ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
בין אדם למקום ובין אדם לחבירו
אֲבָל אִם תִּתָּכֵן הַתְּשׁוּבָה מִכָּל חֵטְא אִם לֹא, אֹמַר בִּתְשׁוּבַת הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת, כִּי הָעֲוֹנוֹת שְׁנֵי מִינִים: אֶחָד מֵהֶם, עֲוֹנוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם בִּלְבָד, כְּכַחֵשׁ בֵּאלֹהִים, וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הָרָעוֹת, וְהַמַּצְפּוּנִים הָרָעִים, וְלָאוִין שֶׁבְּחוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת, וְהַרְבֵּה מֵחוֹבוֹת הָאֵבָרִים, אֲשֶׁר לֹא יַחְמֹס* הַחוֹטֵא בָּהֶם כִּי אִם נַפְשׁוֹ בִּלְבַד, וְאֵין אַשְׁמָה עָלָיו אֶלָּא לְהַמְרוֹתוֹ* מִצְוַת אֱלֹהָיו. וְהַמִּין הַשֵּׁנִי, עֲוֹנוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְהֵם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנְיָן מֵעִנְיְנֵי הָרָעָה וְהֶחָמָס לִבְנֵי אָדָם, אִם בְּגוּפָם אִם בְּמָמוֹנָם אוֹ בְזִכְרָם*, וּמְקַבֵּץ* הַחוֹטֵא חֲמָסוֹ בְּנַפְשׁוֹ בְּהַמְרוֹתוֹ אֶת אֱלֹהָיו עִם חֲמָסוֹ בְנֵי אָדָם.
היתכנות התשובה בחיים בין אדם למקום
וּמַה שֶׁיִּהְיֶה מִן הָעֲוֹנוֹת וְהַחֲטָאִים בֵּין הָאָדָם לֵאלֹהָיו בִּלְבָד, תִּתָּכֵן לוֹ הַתְּשׁוּבָה מֵהֶם בְּעוֹדֶנּוּ בַחַיִּים, כְּשֶׁיִּתְעוֹרֵר לְקִצּוּרוֹ וְיִשְׁתַּדֵּל לָשׁוּב מֵעֲוֹנוֹ אֵצֶל בּוֹרְאוֹ.
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
123 - התשובה חלק י"ד
124 - התשובה חלק ט"ו
125 - התשובה חלק ט"ז
טען עוד
וְכָל הָעִנְיָן הַזֶּה יִתָּכֵן לָאָדָם בְּחַיָּיו, בְּעוֹד שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ יָמִים, עִם בֵּרוּר הַכָּרָתוֹ, כְּשֶׁהוּא מְכַוֵּן לִתְשׁוּבָה וּלְטַהֵר נַפְשׁוֹ מֵעֲוֹנוֹ אֵצֶל בּוֹרְאוֹ, וּבְכָמוֹהוּ אָמַר הֶחָכָם (מִשְׁלֵי ט, יב): "אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָךְ".
___________________________________
לֹא יַחְמֹס - לא יגזול ויפגע אלא בעצמו. לְהַמְרוֹתוֹ - על המרותו. בְזִכְרָם - בכבודם, בשמם. וּמְקַבֵּץ - מחבר.
ביאורים
לאחר העיסוק הארוך בתהליכי התשובה ובחלקיה, פונה רבנו בחיי לחתום בשני פרקים אחרונים את שער התשובה. הוא עוסק בהם בשאלה יסודית שנותרה: האם מכל חטא ניתן לשוב בתשובה, וממילא כיצד צריך לשוב מי שחטא בחטאים שתשובתם קלה יותר, ומה יעשה מי שנכשל באלה שתשובתם קשה ומסובכת.
