ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
בין אדם למקום ובין אדם לחבירו
אֲבָל אִם תִּתָּכֵן הַתְּשׁוּבָה מִכָּל חֵטְא אִם לֹא, אֹמַר בִּתְשׁוּבַת הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת, כִּי הָעֲוֹנוֹת שְׁנֵי מִינִים: אֶחָד מֵהֶם, עֲוֹנוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם בִּלְבָד, כְּכַחֵשׁ בֵּאלֹהִים, וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הָרָעוֹת, וְהַמַּצְפּוּנִים הָרָעִים, וְלָאוִין שֶׁבְּחוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת, וְהַרְבֵּה מֵחוֹבוֹת הָאֵבָרִים, אֲשֶׁר לֹא יַחְמֹס* הַחוֹטֵא בָּהֶם כִּי אִם נַפְשׁוֹ בִּלְבַד, וְאֵין אַשְׁמָה עָלָיו אֶלָּא לְהַמְרוֹתוֹ* מִצְוַת אֱלֹהָיו. וְהַמִּין הַשֵּׁנִי, עֲוֹנוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְהֵם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנְיָן מֵעִנְיְנֵי הָרָעָה וְהֶחָמָס לִבְנֵי אָדָם, אִם בְּגוּפָם אִם בְּמָמוֹנָם אוֹ בְזִכְרָם*, וּמְקַבֵּץ* הַחוֹטֵא חֲמָסוֹ בְּנַפְשׁוֹ בְּהַמְרוֹתוֹ אֶת אֱלֹהָיו עִם חֲמָסוֹ בְנֵי אָדָם.
היתכנות התשובה בחיים בין אדם למקום
וּמַה שֶׁיִּהְיֶה מִן הָעֲוֹנוֹת וְהַחֲטָאִים בֵּין הָאָדָם לֵאלֹהָיו בִּלְבָד, תִּתָּכֵן לוֹ הַתְּשׁוּבָה מֵהֶם בְּעוֹדֶנּוּ בַחַיִּים, כְּשֶׁיִּתְעוֹרֵר לְקִצּוּרוֹ וְיִשְׁתַּדֵּל לָשׁוּב מֵעֲוֹנוֹ אֵצֶל בּוֹרְאוֹ.
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
123 - התשובה חלק י"ד
124 - התשובה חלק ט"ו
125 - התשובה חלק ט"ז
טען עוד
וְכָל הָעִנְיָן הַזֶּה יִתָּכֵן לָאָדָם בְּחַיָּיו, בְּעוֹד שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ יָמִים, עִם בֵּרוּר הַכָּרָתוֹ, כְּשֶׁהוּא מְכַוֵּן לִתְשׁוּבָה וּלְטַהֵר נַפְשׁוֹ מֵעֲוֹנוֹ אֵצֶל בּוֹרְאוֹ, וּבְכָמוֹהוּ אָמַר הֶחָכָם (מִשְׁלֵי ט, יב): "אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָךְ".
___________________________________
לֹא יַחְמֹס - לא יגזול ויפגע אלא בעצמו. לְהַמְרוֹתוֹ - על המרותו. בְזִכְרָם - בכבודם, בשמם. וּמְקַבֵּץ - מחבר.
ביאורים
לאחר העיסוק הארוך בתהליכי התשובה ובחלקיה, פונה רבנו בחיי לחתום בשני פרקים אחרונים את שער התשובה. הוא עוסק בהם בשאלה יסודית שנותרה: האם מכל חטא ניתן לשוב בתשובה, וממילא כיצד צריך לשוב מי שחטא בחטאים שתשובתם קלה יותר, ומה יעשה מי שנכשל באלה שתשובתם קשה ומסובכת.
