ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
אֲבָל תְּנָאֵי בַּקָּשַׁת הַמְּחִילָה כְּמוֹ כֵן חֲמִשָּׁה. אֶחָד מֵהֶם, הִתְוַדּוֹתוֹ בַּעֲוֹנוֹתָיו, וְשֶׁיִּרְבּוּ בְּעֵינָיו וּבְלִבּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה נט, יב): "כִּי רַבּוּ פְשָׁעֵינוּ נֶגְדֶּךָ". וְהַשֵּׁנִי, שֶׁיִּזְכֹּר אוֹתָם תָּמִיד וִישִׂימֵם לְנֶגְדּוֹ וְנֹכַח* פָּנָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים נא, ה): "כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד". וְהַשְּׁלִישִׁי, שֶׁיִּתְעַנֶּה בַּיּוֹם וְיִתְפַּלֵּל בַּלַּיְלָה, עֵת שֶׁלִּבּוֹ פָנוּי וְאֵין לוֹ טִרְדָּה בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (אֵיכָה ב, יט): "קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה". וַאֲנִי עָתִיד לְבָאֵר מַעֲלַת תְּפִלַּת הַלַּיְלָה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם. וְהָרְבִיעִי, שֶׁיִּתְחַנֵּן אֶל הָאֱלֹהִים וְיַעֲטֹף* אֵלָיו תָּמִיד לְכַפֵּר עֲוֹנוֹתָיו וְלִמְחֹל לוֹ וּלְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים לב, ה): "חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַייָ", וְאָמַר (תְּהִלִּים לב, ו): "עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצוֹא". וְהַחֲמִישִׁי, שֶׁיִּטְרַח וְיִשְׁתַּדֵּל לְהַזְהִיר בְּנֵי אָדָם מִכְּמוֹת עֲבֵרוֹתָיו*, וּלְיָרְאָם מֵעָנְשָׁן, וּלְהַזְכִּירָם בִּתְשׁוּבָה מֵהֶן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יוֹנָה ג, ט): "מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחַם הָאֱלֹהִים", וְנֶאֱמַר (תְּהִלִּים נא, טו): "אֲלַמְּדָה פשְׁעִים דְּרָכֶיךָ".
___________________________________
וְנֹכַח – מול. וְיַעֲטֹף – וישתוקק. מִכְּמוֹת עֲבֵרוֹתָיו – מעבירות כמו אלו שעבר.
ביאורים
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
107 - התשובה חלק ז'
108 - התשובה חלק ח'
109 - התשובה חלק ט'
טען עוד
ברור הוא שאין מטרתם של חז"ל לגרום לנו לחולשה ועצבות סביב העיסוק בחסרונות ובנפילות שלנו, אולם בכל זאת, זיכרון החטאים, כשהוא נעשה בגישה הנכונה ובמינון הנכון, יכול להיטיב לאדם. רבנו בחיי עוסק בקטע שלפנינו בחלקיה של בקשת המחילה שהאדם מבקש מהבורא.
התשובה היא מרכיב חשוב במהלך חיי האדם. כל אחד מאיתנו נכשל לפעמים בעבירה, "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" [קהלת ז, כ], ותפקידנו לעשות את העבודה המאומצת לשוב אל הבורא ולהתקרב אליו. הקב"ה חפץ בכך שכל אחד יתאמץ להתגבר על הנטיות הרעות שקיימות בו, ולשוב בתשובה על נפילותיו, ובכך להוסיף קדושה וטוב בעולם הזה.
כאשר האדם בא לפני ה' ורוצה לשוב על עוונותיו, הוא צריך קודם כל להתוודות ולבקש סליחה מהבורא על חטאיו, להתפלל ולהתחנן שהבורא יסלח לו ויקרבו אליו, ולשמר בליבו את זיכרון הרע שהיה ואת הדרך שעשה כדי לצאת ממנו. זיכרון זה יסייע בידו להיזהר מנפילה נוספת, וכמו כן למנף את הירידה שהייתה ולהביא מכוחה להתחזקות ועליה גדולים יותר, ולתוספת עבודה והתקרבות אל הבורא, בדומה למה שאנו רואים שלפעמים צריך להזכיר לילד את המעשה השלילי שעשה ואת המחיר ששילם, כדי למונעו מלעשות מעשה זה שוב.
נוסף על כך, מתוך ההכרה בגודל השלילה של נפילותיו, האדם נדרש גם להזהיר אחרים ולסייע בידם להימנע מלחטוא כמותו, ובכך להרבות קידוש השם בעולם, ולהיות ראוי יותר לכפרה.
הרחבות
•מהיכן מקבלים אור מתוק?
הִתְוַדּוֹתוֹ בַעֲוֹנוֹתָיו, וְשֶׁיִּרְבּוּ בְעֵינָיו וּבְלִבּוֹ. האם אין מקום לחשוש שהאדם יבוא לידי דיכאון אילו יראה עצמו כבעל עוונות מרובים? לדברי הרב קוק העובדה שאדם זוכר את חטאיו אינה אמורה לדכא אותו. יתירה מזו, זיכרון החטאים מסוגל להביא את האדם לאיזון נפשי ומצב רוח בריא: "טבעה של התשובה היא, שהיא נותנת לאדם מנוחה וכובד ראש כאחד. היא מנחמת אותו גם בהרהור תשובה, בנקודה אחת קטנה מאורה הגדול כבר מונח אושר רם ונשא של עולם מלא, ועם זה היא מצגת לעיני רוחו תמיד חובות של השלמה, המצילות אותו מזחיחות הדעת, ונותנות עליו אור מתוק, הנותן ערך גדול וקבוע לחייו" [אורות התשובה ז, א]. זיכרון החטאים עוזר לאדם לזכור את חובתו ומציל אותו מן הגאווה, ומתוך כך חייו מקבלים משמעות של התעלות וחיפוש שלימות.
•על מה מתוודים ביום כיפור?
כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד. בגמרא [יומא פו:] מובאת מחלוקת תנאים האם אדם צריך להתוודות ביום כיפור על עברות ישנות שכבר התוודה עליהן ביום כיפור שעבר ולא עשאן שוב. לפי הדעה הראשונה בברייתא אין להתוודות שוב על עבירות אלו, אולם לדעת ר' אליעזר בן יעקב מי שמתוודה עליהן הוא משובח. זאת הוא למד מן הפסוק: "כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד " [תהילים נא, ה]. גם אחרי ששב בתשובה. אכן בשולחן ערוך נפסק כדעת רבי אליעזר בן יעקב [אורח חיים תרצז, ד].
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