כדי להשיב על שאלות אלו הוא מבחין קודם כל בין שני סוגים של חטאים: בין כאלה שהם בינו לבין הבורא בלבד, ואין בהם כל יחס לזולתו, ובין חטאים המשפיעים גם על הזולת השפעה מזיקה או מצערת. בקבוצה הראשונה שבה הוא עוסק כאן נכללים אפילו חטאים כאלה שקשורים ליחס הנפשי של האדם לזולתו, כל עוד הם אינם נוגעים בפועל לאָחֶר, כדוגמת שנאה ונטירת איבה שנותרו בלב בלבד. חטאים אלו אמנם קשורים לזולת אך אינם נוגעים אליו. על קבוצת חטאים זו הוא אומר שכדי לכפר על החטאים די בעשיית תשובה. הוא מוסיף שאם הדבר אפשרי, יש למצוא דרכים איך לשוב דווקא באותם המקומות שבהם הוא נכשל, שהרי עניינה של התשובה היא לתקן את אותה הנפילה שבה הוא נפל קודם לכן, והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא דווקא דרך הטבת אותו הדבר ותיקונו.
בהמשך יעסוק רבנו בחיי בדברים הנוגעים לא רק לאדם אלא גם לזולתו. בדברים אלו עלולים אנו לחשוב שדי בתיקון העוול שנעשה כלפי הזולת ובבקשת הסליחה ממנו, אולם רבנו בחיי אומר כאן שלא די בתיקון המעוות כלפי זולתו, אלא חובה להקפיד לבקש גם סליחה מהבורא על החטא שעשה כלפיו, ולכן, אם לדוגמה אדם בייש את חבירו, לא די בכך שיפייס את החבר אלא צריך גם להתוודות ולשוב כלפי הבורא על שעבר עבירה של ביוש אדם מישראל.
הרחבות
•השיבה לדרך הישר
שֶׁאִם יִהְיֶה הַחֵטְא בְּחוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת, כַּלֵּב הָרָע... הַתְּשׁוּבָה מִמֶּנּוּ רְאוּיָה לִהְיוֹת בַּהֲטָבַת הַלֵּב. בחלק הראשון של התשובה, בעל התשובה פוסק ממעשיו הרעים. אולם כדי לתקן את נשמתו מהחטאים והמידות הרעות לא די בכך. על בעל התשובה לעשות מעשים הפוכים מאותם חטאים שעשה על מנת להגיע לדרך הישר.
בדרך זו הלך גם הרמב"ם שכתב שהדרך הישרה היא דרך האמצע – "שביל הזהב". אולם אדם שנטה לאחד הקיצוניות, רפואתו היא לנטות לזמן מה לקיצוניות השנייה: "וכמו שהגוף, כאשר יצא משיוויו, נראה אל איזה צד נטה ויצא, ונעמוד כנגדו בהפכו, עד שישוב אל השיווי. וכשישתווה, נסלק ידינו מאותו ההפך, ונשוב לעשות לו מה שישאירהו על שיוויו - כן נעשה במידות בשווה" [שמונה פרקים ד].
והוסיף לבאר זאת: "וכיצד היא רפואתם מי שהוא בעל חֵמָה (כעס)? אומרים לו להנהיג עצמו שאם הוכה וקולל לא ירגיש כלל, וילך בדרך זו זמן מרובה עד שיתעקר החֵמָה מליבו. ואם היה גבה לב - ינהיג עצמו בביזיון הרבה וישב למטה מן הכל וילבש בלויי סחבות המבזות את לובשיהם וכיוצא בדברים אלו עד שיעקור גובה הלב ממנו ויחזור לדרך האמצעית שהוא דרך הטובה, ולכשיחזור לדרך האמצעית ילך בה כל ימיו, ועל קו זה יעשה בשאר כל הדעות: אם היה רחוק לקצה האחד - ירחיק עצמו לקצה השני. וינהוג בו זמן רב עד שיחזור בו לדרך הטובה - והיא מידה בינונית שבכל דעה ודעה" [הלכות דעות ב, ב].
לעילוי נשמת מרן רה"י הרה"ג אברהם אלקנה בן הרב שלמה זלמן כהנא שפירא זצ"ל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
"עין במר בוכה ולב שמח"
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שלושה שותפים באדם
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
