה מעט את תאוות אכילתו ומקפיד שלא למלא את כל תאוותו, זהו "דבר גדול מעולה ומופלא" וימנע אותו מחטא ויזכיר לו את הבורא יותר מתענית אחת בשבוע" [מרפא לנפש, כאן]. הדרכה זו מתאימה גם למי שצום עלול להזיק לבריאותו ולהחלישו, ולעומת זאת במעט הִמַנעוּת ממילוי תאוותיו אין חשש כזה.
לעילוי נשמת מרת מסודי בת מרי עמאר ע"ה
לעילוי נשמת שמעון בן איז'ה מלכה ז"ל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מהו פרוזבול וכיצד הוא שומר לנו על הכסף?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך לא להישאר בין המצרים?
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