כדי להשיב על שאלות אלו הוא מבחין קודם כל בין שני סוגים של חטאים: בין כאלה שהם בינו לבין הבורא בלבד, ואין בהם כל יחס לזולתו, ובין חטאים המשפיעים גם על הזולת השפעה מזיקה או מצערת. בקבוצה הראשונה שבה הוא עוסק כאן נכללים אפילו חטאים כאלה שקשורים ליחס הנפשי של האדם לזולתו, כל עוד הם אינם נוגעים בפועל לאָחֶר, כדוגמת שנאה ונטירת איבה שנותרו בלב בלבד. חטאים אלו אמנם קשורים לזולת אך אינם נוגעים אליו. על קבוצת חטאים זו הוא אומר שכדי לכפר על החטאים די בעשיית תשובה. הוא מוסיף שאם הדבר אפשרי, יש למצוא דרכים איך לשוב דווקא באותם המקומות שבהם הוא נכשל, שהרי עניינה של התשובה היא לתקן את אותה הנפילה שבה הוא נפל קודם לכן, והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא דווקא דרך הטבת אותו הדבר ותיקונו.
בהמשך יעסוק רבנו בחיי בדברים הנוגעים לא רק לאדם אלא גם לזולתו. בדברים אלו עלולים אנו לחשוב שדי בתיקון העוול שנעשה כלפי הזולת ובבקשת הסליחה ממנו, אולם רבנו בחיי אומר כאן שלא די בתיקון המעוות כלפי זולתו, אלא חובה להקפיד לבקש גם סליחה מהבורא על החטא שעשה כלפיו, ולכן, אם לדוגמה אדם בייש את חבירו, לא די בכך שיפייס את החבר אלא צריך גם להתוודות ולשוב כלפי הבורא על שעבר עבירה של ביוש אדם מישראל.
הרחבות
•השיבה לדרך הישר
שֶׁאִם יִהְיֶה הַחֵטְא בְּחוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת, כַּלֵּב הָרָע... הַתְּשׁוּבָה מִמֶּנּוּ רְאוּיָה לִהְיוֹת בַּהֲטָבַת הַלֵּב. בחלק הראשון של התשובה, בעל התשובה פוסק ממעשיו הרעים. אולם כדי לתקן את נשמתו מהחטאים והמידות הרעות לא די בכך. על בעל התשובה לעשות מעשים הפוכים מאותם חטאים שעשה על מנת להגיע לדרך הישר.
בדרך זו הלך גם הרמב"ם שכתב שהדרך הישרה היא דרך האמצע – "שביל הזהב". אולם אדם שנטה לאחד הקיצוניות, רפואתו היא לנטות לזמן מה לקיצוניות השנייה: "וכמו שהגוף, כאשר יצא משיוויו, נראה אל איזה צד נטה ויצא, ונעמוד כנגדו בהפכו, עד שישוב אל השיווי. וכשישתווה, נסלק ידינו מאותו ההפך, ונשוב לעשות לו מה שישאירהו על שיוויו - כן נעשה במידות בשווה" [שמונה פרקים ד].
והוסיף לבאר זאת: "וכיצד היא רפואתם מי שהוא בעל חֵמָה (כעס)? אומרים לו להנהיג עצמו שאם הוכה וקולל לא ירגיש כלל, וילך בדרך זו זמן מרובה עד שיתעקר החֵמָה מליבו. ואם היה גבה לב - ינהיג עצמו בביזיון הרבה וישב למטה מן הכל וילבש בלויי סחבות המבזות את לובשיהם וכיוצא בדברים אלו עד שיעקור גובה הלב ממנו ויחזור לדרך האמצעית שהוא דרך הטובה, ולכשיחזור לדרך האמצעית ילך בה כל ימיו, ועל קו זה יעשה בשאר כל הדעות: אם היה רחוק לקצה האחד - ירחיק עצמו לקצה השני. וינהוג בו זמן רב עד שיחזור בו לדרך הטובה - והיא מידה בינונית שבכל דעה ודעה" [הלכות דעות ב, ב].
לעילוי נשמת מרן רה"י הרה"ג אברהם אלקנה בן הרב שלמה זלמן כהנא שפירא זצ"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
