ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
אֲבָל תְּנָאֵי בַּקָּשַׁת הַמְּחִילָה כְּמוֹ כֵן חֲמִשָּׁה. אֶחָד מֵהֶם, הִתְוַדּוֹתוֹ בַּעֲוֹנוֹתָיו, וְשֶׁיִּרְבּוּ בְּעֵינָיו וּבְלִבּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה נט, יב): "כִּי רַבּוּ פְשָׁעֵינוּ נֶגְדֶּךָ". וְהַשֵּׁנִי, שֶׁיִּזְכֹּר אוֹתָם תָּמִיד וִישִׂימֵם לְנֶגְדּוֹ וְנֹכַח* פָּנָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים נא, ה): "כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד". וְהַשְּׁלִישִׁי, שֶׁיִּתְעַנֶּה בַּיּוֹם וְיִתְפַּלֵּל בַּלַּיְלָה, עֵת שֶׁלִּבּוֹ פָנוּי וְאֵין לוֹ טִרְדָּה בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (אֵיכָה ב, יט): "קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה". וַאֲנִי עָתִיד לְבָאֵר מַעֲלַת תְּפִלַּת הַלַּיְלָה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם. וְהָרְבִיעִי, שֶׁיִּתְחַנֵּן אֶל הָאֱלֹהִים וְיַעֲטֹף* אֵלָיו תָּמִיד לְכַפֵּר עֲוֹנוֹתָיו וְלִמְחֹל לוֹ וּלְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים לב, ה): "חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַייָ", וְאָמַר (תְּהִלִּים לב, ו): "עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצוֹא". וְהַחֲמִישִׁי, שֶׁיִּטְרַח וְיִשְׁתַּדֵּל לְהַזְהִיר בְּנֵי אָדָם מִכְּמוֹת עֲבֵרוֹתָיו*, וּלְיָרְאָם מֵעָנְשָׁן, וּלְהַזְכִּירָם בִּתְשׁוּבָה מֵהֶן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יוֹנָה ג, ט): "מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחַם הָאֱלֹהִים", וְנֶאֱמַר (תְּהִלִּים נא, טו): "אֲלַמְּדָה פשְׁעִים דְּרָכֶיךָ".
___________________________________
וְנֹכַח – מול. וְיַעֲטֹף – וישתוקק. מִכְּמוֹת עֲבֵרוֹתָיו – מעבירות כמו אלו שעבר.
ביאורים
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
107 - התשובה חלק ז'
108 - התשובה חלק ח'
109 - התשובה חלק ט'
טען עוד
ברור הוא שאין מטרתם של חז"ל לגרום לנו לחולשה ועצבות סביב העיסוק בחסרונות ובנפילות שלנו, אולם בכל זאת, זיכרון החטאים, כשהוא נעשה בגישה הנכונה ובמינון הנכון, יכול להיטיב לאדם. רבנו בחיי עוסק בקטע שלפנינו בחלקיה של בקשת המחילה שהאדם מבקש מהבורא.
התשובה היא מרכיב חשוב במהלך חיי האדם. כל אחד מאיתנו נכשל לפעמים בעבירה, "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" [קהלת ז, כ], ותפקידנו לעשות את העבודה המאומצת לשוב אל הבורא ולהתקרב אליו. הקב"ה חפץ בכך שכל אחד יתאמץ להתגבר על הנטיות הרעות שקיימות בו, ולשוב בתשובה על נפילותיו, ובכך להוסיף קדושה וטוב בעולם הזה.
כאשר האדם בא לפני ה' ורוצה לשוב על עוונותיו, הוא צריך קודם כל להתוודות ולבקש סליחה מהבורא על חטאיו, להתפלל ולהתחנן שהבורא יסלח לו ויקרבו אליו, ולשמר בליבו את זיכרון הרע שהיה ואת הדרך שעשה כדי לצאת ממנו. זיכרון זה יסייע בידו להיזהר מנפילה נוספת, וכמו כן למנף את הירידה שהייתה ולהביא מכוחה להתחזקות ועליה גדולים יותר, ולתוספת עבודה והתקרבות אל הבורא, בדומה למה שאנו רואים שלפעמים צריך להזכיר לילד את המעשה השלילי שעשה ואת המחיר ששילם, כדי למונעו מלעשות מעשה זה שוב.
נוסף על כך, מתוך ההכרה בגודל השלילה של נפילותיו, האדם נדרש גם להזהיר אחרים ולסייע בידם להימנע מלחטוא כמותו, ובכך להרבות קידוש השם בעולם, ולהיות ראוי יותר לכפרה.
הרחבות
•מהיכן מקבלים אור מתוק?
הִתְוַדּוֹתוֹ בַעֲוֹנוֹתָיו, וְשֶׁיִּרְבּוּ בְעֵינָיו וּבְלִבּוֹ. האם אין מקום לחשוש שהאדם יבוא לידי דיכאון אילו יראה עצמו כבעל עוונות מרובים? לדברי הרב קוק העובדה שאדם זוכר את חטאיו אינה אמורה לדכא אותו. יתירה מזו, זיכרון החטאים מסוגל להביא את האדם לאיזון נפשי ומצב רוח בריא: "טבעה של התשובה היא, שהיא נותנת לאדם מנוחה וכובד ראש כאחד. היא מנחמת אותו גם בהרהור תשובה, בנקודה אחת קטנה מאורה הגדול כבר מונח אושר רם ונשא של עולם מלא, ועם זה היא מצגת לעיני רוחו תמיד חובות של השלמה, המצילות אותו מזחיחות הדעת, ונותנות עליו אור מתוק, הנותן ערך גדול וקבוע לחייו" [אורות התשובה ז, א]. זיכרון החטאים עוזר לאדם לזכור את חובתו ומציל אותו מן הגאווה, ומתוך כך חייו מקבלים משמעות של התעלות וחיפוש שלימות.
•על מה מתוודים ביום כיפור?
כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד. בגמרא [יומא פו:] מובאת מחלוקת תנאים האם אדם צריך להתוודות ביום כיפור על עברות ישנות שכבר התוודה עליהן ביום כיפור שעבר ולא עשאן שוב. לפי הדעה הראשונה בברייתא אין להתוודות שוב על עבירות אלו, אולם לדעת ר' אליעזר בן יעקב מי שמתוודה עליהן הוא משובח. זאת הוא למד מן הפסוק: "כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד " [תהילים נא, ה]. גם אחרי ששב בתשובה. אכן בשולחן ערוך נפסק כדעת רבי אליעזר בן יעקב [אורח חיים תרצז, ד].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
